אמא מציקים לי בבית הספר!!!!!!

לחלק מהילדים של היום יש קושי להתחבר, להפעיל שיקול דעת במצבים חברתיים, יש עליה ברמת האלימות הפיזית והמילולית. ילדים רבים סובלים מהשפלה, הצקות, אלימות, חרם חברתי מבני כיתתם עד שהם מאבדים את שמחת החיים, חווים שינוי במצבי הרוח, ירידה במוטיבציה ללמוד וללכת לבית הספר, פגיעה בביטחון ובדימוי העצמי.

מי עוזר לילדים שלנו בבית הספר?
מי אמור ללמד את הילדים של היום את כללי ההתנהגות החברתית?
מה עושים כאשר הילד שלנו, חוזר מבית הספר ואומר לנו שמציקים לו, מרביצים לו ,מקניטים אותו???
מה עושים מול הילד הפוגע?
מה עושים מול הילדים שראו ולא מנעו, סיפרו,התערבו ???

נתחיל במושג הצקה ,למה מתכוונים??? ילדים מציקים מראים  עליונות כלפי קורבנם, שבדרך כלל, הם אותם ילדים שלא יכולים או יודעים איך להתגונן, הם חלשים פיזית, רגשית או חברתית. המציקים יכולים להית בעלי יתרון פיזי כגון: גודל גופם והכוח שלהם; בעלי כוח חברתי "המקובלים" של הכיתה/ השכבה, מתוך  זיהוי של הנקודות הרגישות וחולשותיהם של הילד הנפגע.

הצקה  מתרחשת ומתאפיינת   ביחסים כוחות לא שווים (א-סימטריים), בו הילד שנחשף להצקות מתקשה בהגנה על עצמו, נמצא בחוסר עונים מסוים, מול אותם ילדים  הפוגעים בו (פיזית ,מילולית, נפשית, בהשמצות הכתובות  בהמצאות הפייסבוק)

 כן, יש סוגים שונים של הצקות כפי שכבר הוזכר, אתן עוד דוגמאות לסוגים או גורמים של הצקה כגון:

 הצקות שפוגות באופן ישיר כגון: הצקה פיזית ומילולית, יחסים בין אישית המתרחשים בקרבה פיזית, מגע או מין. ישנה גם הצקה לא ישירה כגון:השמצות, הפצת "שקרים",שמועות  או פרטים אינטימיים  לצורך פגיעה ומניפולציה בקורבן, עשייה או איום של חרם, מניעת השתתפות בפעולות חברתיות .

הצקות יכולות להתבצע גם  באופן פיזי, גופני ומילולי כגון :מכות, דחיפות,  בעיטות, נגיחות, נגיעה במקומות אינטימיים. השמדה או  לקיחה או הסתרה של דברים אישיים של אותם ילדים (ציוד, מכשיר טלפון נייד או חפץ אחר)

באופן מילולי יתכנו הקנטות, קללות, העלבה, השפלה, לגלוג, איומים, סחיטה כספית או אחרת, הפחדה, הערות גזעניות. ההצקות המילוליות הם הרוב של הצקות. לעיתים מהצקה המילולית מגיעה ההסלמה של המצב שעלולה להגיע  מעבר לצחוקים והשפלות שונות ,לציווי של עשייה מעשיים בניגוד לרצונו של הילד החווה את הצקה, לקבל התייחסות של משרת  המבצע את המשימות שהילד המציק רוצה.

 1. ילד שבכוונתו להזיק – מפני שנהנה להקניט, ללגלג או לנסות לשלוט בילד אחר,  הפוגע לא יפסיק את מעשיו גם כאשר יראה על הילד הנפגע (הקורבן) את מצוקתו, לא יעצור מול הבקשה  מצד הקורבן להפסיק לקבל חמלה מצידו, לא  יעצור מול בכי והתפרקות נפשית של הקורבן.

 2. כמה זמן ובאיזו עוצמה  מתרחשת ההצקה. אין כאן עניין של הצקות, התעללויות  "קטנות" או "גדולות", יש כאן פגיעה בביטחון וכבוד הילד!, אין "מילה או משפט " שטותי או חסר משמעות אם הילד מרגיש פגוע!!!!! יש הצקות שנמשכות "בקטנה" לאורך תקופה ארוכה, עוצמתה של הצקה בשילוב עם פרק הזמן בהם היא מתרחשת מביאים לפגיעה מתמשכת ומשמעותית בנפש של הקורבן.

3. הפרשי כוחות, גודל פיזי  מין וגיל יכולים להיות מניעה ויתרון לילדים המציקים מול קורבנותיהם.

