האם ניתן לשפר את האינטליגנציה?
האם מי שאנחנו או מה שאנחנו נקבע עוד לפני שנולדנו?
האם עצרנו לחשוב לרגע בהתבוננות על ילדינו, מה הם עוברים, מה הם לומדים בשנים הראשונות של חייהם?
כולנו הגענו לעולם ומאותו רגע ועוד קודם יציאתנו לאור, חיינו הפכו ללונה פארק של למידה, חוויות, רגשות, תחושות, מעבדה ניסויית, מעבדת מידע ואתר אחסון מהמשוכללים שיש עם יכולת קיבולת אין סופית.
יכולות רבות שילדים צריכים לפתח, על מנת לשרוד ולהסתגל, כדי להיות מאושרים, כדי להצליח בחיים, כדי להיות בעלי אמפתיה וחמלה, להיות כנים המעוררים יכולת לסמוך עליהם לעומת "מספרי סיפורים, שאמינותם בספק. להיות ישרים והוגנים, להיות סקרנים ויחד עם זאת לשמור על תחושת זהירות וביטחון אישי. זה ליהנות מהקורנפלקס בארוחת בוקר, איך להתחשב בכמות, כי אנחנו שונים. אחותי טרם ישבה לה לאכול , כאשר הכמות שנותרה בקופסא מועטה והייתה צריכה להספיק לשתינו .ולהיזכר איך בתחילת השבוע אחותי פעלה על בסיס" אותם חוקי משחק" עם גלידת השוקולד שהייתה בפריזר והכינה לי גביע עוד שלא ביקשתי. …..
נדרשים להיות מאופקים איך יחד עם זאת לחקור ולגלות את הסביבה. זה להיות עכשיו בסרט ולראות איך אנשים היושבים לידי בסרט מתנהגים בצורה שונה כל כך ולשאול מה גורם להבדל הזה. איך מה שברור לאחד אינו ניתפס באחר. כך היושבים לידי משתי צדדי בסרט מתח, שבין רגע הפך לסרט תעודי על תולדות האנושות. בצד אחד זוג המנסים לפתוח שקית במבה בעדינות, באיפוק ובמאמץ גדול לשלוט על כל מילימטר של פתיחת השקית כדי למנוע רעש, מפני שהם מודעים שזה מפריע לאחרים סביבם, הקשובים לסרט. מנגד, זוג היושב בצד השמאל שלי, מקבל שיחה טלפון בנייד, שכבר בתחילת הסרט כולם התבקשנו לכבות את הניידים. אותו זוג לא רק שלא כיבו את הנייד הם לא היו מוטרדים, לא מיהרו ולא הראו מעט אי נחות, לא נראו נבוכים מזה שהצלצול מפריע לצופים בסרט. הם גם ענו לשיחה וניהלו אותה מספר שניות (לא מדובר בשיחת חרום).אנשים לפני סובבו את ראשם אליהם ולא השמיעו מילה נוצר קשר עין ביניהם, בתגובה הייתה תנועה באצבעות מאחד בני הזוג עם הנייד, שניהם שתקו אך לא התעלמו, לא אמרו מילה. גבר שישב בשורה מעליו ,התכופף לפנים ולחש "סליחה", משפחתי נעצו מבטים "עם חצים אליו" ואילו אני פניתי בישירות תוך פירוט בשקט ובבקשה ש"השיחה הזו מפריעה לי להקשיב לסרט".
רובנו מסכימים שאם שיחה זו חשובה, שהרי הייתה יכולה להתבצע מחוץ לאולם, אבל תובנה זו מורכבת ממספר תפקודים ותפיסות שליוו אותי וגרמו לי להעמיק בהם מפני שתגובות בני הזוג עם הנייד פנו אלי בביטוים לא מכבדים שבעכבותיהם גררו את הסביבה לתגובות דומינו. בנקודת זמן זו עמד לפני הרצון להגיב לאותו בחור, איך מזווית העין קלטתי את הבעת הפנים של בני ואת אחיזתו בזרועי בעדינות שגרמו לי לעצר את עצמי מתגובה למענו. לעכב את התגובה הראשונית בעשירית של שניה במה שמוחי אולי תכנן היה קשה להכלה , אינהיביציה זו התכונה שגרם לאיפוק התגובה שלי מה שניקר היה שחסר לזוג עם הנייד. אבל הסביבה הקרובה ששמעה והעירה לזוג לא נשארה אדישה וכך התפתח לו סרט מתח משני, עם עצורים ופיצוי לראות את הסרט ביום אחר.
