ציפי כץ

שלום שמי ציפי כץ – BA בפסיכולוגיה – אני תרפיסטית נוירו קוגניטיבית התפתחותית תפקודית רב תחומית NDFa , מאמנת קוגניטיבית התנהגותית CBT לבעלי קשיים בעיבוד-וויסות חושי ורגשי, ADHD, לקויות למידה, קשיים התנהגותיים, קשיים התפתחותיים סנסו-מוטוריים/ קורדינציה, התמודדות עם מצבים חברתיים ועוד המשלבת בתהליך של הבנייה מנטלי-פיזיולוגי-רגשי ממוקד בצרכי האדם ולא רק בתפקודו או בביטוי התנהגותו (ילד כמבוגר הוא אדם צעיר ושלם). אדם המנסה להגיע למימוש מיטבי של יכולותיו, מה שלעיתים בעקבות מאפיינים גנטיים, אורגניים וסביבתיים, ישפיעו על המימוש המיטבי של אותם יכולות הטבועים בו.

אני מעדיפה לדבר על מתאמן מאשר על מטופל. ההגדרה "מטופל" מרמזת שמשהו לא בסדר, שמשהו פגום או חולה וזה לא המצב. אימון מביא סוג אחר של הסתכלות לתפקוד שלנו, מביא  שינוי, אופטימיות, מוטיבציה, הצלחה.

תכנית ההתערבות המותאמת למתאמן, עושה שימוש במכלול רחב של גישות טיפוליות מתחומים שונים המאופיינות לעיתים בהסתכלות ותרגול מנוגדים במהותם המהווים פרדיגמה חדשה על התבוננות ופרשנות האדם ושל התנהגותו תוך כדי הקשבה למסרים הגלויים והסמויים בהתאמה לצרכיו, רצונותיו ודרכו. הסתכלות זו יוצאת מהמוסכמות של תוצר סופי המאופיין בהתנהגות וחיבה עמוקה בהסתכלות ופיענוח של הקשיים שילדים מראים. הם משיקים בתחומים רחבים הדורשים התייחסות בפן הביולוגי, הפסיכולוגי, האישי ובין אישי, בפן החברתי וגם בלמידה אשר משפיעים על תפקודו והשתייכותו של הילד ושל סביבתו בשגרה היומית בכל רבדי החיים, בהקשרו האישי ובחלק בלתי נפרד מהחוויה המשפחתית ושל הסובבים אותו.

הגישות הטיפוליות  מגיעות מדיסיפלינות שונות בלימודים האקדמיים, הן בתחום הפסיכולוגיה, הן במסלול ארבע שנתי של מכללת  מירב ואוניברסיטה הפתוחה, והן של מרכז ריידמן שכוללים התמחות הטיפול בילדים בעלי ADHD, השערה אינסטרומנטלית של פרופ' פוירקשטיין  המתמחה בפיתוח תהליכים קוגניטיביים, כישורי למידה של רמי כץ שיטת אלבאום ושיטת רביב.
מהותם של השיטות הוא נוירו התפתחותי קוגניטיבי תפקודי. בפן הרגשי התנהגותי.בהכשרתי אני מאמנת קוגניטיבית התנהגותיתCBT ,ABA וביופידבק.  בנוסף הטיפולים משולבים בתהליך סנסו-מוטורי בסביבה רב חושית  המוכרת בשם  סנוזלן – חדר מרופד מזרונים, עשיר באביזרים ברמה גבוה המאפשרים לילד ולמשפחתו חוויה אישית ובין אישית רב חושית –רגשית, מקום של רגיעה או התעוררות של הנפש והחושים ומקום לתקשורת ואינטראקציה עם הסביבה.