4. רגישות ,פגיעות וחולשות של הקורבנות. ישנם ילדים שלא יכולים להגן על עצמם כפי שהם צריכים, ישנם ילדים שלא מבינים מצבים חברתיים בצורה יעילה או שהם בעלי נתונים  פיזיים ו/או פסיכולוגים ההופכים אותו לפגיע יותר.ילדים בעלי לקויות למידה והפרעת קשב נמצאים בקבוצת סיכון גבוה יותר להיות פגיעים ממצבים כאלה, מפני שלקות הלמידה והפרעת קשב וריכוז משפיעה הרבה פעמים על היכולת שלהם להבין מצבים חברתיים, הם עלולים לרוב להרגיש רגשי נחיתות מה שהופך אותם ל " טרף  קל " להצקות עבור ילדים בעלי אופי או צורך לשליטה . אותם ילדים מתקשים להסביר את עצמן באופן מילולי די ברור או מפורט כדי שהמבוגרים או הסובבים  יבינו אותם. לפעמיים התנהגותם עלולה להיות מופנמת או אגרסיבית בעקבות המוצפות הרגשית בהם הם נמצאים.

 5.  תחושה של חוסר תמיכה, הבנה, בדידות. לפעמיים הקורבנות להצקה מראים תגובות העושים רושם כאגרסיביים, תוקפניים בגלל שאין ביכולתם לפרט  או לספר במילים את מה שעובר אליהם בגלל הפחד של מה יהיה אחרי שיספרו, שינקמו בהם על כך שסיפרו, שיהיה עליה בכמות ורמת ההצקות, מפחדים לספר בעקבות התחושה שאולי לא יאמינו להם, לא יעזרו להם. לפעמים אותה התנהגות מובילה להרחקת הילד בזמן ההפסקה והושבתו בחדר המנהלת או השעיה הביתה. ילד אמר לי: "עדיף עונש מבית הספר על הצקות של החברים", אתם מבינים ככה הוא מוגן!!!!

 מרבית ההחרמות, הצקות, ההשפלות נעשות בסתר, רחוק מעיני המורים, ההורים והמבוגרים

למורה קל להבחין בילד המפריע, התנועתי, המתפרץ והמצטיין אבל קשה לו להבחין בילד הסובל. לעיתים הילד הסובל  מהצקות מראה התנהגות לא מובנת למערכת כגון: מופנמות יתר, דכדוך, דריכות, עצבנות יתר, התפרצויות זעם לא מותאמות לאירוע, ירידה ברמת הקשב, הציונים ויכולת הלמידה.

  יש לפעמיים ילדים "שקופים" עבור מורים רגישים, שמספיק הסתכלות בילד כדי להבין שהוא סובל, כדי להבין שהנפש של הילד צועקת הצילו.

 מורה רגיש יכול לראות:          
1- שלילד אין כריך כאשר כולם אוכלים,
2-  מתעכב לצאת להפסקות ללא סיבות מוצדקות  או נשאר בכיתה,
3- מגיע באיחור בבוקר ללא אישור מהבית,
4- בוכה שהוא לא רוצה להגיעה לבית הספר,
5- מתלונן בתדירות על כאבים במהלך היום שבעקיבותם ההורים נקראים לבית הספר או משיבים את הילד לנוח ליד המורה התורנית או משרד המנהלת,
6- בוחר לעזור למורות שונות בזמן הפסקה או נצמד אליהן כאשר הן תורניות  בהפסקה.

אבל יש מורים ומערכות חינוך, ש"היד על ההדק קלה מידי",שהפרשנות והשיפוט של האירוע נעשה באופן  מוטעה. ללא כוונה אמיתית לפגוע,  נעשה "עוול" כפול לאותו ילד,הוא הקורבן. הוא נענש בצורה לא מוצדקת !!!! למען ציות לחוקים והקניית למידה לכלל ילדי בית הספר

תפקיד המורה ובית הספר ככלל:

1- לפתוח עיניים ואוזניים כלפי ילדים החוזרים ומתלוננים ,"הנודניקים", גם עם הדבר נראה חסר משמעות בתפיסת העולם של המורה ,עבור הילד כל עולמו קורס!

2- מומלץ שבית הספר יערוך שעור קבוע  מכיתות  א' (בתיאום יכולות הגיל) לגבי בעיות חברתיות שונות, להגברת המודעות על ידי תמונות, הקראת כתבות מהעיתונות בנושא , סרטונים, לעורר דיון  לגבי מקרים שונים של בעיות חברתיות ,לעודד את התלמידים לחשיבה, נתינה של פיתרונות לגבי אותם מקרים שעלו, והצורך בפעולה משותפת להתמודדות יעילה בהתנהגויות של הצקה.