דוגמה זו מאפשרת לראות מצד אחד את הניסיון במעשיהם של הזוג הראשון ושלי להתנהג בנורמה החברתית ,לעמוד במוסכמות של כללי התנהגות פרו חברתיים שמאפשרת לי –לנו להיות בהלימה והשתייכות חברתית- תרבותית .תכונות אלו שעלו במוחי בשל הזוג עם הבמבה הם חלק מקובץ רחב של תכונות שהם בסיס להישרדותנו. אפקט הישרדותי זה, מאפשר לנו כבני אדם להיות אנשים מצליחים, המתקשרים עם אחרים ומסוגלים להתמודד עם מצבים מתסכלים מתוך הערכה עצמית וביטחון עצמי ולא להיפגע.
מה שהיה חסר לבני הזוג עם הנייד, שמצאו את המשך "הבילוי הרומנטי " בתא מעצר עקב אלימות שהפעילו כלפי אותו גבר(בלש),למעשה זוג בלשים/שוטרים אשר קודם לכן ביקשו בלחש "סליחה". מתברר שעקבו אחרי כל האירוע והיו עדים לאמירות שנאמרו לי ומתגובת הבן של שניבהל. פנייתו החוזרת לבני הזוג עם הנייד גררה תגובת אגרוף הישר לפניו של הבלש שהביא לסיום האירוע (כולל אזיקים ומחיאות כפיים מאנשים). המשך יבוא…
זה הזמן להבין למה ישנם אנשים שעבורם כישורים אלו מופעלים בקלות מאשר אצל אחרים. זו ההבנה של כל מה שאנחנו.
כל מה שאנחנו עושים תלוי בבסיסו משלושה גורמים
1- טיבם של אירועים מאתגרים שעמדו ועומדים בחיינו
2- החוזקות שיש לכל אחד מאתנו, אותם מקורות הכוח שעוזרים לנו להתמודד ולהתגבר על התאגרים שלנו
3- החולשות שלנו שפוגעות ביכולת ההסתגלות והתקדמות שלנו כבני אדם.
מחקרים רבים במדעי המוח- Neuroscience הגיעו למסקנה שהתנהגות הניצפת באדם היא קשורה לתכונות הנמצאות בקידוד של הDNA ועומדת על רבע ממה שאנו מביאים אתנו ומי ומה שאנחנו. גם אם יש תכונות שהן בעלות פוטנציאל הופעה הן עומדות על שליש כך שבעזרת הכוונה אימון נכון ניתן לשפר ולפתח תכונות. לדגמה ניקח יכולות מתמטיקה , אפשר לשפר ולפתח את הכישורים המתמטיים של תלמיד הנע ממגמת שלוש יחידות לארבע וגם לחמש יחידות על בסיס ובעזרת תרגול ואימון חוזר, מתמיד ופרוגרסיבי של התנסויות .תנאי משמעותי והכרחי מעבר לתאיי הסביבה זה המוטיבציה הפנימית של הילד/אדם מתוך אמונה עצמי.
לכן כאן תפקידה של המערכת החינוך בהקניית למידה וגם תחושת מסוגלות ואמונה כי הם אבן יסוד לדורות הבאים הגדלים בארץ.
