כיצד לעזור בגמילה לילד עם קשיים בעיבוד-ויסות חושי

תהליך הגמילה הוא תהליך התפתחותי כפי שההליכה והשפה מתפתחים. התהליך הגמילה מתפתח כאשר הילד מוכן באופן פיזיולוגי, רגשי, התנהגותי ואין פגיעה אורגנית, לצד הבנה וסמכות הורית מותאמת. חשוב להעביר אל הילד את האחראיות  של הגמילה, כמובן שכהורים וכמחנכים נעזור לילד על פי צרכיו ועל פי יכולותיו ובעיקר על פי קצב ההתקדמות שלו.

סביבות גיל  3, ילדים רבים מוכנים לעזוב את החיתולים ומוכנים לגמילה, דרך עשייה בסיר או באסלה. אבל ישנם לא מעט ילדים המתמודדים עם קשיים בעיבוד- ויסות החושי  שלמרות הגעתם לגיל 3 -3.5 מתקשים בתהליך הגמילה.

יש קשר אדוק בין חוסר תחושה (תת חושה) במערכת הפרופריוספטיבית (תחושה העמוקה המגיעה מהגידים, שרירים ומפרקים).המשותף בין  הקיבה, השלפוחית  השתן, המעי, פי הטבעת ועוד הוא – כולם שרירים. לדוגמה כאשר יש חוסר תחושה, המסר שהמוח אמור לקבל  מהשלפוחית השתן המלאה מתעכב, הוא לא  מגיע במהירות או בעוצמה הנכונה כך שהילד יגיב ביעילות. השלפוחית מתחילה להתמתח כתוצאה ממאגר הנוזלים . לרוב המסר למוח שיש לי "פיפי"  מגיעה כבר מאוחר והילד כבר מרגיש כמה טיפות דולפות על התחתונים או שיש ממש בריחה של ממש. הדבר קורה גם לגבי  צואה (הצירות, מעי עצל או בריחה) . העניין יכול להיות  קשור לרמת הקשב, מודעות ולבשלות הרגשית ופיזיולוגית של הילד. בעקבות אותה תת-חושה (היפו-סנסיטיבי) ילדים עשויים להיות עסוקים בלרוץ, לטפס על עצים או בקפיצות ממקום למקום, עד שלא יבחינו שמכנסיהם רטובות.

ילדים בעלי רגישות יתר (היפר-סנסיטיביות) שגורם להם  להימנעות ממצבים שונים, עלולים לפחד ללכת לשירותים, אשר בעולם המאיים שהם חווים, זה הוא מקום גדול מאוד ורועש.

למרות הקשיים התחושתיים, אפשר לעזור לאותם ילדים בעלי קשיים תחושתיים בתהליך הגמילה

להלן השלבים בתהליך זה.

שלב 1
יש לזהות את הקשיים התחושתיים הייחודיים של הילד (מומלץ לפנות לאיש מקצועה המתמחה בתחום התחושתי כדי לבנות מיפוי של הצרכים התחושתיים של הילד ). אם במאפייני ההתנהגות  הילד לא  נראה מוטרד מחיתול מלוכלך, ידיים  מלוכלכות  או פרצוף מלוכלך, הוא כנראה נמצא בין אותם ילדים המחפשים חוויות של תחושה. אם הילד לא אוהב מרקמים מסוימים, ריחות או מזון ורוצה שיחליפו לו חיתול במהרה כל פעם שהחיתול רטוב או מלוכלך, יתכן מאוד שמדובר בילד בעל רגישות יתר. בחלק מהילדים עשויים להיות שילוב של חיפוש תחושה לצד הימנעות, לכן חשוב מאוד ההבחנה המקצועית.

שלב 2
עשה הכרות לילד עם השירותים. ילדים עם בעיות תחושתיות יכולים להרגיש  לא נוח לשבת על האסלה  שמותאמת בממדיה ובגובה למבוגרים ולא לגודל וגובה הילד. ילדים עם קושי במערכת הווסטיבולארית  (שיווי משקל ותנועה) עלולים לחוש אי נוחות כאשר רגליהם לא נוגעות ברצפה, יתכן שיאבדו את שיווי המשקל. ילדים בעלי חוסר תחושה עמוקה עלולים לראות חולשה בשרירים ולחוות קושי בהבנה של תכנון התנועה מה שיגרום להם לא פעם לקשיים להחזיק את גופם יציב. הם יכולים "ליפול" לתוך האסלה או לצדדים וזה עוד לפני שמדברים על השליטה בשרירים של הבטן ופי הטבעת שאמורים להיות רפויים כדי לשחרר את הצרכים. מומלץ בבית להתחיל את הגמילה בסיר או להתאים את האסלה לגודל וגובה הילד.