 3- יש לפרט /להסביר מה זה התנהגות חברתית, מה זה אחריות קולקטיבית, סביבתית, מה זה נאמנות לחבר. באיזה מקרים נפעיל נאמנות ובאיזה לא.  זה המקום להסביר לילדים מה הבדל בין הלשנה ולבין לספר לצורך מניעה /הגנה. זה הזמן לחזק ולעודד ילדים המסייעים לילדים שסובלים מאותם הצקות והמידעים את המורים/ההורים על מיקרי הצקה. חשוב גם לחזק ילדים מציקים שהפסיקו  להציק לאחר התערבות של איש חינוך/הורים או  פניה של ילדים המראים לקיחת אחראיות ועסקת מסקנות .

 4 – הגדרת חוקים ברורים נגד הצקה, לערוך על בסיס יומי לפני יציאה להפסקה חזרה על החוקים ומה הם הדברים שאסור……שיהיו….., ולחזור אליהם כל יום!!!! תיאום ציפיות לגבי ההתנהגויות  חלופיות להצקות, למידה ושימוש של כלים המעודדים שיתוף פעולה וסיוע בין ילדים.

5- הפעלת סנקציות משמעותיות, מיידיות, מותאמות גיל ומצב, ועקביות כלפי הילד המציק בעקבות מעשי הצקה.

 6- לפתוח בסיום כל יום את השאלה  בעל פה או בכתב בקופסה סגורה, אם איזה תחושה הגעתי לבית הספר היום ועם איזו תחושה אני הולך היום. (אפשר בלי שם),רוב המורים יודעים לזהות את הכתב של תלמידיהם, במידה שלא נעקוב אחרי זה ,נדע שמשהו מתרחש בכיתה. ברגע שילד לא מזדהה זה יכול לתת לו ביטחון לכתוב. הקריאה לא נעשית מול הכיתה ,אפשר בגדול להגיד ש"מרבית הילדים חוזרים שמחים, עם תחושה של הצלחה, לעומת ילדים שחוזרים בתחושות אחרות….. ) לפתוח דו שיח בעניין ביום המחר כחלק מפתיחת היום.

 7- לא לשכוח שהילד המציק לרוב הוא גם קורבן, קורבן אולי להתנהגות דומה בבית, לצורך להסתיר חולשה או משהו אחר, חוסר גבולות והבנת מצבים, צורך לתשומת לב,…..חשוב לשמור על ערוץ תקשורת פתוח ללא שיפוטיות עם המון תמיכה ואמפטיות מפני שאף הורה לא רוצה לשמוע שהבן שלו מתהלל בילד אחר. זה ביקורת ישירה להורים איזה סוג הורים הם,מה הם מחנכים/מגדלים בבית יישאר הם יהיו בעמדת הגנה,הכחשה וחוסר שיתוף פעולה.

רעיונות לפעילות חברתי בכיתה תוך כדי משחק.

•  על הילדים ליצור משחק טריוויה או רביעיות על בסיס השאלות הבאות .על כל שאלה יהיו כמה אפשרויות לתשובה

– מהי הצקה?  איזה סוגי הצקה אתה מכיר?
– כיצד מרגישים ילדים  הסובלים מהצקה?
– למה  בכלל מציקים למישהו?
– האם רק ילדים מציקים ? האם גם מבוגרים  מציקים ?
– איך יכול ילד הסובל מהצקות להפסיק את ההצקות?
– האם הצקת פעם למישהו ?
– כיצד ניתן לעזור לילד הסובל מהצקות?
– איך ילדי הכיתה יכולים לעזור לחניכים הסובלים מהצקות?
-למי אפשר לספר?
-מה זה נאמנות?….

•  משחק נוסף אפשר לחלק את הכיתה לקבוצות לתת להם להיות פעם הילדים המציקים ופעם הילדים הנפגעים,ופעם הילד שנוכח בזמן המקרה אבל לא התערב.  משחקי תפקידים: לעלות מקרים  מהעיתונות, מספריים מהחוויות האישיות ,ממצבים שהמורה יעלה ומבקשים מהילדים לתרגל תפקידים על פי אותם מקרים. לאחר מכן, ניתן לשוחח עם הילדים על תחושותיהם לגבי הדברים  שהוצגו במשחק התפקידים. יש לתת דגש על תרגול תגובות יעילות של הילדים החווים הצקה.

          אפשר באותו משחק תפקידים להפוך את הכיתה  לבית משפט בו יש מגשרים ,ילדים ששומעים מה החברים חווים ועוזרים להם לפתור את הבעיות.

• משחק המחשה של רגשות ומצבים חברתיים שונים בהם מעורבים ילדים.

.

בתחום הקבוצתי ניתן לאפשר למידה של מיומנויות חברתיות בתוך קבוצת ילדים בני אותו גיל וקשיים המלווה באנשי טיפול היכולים לתווך ולעזור להבין וליצור חוויות חיוביות חברתיות.
במטרה זו פיתחתי תהליך טיפולי רב תחומי לפיתוח מיומנויות חברתיות לילדים בעלי ויסות חושי הפרעת קשב ולקויות למידה. לפרטים כנסו לדף באתר