מחקרים הראו כי קיים קשר חזק מאוד בין המוח לתנועה כבסיס לבריאות פיזית, נפשית וגם ליכולות למידה יעילות. בזמן ביצוע פעילות ספורטיבית יש פעילות של אזורים במוח האחראים על תפקודים קוגניטיביים מורכבים. חומרים כימים משוחררים במוח וחלקם מעוכבים מה שגורם לשיפור תחושת הרווחה הרגשית-הנפשית . ביצוע האימון למוח דרך אותם תרגילים בתנועה משפר את קצב ועוצמת פעילות הלב והמוח. פעילות גופנית הוכחה ביכולתה לעזור לאנשים להתמודד טוב יותר עם מתח וחרדה, שיפור במצב הרוח, קשב וריכוז ואת המוטיבציה הפנימית של אדם . אימון למוח ,הוא תהליך מבוסס על מגוון תרגילים ,קלים וממוקדים בפיתוח, שיפור, שיקום של תפקודים קוגניטיביים בהתאם לצרכים ויכולותיו של האדם/ילד , בהדרגתיות מינקות עד גיל הזהב. תרגילים אלו משפרים את היעילות של התקשורת העצבית בין אזורי המוח. תקשורת זו בין ההמיספרות ובין האזורים השונים מתפתחת ומתייעלת בזכות החשיפה, הגירויים המתאמים. מחקר שנערך בשנת 2007 הראה כי פעילות גופנית אף גורמת למוח ללמוד מהר יותר. נבדקים שעברו אימון ברמה גבוהה היו מסוגלים ללמוד אוצר מילים 20% מהר יותר מאלו שנותרו בישיבה. תופעה זו נובעת מחלבון הנקרא Brain Producted Neurotrophic Factor או BDNF אשר מסייע ותומך בהישרדות של נוירונים קיימים, ומעודד את הצמיחה ואת ההבחנה של נוירונים חדשים סינפסות.
אימון ותרגול שישפיעו על פעילות האזורים וקישורים מוחיים שמסוגלים להתפתח ויאפשרו את מיצוי הכישורים האלו. אנחנו כהורים , מערכת החינוך יכולים להיות המהנדסים שעוזרים לחזק את יסודות ההתפתחות של אותם ילדים , לעזור לשקם ,לחזק בראשית הדרך את אותם קישורים נוירולוגיים למחוזות של התקדמות מעבר למצופה. כל זה אינו דימיון ,כי אם מציאות בעקבות התכונה הייחודית של מוחנו, עקב הגמישות/הפלסטיות . שמהווים סיכון וסיכוי. טענה זו על הפלסטיות של המוח מהווה סיכון וסיכוי מפני שהתנסויות מקדמות אבל העדר גירוי או התנסויות בעקבות סיבות שונות כגון סוציו-אקונומי, סביבתיות, יכולתם ומיצוי פוטנציאל של ילדים רבים יפגע ולכן זו צריכה להיות תכנית ממשלתית בשל יכולתם הכלכלית של מיעוט לצורך פיתוח מיטבי של אותם תפקודים ניהוליים אליהם מבוססת הלמידה והתנהגות האדם.
כאן ,המקום בו תהליך ההתערבות הקוגניטיבי התנהגותי תפקודי רב תחומי יכול לתרום ולקדם אותם ילדים , ככל שההתנסויות , הגירויים יגיעו למוח בהתאמה לגיל באופן יציב ועקבי. מכאן שתוכניות אלו צריכות להיות כלולות בתכניות הלמידה בגנים ובתי ספר , מראשית ההתפתחות של התינוקות להסביר להורים ותת כלים כי ביכולתנו לא רק לרפא אלה בעיקר למנוע מצבים שעלולים להתפתח בהמשך החיים. הפרדיגמה שכבר הוכחה בין גורמים המשפיעים על התפתחותם התקינה של ילדים האם הגנטיקה או הסביבה , פנוטיפ מול גנוטיפ מצא שהשילוב עושה את ההבדל . כך הפסיכולוגיה החיובית קמה כדי לא לטפל באנשים בדיכאון שמספרם הולך וגודל לאורך השנים ה"מתקדמים" שלנו אלה מנסה לתת כלים, להעצים חוזקות ,לתת לאדם הבריא לחוות באופן הדרגתי חוויות שיאפשרו לו " חיסון "טבעי לנפש שימצאה כוחות להתגבר על משברים ומצבי מועקה ולא לפתח דיכאון.