מדובר בבניה של תהליך דינאמי ייחודי דרך אותה תוכנית התערבות ממוקדת באדם כאדם שלם, ייחודי, הוליסטי, המחבר גוף, נפש וקוגניציה. האדם הוא שלם וייחודי ותפקידי הוא להיות איתו ולמענו במקום שלו תוך כדי הכלה,  כפי שרוח ההומניסטי רואה את המתאמן ואת המאמן כאחד המשפיע ומושפע מאינטראקציה, הקרבה ואכפתיות תוך כדי תמיכה, עידוד ,הכלה ללא שיפוטיות והגדרות עד שהאדם יגיע לתחושת מימוש עצמי. במקרה שמדובר בילד, אז זה כולל את הורים, אחים, מערכת החינוך וכל סביבתו. מדובר במתאמן ולא במטופל חולה שיש לרפא אותו. בגישתי הייחודית ההורה הופך, לאחר הבנה מעמיקה, לאחראי על התהליך הטיפולי והתפקיד שלי הוא לאפשר שיקוף מצב ומידע  לאפשרויות העומדות לפניו או של המתאמן על מנת שהם יגיעו בבחירה חופשית להחלטותיהם.

מספר מילים אודותי

כל חיינו מלמדים אותנו להגדיר את עצמנו בהקשר לדברים חיצוניים אלינו, כך אנחנו הבן/בת, אשה /בעל, גבר/אישה, אקדמאית/לא אקדמאית, כך או אחרת. תחושה שהפכנו לצירוף של שלוש, ארבע אותיות שמגדירות וכובלות לפעמיים לנצח את האישיות ויכולת התקדמות של האדם בחברה.

בניסיוני מעל 25 שנה כמטפלת במסגרות חינוך מיוחד שונות, הן כתרפיסטית וכמשלבת טיפולית פרטנית והן של ילדים צעירים כגון יסודי וחטיבה. יחד עם זאת את הידע המשמעותי, את המוטיבציה ואת התשוקה לחקור ברמה "מולקולארית" תאוריות וגישות טיפול מסורתיות, להבין מה הן מתארות, להסיק מסקנות ותובנות משלי, לעשות אנליזה וסינתזה, חיפוש מכנה משותף, נבע מחיפוש תשובות שישתיקו במעט את הפחד מהלא נודע. האם יש אי שם מישהו /משהו שיכול היה לשפר את המצבם?
חווינו מערכת לא מכילה שנתנה הגדרה ללא הכשרה וסמכות בעניין ועצבו בדרך הזאת את מי שאנחנו, מי שאני.
הקושי לשלוח ילד בן ארבע לגן בעל תקן נפשי, להגיד שאין ודאות לנבונותו, לומר לי שילד אחר יפה וזה הכל… חווינו מאבחנים שלא הסתפקו בהגדרות, הם גם זכו בכוחות "על" כאשר ניבאו עתיד השחור ביותר. מנהלות/ים ומורות שהסבירו לי שהפרעת קשב ועיבוד חושי,  מעלה  את הסיכוי  ב50- אחוז אם אתה בפנים או מחוץ לכלא. חוויתי  מטפלים ומורים שהרימו ידיים בכל מובן המילה ומטפל מנהל מחלקה שאמר כי אין טיפול שיעזור לילד …וכך התבטא מול הורה מפוחד. מעניין מה היו אומרים כאשר היו יודעים ששניים מהם בכיתת מחוננים, אחד מהם עבר מיון לטייס למרות הכל והשמיים הם לא הגבול, כאשר הבחנה נפשי לא היתה בכלל על הפרק אבל כן לקות בעיבוד החושי, ומה לעשות כאשר לקות למידה שאינה מקבלת מענה גורמת לחוסר הבנה וחשש ואיש לא חושב שניתן לעזור. אבל היום צעיר ואיתן בנפשו, נער יפה, צעד בביטחון. את צעדיו הראשונים של אחד מילדי בחיים הנורמטיביים, עדיין צועדים .שמח ואהוב על חבריו ומרגיש מסוגלות הינה תוצאה של עבודה קשה שלנו כהורים בעזרת התערבות והכוונה של מספר אנשים שראו את נפשו וידעו לכוון אותנו . למען ילדי ובזכותם קראתי, חקרתי תאוריות או גישות טיפוליות מסורתיות, ביצעתי אנליזה וסינתזה, שילבתי מרכיבים מתאוריות מנוגדות או דיסיפלינות שונות על מנת להתאים אותם ליקר מכל ,שלושת ילדי המיוחדים והייחודיים כל אחד בדרכו. להפוך את הבלתי יאומן ליאומן כנגד כל הסיכויים ונבואות .