ילדים בני 3-4 יכולים להיות עצמאיים בחלק גדול מהמיומנויות היומיות שלהם, כך שמומלץ לשתף אותם בבחירת הסיר בחנות ואף לעשות ניסיונות עוד בחנות על פי עדיפויותיהם, אפילו לתת להם לשבת על אותו סיר בחנות (עם בגדים, כמובן) כדי לוודא שהוא נוח לו. זה מאפשר לילד להרגיש שיש לו קצת שליטה על התהליך. לאחר שהסיר  בביתכם, תגדירו  את מקומו הקבוע בשרותים \חדר האמבטיה ותנו לילד  לשבת עליו סתם ככה, תאפשרו לו לחקור ולהתרגל אליו לפני שאתם מתחילים את תהליך הגמילה.

שלב 3
אם אתם  מרגישים בנוח להשתמש בשירותים כאשר הילד בסביבתכם  תאפשרו לו ללוות  אתכם כדי שיראה את התהליך ויקח דוגמה (אם לא נוח תעשו זאת "כאילו" או על ידי משחק עם בובה). אל תדחפו את הילד כל רגע לסיר או תשאלו אין סוף פעמיים יש לך ….. תקבעו זמנים של כ 50-60  דקות לתשאול ואף יותר. בעקבות החיקוי של ההורה, הגמילה  עובדת  טוב יותר כאשר היא מלוות על ידי ההורה בן אותו המין ויש המשכיות בגן. גם החיקוי מאח בוגר או ילדים אחרים בגן עוזר בתהליך.

שלב 4
יש לעשות עם הילד תאום ציפיות מוקדם של המצופה מימנו בתהליך הגמילה ומה יכול לעזור לו (גם עם זה בסיר או באסלה). ילדים בעלי רגישות יתר יתכן שיצטרכו סביבה שקטה מאוד בחדר השירותים, עם נייר טואלט רך במיוחד ותאורה רכה כדי לאפשר להם להירגע. ילדים בעלי  חיפוש חושי יכולים לשבת בשקט בסיר או האסלה ולהתרכז בתהליך הגמילה על ידי שימוש באותם רגעים בצעצוע קטן למשחק, השמעה שירים האובים שקטים , הסתכלות  בתמונות של ספר חוברת עם מדבקות או  ציור על לוח מחיק.

שלב 5
קחו את הילד שלך לחדר האמבטיה בזמנים קבועים. תורידו לו את החיתול ותנו לו לשבת בסיר או אסלה כחמש –עשר דקות  גם כאשר לא עושה כלום. לתת לו לשבת במשך כמה דקות, אבל לא להכריח אותו בכוח להישאר. "תרופות סבתא" – תפתחו את הברז כדי שתהיה זרימת מים, זה עוזר לקדם את הטלת השתן. בגיל הזה הילדים נהנים מבדיחות וסיפורים מצחיקים שקשורים לסיר. זמן הישיבה הוא זמן נהדר להמציא סיפורים מצחיקים וקריאת סיפור בנושא כהסחת דעת. צחוק טוב רק יכול לעזור להוריד מתח, נוקשות, חשש ואף כאב  שהילד בעל הקשיים התחושתיים חווה לפעמיים בגמילה.