לפני מספר שנים ניהלתי תכנית התערבות בבית ספר .שכבות א-ב התנסו במהלך היום בתרגילים של אימון המוח תוך כדי למידה, ראינו שיפור יכולות בעיקר בשכבות חלשות יותר שהצליחו לצמצם פערים. תכנית זו לא המשיכה בעקבות קבעון מחשבתי של אנשים ולא בעקבות תקציבים שהרי התרגילים הם קלים לעשייה ולא נידרש עבורם ציוד מיוחד , מעט הכנה ובעיקר רצון !!!!
אני לא רק חלמתי שיהיה טוב לילדי הביולוגים, אני למדתי ועשיתי כל מה שרק אפשר כדי שיהיה להם טוב, וטוב להם!
אני רוצה שיהיה טוב לכלל הילדים, אני רואה בהם הילדים שלי ואין שוני מבחינתי בילדים, הגדרות רפואיות, "מוגבלויות" גזע או דת. כולם אנשים. הפוטנציאל שלהם הוא לא משחק כוחות פוליטיים וחיסכון בתקציבים . כמה אלפי שקלים בודדים מנעו את המשך הכשרתו של הצוות , גם כאשר נתתי שנה של עבודה בתרומה לקהילה כדי לעורר מודעות ושינוי. שנה מדהימה, שנה של למידה אמתית בשטח, צוות מורות שניסו ושיתפו פעולה בהתאם לתפיסותיהם ויכולותיהם. שנה שנתנה לרבים להבין את מה שכבר מחקרים רבים הוכיחו בניתוחי נתונים בשטח בינהם מחקריו של דר' רייטי (מופיע באתר www.johnratey.com ). מעבר לסיפוק הרב מהצלחתם של הילדים והוכרת התודה של הורים רבים ,לא הצלחתי עד עכשיו לעורר את השינוי "הקטן לאדם וענק לאנושות "כפי שאני רוצה. לכן, מאמר זה בה לתת ידע, לעורר מודעות ואולי להגיע ביחד לאנשים הנכונים שהיו מוכנים להיות חלוצים בשינוי תפיסתי במערכת החינוך .
הרפורמה האמיתית בחינוך לא נמצאת רק בחקיקת חוקים אלה בשינוי חשיבה של אופן התייחסות לילדים ולפוטנציאל הגלום בהם . לא שעות שיקום אלה שעות פיתוח ומניעה. זה מהות האדם והחינוך .
"כל אדם הוא הארכיטקט של המוח שלו"
מקורות
Barkley, R.A (1 997b). Behavioral inhibition, sustained attention, and executive functions: Constructing a unifying theory of ADHD. Psychological Bulletin, 121, 65-94.
Barkley, R.A. (2001). The executive functions and self-regulation: An evolutionary neuropsychological perspective. Neuropsychology, 11, 1-28.
Barkley, R.A. (2006). Attention-deficit hyperactivity disorder: A handbook for diagnosis and treatment. New York: Guilford Press. Barkley, R.A., Edwards,G., Laneri, M., Fletcher, K., & Metevia
Welsh, M.C., Pennington, B.F., & Groisser, D.B. (1991). A normative-developmental study of executive function: A window on prefrontal function in children. Developmental Neuropsychology, 7, 131-149.
ד"ר ג'ון רייטי וריצ'רד מאנינג- מדריך למשתמש במוח -תרגיל והמוח
ד"ר ג'ון רייטי – ספארק -כיצד תרגיל משפיע על המוח שלך הקשר בין מחשבה לתנועה.
ד"ר ג 'ון רייטי & ריצ' רד מאנינג – רעיונות גדולים "Go Wild"
אולי יעניין אתכם עוד מאמרים בנושא:
הפרעת קשב וריכוז, ויסות חושי, לקויות למידה בהקשר לתפקודים ניהוליים EF
תפקודים ניהוליים, המערכת הרגשית (מע'ר הלימבית) והקשב וריכוז והקשר ביניהם