"כל מי שאי פעם בנה גן עדן חדש, שאב את הכוחות לכך מהגיהינום הפרטי שלו" –אנונימי

מה זה ואיך בה לידי ביטוי  הגישה הנוירו התפתחותית רב תפקודית הכוללת בתוכה  שילוב של תהליכים קוגניטיביים, רגשיים, התנהגותיים?

מדובר בפרדיגמה שבה האדם במרכז ומנסה לבדוק מה הם הסיבות להתנהגותו ולצורך התאמת תהליך התערבת ותוכנית אישית שמטרתה לקדם את האדם. ההסתכלות היא לא רק בפן התפקודי סנסו מוטורי אלה גם בהסתכלות על העולם הרגשי ותפיסות (סכמות ) שמלווים את התפיסה של אותו אדם . תפיסות אלו (סכמות) הם חלק מהחוויה הסובייקטיבית של אותו אדם ונכונות מבחינתנו בהתבוננות אליו ותוך כדי שיקוף מצבים והשקפות שונות ,האדם יכול לקחת את הכלים ואמירות, להשוואות בדרכי תפיסות שונות ולבנות מחדש סכמות יעילות המאפשרים התפתחות רגשית, פיזית וקוגניטיבית.

"הפרדוקס המסקרן הוא שכאשר אני מקבל את עצמי כפי שאני, אני יכול להשתנות."
קארל רוג'רס באנגלית: 1902 – 1987 פסיכולוג אמריקאי מהזרם ההומניסטי

 בראיה הנוירו קוגניטיבית התפתחותית תפקודית רב תחומית אני מתמקדת בבעיות בפן העיבוד החושי, קשב וריכוז, קשיים בתחום המוטורי,   קשיים  בתחום  הלמידה ובתסמינים של חוסר איזון בבריאות הנפש (חרדה והפרעות התנהגותיות) מילדים צעירים (גיל ינקות ), נערים ובעבר גם מבוגרים. בתפיסתי אני רואה את הילדים –נערים כפי שהם. איני מתייחסת אליהם על פי הגדרתם הרפואיות המופיעות על גבי אבחונים, מעריכה אותם כאדם. מכאן ההתייחסות, האמונה וקביעה המטרות  לקידום או השינוי שלהם כאדם, ללא תלות בקשיים הניצבים בפניהם ומתוך הקשבה לרצונותיהם ומטרותיהם. (אין זה אומר שהמתאמן מכתיב את התהליך אבל הוא חלק מההחלטות תוך כדי הבנה ומודעות במידת האפשר או בליווי בקביעה בהתאם לצרכי הילד ומשפחתו.)

על מה זה מבוסס?

התהליך  הנוירו –קוגניטיבי התפתחותי תפקודי הרב תחומי מבוסס על בניית קשרים הדוקים, שכן הילד או האדם הצעיר מתמודדים עם  מאמנת  אוהבת, מכבדת, מאפשרת, אמפטית אך ממוקדת מטרה, בתוך הקנייה של כללי עבודה, גבולות וסמכות בהתאם לצרכים ואופי האדם. כך האמון ההדדי מתוך תחושה פנימית של ביטחון, קבלה, שניתן לסמוך עלי, מאפשר אינטימיות שחיונית לפתיחות תכנים רגשיים, הפחתה מנגנוני הגנה, תחושה של רצוי ואהוב כפי שהוא ללא תנאי ושיפוט עליו באופן אישי. בהופעתם של רגשות אלה, אנו מגלים את הפוטנציאלים הגדולים המתחילים לחדור מהרגע הראשון.