שלב 6
עקבו מקרוב אחר הילד לאורך היום. ילדים בעלי רגישות יתר בעור יכולים  להודיע לכם מיד כאשר החיתול מלוכלך ורטוב. תנסו ברגע שאתם מצליחים לקלוט את האותות, לנסות להשיבו בסיר\אסלה. אותם ילדים  בעלי רגישות יתר בעור יכולים לקבל עידוד נוסף בגמילה על ידי לבישתם בתחתוני בד ולא חיתול או תחתון גמילה מפני שהוא לא אוהב את  התחושה של להיות מלוכלך ורטוב שבולטת יותר בבד מאשר בחיתול. אצל ילדים שנמצאים בתת תחושה (חוסר רגישות) שמחפשים חוויות מלכלכות ולא מודעים ללכלוך, רטיבות ואפילו לריח הרע מגופם, עשוי להיות קשה יותר לדעת מתי הם עשו או פספסו. הם יהיו בעלי סובלנות יתר לנושא או לא יהיו מודעים לעניין. לכן כדאי לבדוק אותם בתדירות ולעקוב אחרי סימנים בפנים של אדמומיות או מאמץ, עמידה בפינה או במקום מסוים בחוסר תזוזה. ברגע שאתם חושבים כהורים  שהילד שלכם מוכן או מתחיל ביציאתו על החיתול, יש לקחת אותו במיידי למקום בו נמצא הסיר ולהוריד  חיתול או תחתון  ולהשיבו על הסיר או אסלה.

שלב 7
תעשו ניסיונות להתאמת הסיר או האסלה לנוחיות הילד ועל פי הצרכים התחושתיים שלו. לדוגמה ניתן לדאוג שהמושב של הסיר או האסלה יהיו מרופדים, עם הילד יושב על האסלה ניתן לשים מקטין אסלה מרופד כדי שלא ייפול  פנימה וגם כדי שלא תהיה תחושה קרה בישבנו. כמו כן, הייתי דואגת שיהיה שרפרף לתמיכה ברגליים כדי שיחוש יציבות וביטחון מתחת לרגליו, כך הילד יהיה משוחרר יותר (במיוחד עם ילדים בעלי קושי במערכת הווסטיבולארית –שיווי משקל, קשיים ביציבה).ילדים בעלי רגישות למגע בכף הרגל בעיקר, ירגישו יותר חופשיים ונינוחים כאשר יגרבו גרביים או כפכפים כדי למנוע את תחושת הקרירות מהרצפה שתגרום להסחת דעת. בנוסף בעדינות הייתי מברישה או מלטפת את  זרועותיו לפני שמושיבים אותו על הסיר. שימו לב איזה טכניקות הרגעה משפיעים על ילדכם ותשתמשו בהן כדי לעזור ולהקל  עליו באותם רגעים של לחץ וחשש.

שלב 8
חלק מהילדים, במיוחד אלה עם בעיות תחושתיות יכולים לפחד בזמן נטילת יציאתם (בעיקר צואה)  מפני שעלולים לחוש שמה שיוצא מהם בסיר\אסלה זה חלק מהגוף שלהם. דברו עם ילדכם במונחים פשוטים על עיכול ואיך הגוף שלו מסלק את החלקים של מזונות שאינם צריכים להיות בגוף ומפנים מקום לדברים טובים יותר. הסברים פשוטים יכולים להרגיע את הפחדים שלו.

שלב 9
דאגו  שהילד אוכל תזונה עשירה בסיבים כדי שהגמילה בצואה תעבור יותר בקלות ללא עצירויות, אי נוחות או כאבים.

טיפים לגמילה –מה כן או מה לא לעשות

1-הימנעו מללחוץ יתר על המידה או להביך את הילד בזמן תהליך הגמילה ושימוש בסיר או אסלה. ילדים נגמלים בגילאים שונים. וילדים עם בעיות חושיות עשויים לדרוש יותר סבלנות מאשר ילדים אחרים. לפני שתתחילו תהליך גמילה תבדקו שאתם יודעים מה לעשות, שאתם כהורים והסביבה ערוכה לתהליך, לפספוסים וכביסות מרובות.

2-תנו לילד לבחור את תחתונים החדשים ותנו לו להשתמש גם כאשר הוא עוד עם חיתול והכל נעשה בחיתולים.

3 -זכרו כי גמילה בלילה בדרך כלל מתרחשת לאחר שילד גמול ביום.

4-נידרשת סבלנות ואורך רוח.

5- תהפכו את השרותים למקום קסום, עם משחקים ודברים מיוחדים כדי לעודד את הילד לגמילה.

.

זהו המאמר הראשון בסדרת מאמרים על גמילה של ילדים בעלי ויסות חושי
מעניין אתכם? עקבו אחרי הבלוג שלי
תודה, ציפי