הסתכלות כוללת של תהליך קוגניטיבי

 מבחינתי כמאמנת ,כאשת טיפול  בעזרת התהליך הממוקד במתאמן, או איך שקרול רוג'רס הגדיר  "טיפול ממוקד לקוח",  לא רק המתאמן בתהליך ההעצמה אלה גם הוריו ואחיו. המשפחה כיחידה בלתי נפרדת שכל אחד ממרכיביה הוא גורם משפיע ומושפע . אני רואה את העצבות, תסכול, חוסר אונים וחוסר הבנה של המתאמן וגם של הוריו.

מכאן שהתהליך כולל מפגשים עם ההורים באופן אישי שהם  קבועים ותקופתיים לצורך הקשבה למצוקות, דאגות, עצבות  של הילדים וההורים והופכת אותם על בסיס ידע, הבנה של מאפייני התנהגות ,שפה רגשית חדשה ,שימוש בארגז כלים ואסטרטגיות  מותאמות להווי המשפחתי וצרכי הילד למגדלור איתן הבוטח בילד ובהם לעצמם כהורים מקצועיים.

תהליך  שבו נרקמת מערכת התקשרות ושיתוף פעולה של צוות הכולל את הילד, הוריו (משפחתו), מערכת החינוך/מטפלים שונים  ואנוכי כמאמנת המחברת ומגשרת בין הצרכים  של הילד ויתר הגורמים.

איך הגישה באה לידי ביטוי בפועל ?

 התהליך  הנוירו –קוגניטיבי התפתחותי תפקודי הרב תחומי מתבטא בפעילויות מוטוריות –ספורט טיפולי שיקומי, טיפולי מגע למיניהם, תהליכי למידה תוך משחק  וגם באופן פורמאלי, שימוש בתוכנות מחשב ביופידבק ואימונים קשב-קוגניציה, התנסויות מתוך חוויה חושית בסביבה רב חושית (חדר סנוזלנד). נעשה שימוש במשחקים וספרייה עשירה בספרים טיפוליים מופלאים ומיטב התהליך הטיפולי במודל ה CBT (גישת טיפולית התערבותית המגיעה מהפסיכולוגיה ועושה שימוש בתהליכי אימון והעצמה אצל מטפלים שזה תחום התמחותם) המאפשרים חדירה הדרגתית  לעולם הרגשות, חרדות, גבולות של המתאמן על מנת לחזקו, לשנות ולהפחית מצבים, התנהגויות לא מכובדות בחברה מתוך  פיענוח של אירועים ומציאת פתרונות חדשים.

המטרה שלי כמאמנת היא שהמתאמנים יפעלו לצורך הגעה למטרותיהם.  מוטיבציה פנימית מתוך רצון  להתקדם, אמונה עצמית ותחושה מסוגלות, שמחה, תובנות, עניין ,משמעות,  גם על בסיס מאמץ וכוחות פנימיים להתמודדות. כלומר שישתחררו מסכמות חשיבתיות שהביאו אותם להתרחק מהעולם סביבם, לפרש אותו כפוגע ומאיים שבו הם צריכים לחשוש, להתגונן בדרכים שונות כגון הימנעות, עצירה, תוקפנות, בריחה, התכנסות לעולם פנימי, חרדה, טורדניות, עייפות, מתח  ולעיתיים גם בדידות חברתית.

במה אני שונה ממטפלים אחרים? 
שונה זה לא אומר טובה או רעה. לכל איש טיפול דרך עבודה ייחודית משלו .

לאחר שנים של חיפוש מענה לילדי, ניסיון אין סוף שיטות ודרכים המקובלות בתפיסה הרווחת מוסדית ובריאות שבעיקרן עסקו בלהגדיר את הקשיים ולקבוע את הנבואות השחורות ביותר ולא התמקדו בחוזקות, ביכולות הריפוי  או שינוי שניתן להגיע בעזרת אמונה ועבודה מאומצת ששמה את המסוגלות, לשינוי הטבעי של המוח אשר הוכח מחקרית ונלמד כתחום נפרד בתוך הנוירולוגיה העכשווית-נוירוסיסטית. כאשר הפוקוס היה בקשיים ולא בחוזקות, לא התקדמנו כמעט והמוטיבציה שלהם הלכה ופחתה, כמעט השתכנעתי שאין מה לעשות ושזו המציאות שלי, שעלי להשלים ולקבל את הבשורה שהביאו ההגדרות. לא ההגדרות היו מכשול, ולא ההגדרות מפריעות לי והפריעו לי אז, הילדים שלי ,המוכשרים, המושלמים בתוך חוסר המושלמות שלהם,הם היו ועדיין ממשיכים להיות בעלי נכות שקופה של המערכת החינוך, הבריאות, ביטוח לאומי. הם לא זכו לעזרה ורחמים וגם לא לקצבה שהייתה יכולה לממן חלק מהטיפולים שקיבלו, גם אם במעט כל עזרה עבור זוג צעיר הייתה מתקבלת. להבדיל ממה שאנשים ופקידים במוסדות חושבים, אני לא מכירה הורה ששמח להגיש  בקשה לקצבה,  כאשר אני או כל הורה אחר עשה זאת לפנינו, עמדה ועומדת טובת הילד, הגעה "למעמד" הזה נעשה בכובד ראש, כי כולנו היינו רוצים לא להיות בנקודה הזאת. מזה אין ולא אהיה איש עשיר.  מתוך אמונה והבנה  של הקשיים, מתוך אחריות אישית שלי כהורה לעשות כל מה שיכולתי על מנת לתת להם את המיטב, כדי שיצליחו להתקדם בדרכם ובקצב האישי שלהם, חקרתי בעצמי לעומק כל קושי. שאלתי אין סוף שאלות שרשמתי וחיפשתי לבדי מענה עליהם. פתחתי ספרים ומאמרים רפואיים רבים בספרייה של אוניברסיטה ובעירייה,(לא היה לי ד"ר גוגל בזמנו כפי שיש היום). לבד, בלי הכוונה של המטפלים שילוו אותנו,  חקרתי, הפכתי לבלש שחפץ בכל רמז. עבור מערכת החינוך ומטפלים הייתי "רק" הורה שעוקב. השאלות וחוסר השלמה נתפס בעיניהם  כ" לא מבין, לא משכיל מספיק כדי להיות מסוגל לערוך  חשיבה גבוהה ופיענוח מתוך המצוקה שמלווה את הבשורה ותהליך ההפנמה". עבור רבים,  ציפי האם, נתפסה על פי התאוריות כהורה שיש "לכבד" ולרחם, "הורה שלא רוצה לקבל את ילדיו כפי שהם", "המנסה להכחיש את  הגדרות". פרשנות מוטעית  לאופי האימהי ולהורות . אבל חוסן נפשי הוא לא רק תכונה מולדת, זו יכולת שמתפתחת  במהלך החיים, היא דינמית  ומסתגלת בהתאם לאתגרים ולעוצמות העומדות לפנינו בחיים. נכון שזה הפתיע, כאב וזה היה מדאיג אבל עמדה לפני בחירה, הכנה להגדרות או חיפוש תשובות ועזרה תוך כדי הבנה. מתוך מודעות אישית, חשש לעתידם, אבל בצורה ממוקדת בחוזקות שחיפשתי בכל אחד מילדי ובי על פי מה שהיום אני מבינה, עומד בבסיס הגישה הפסיכולוגיה החיובית של פרופ' מרטין סליגמן , מצאתי את דרכנו להצלחה. הדרך לא הייתה קלה ועדיין לא קלה  אבל הצלחות מדברות בעד עצמן  ……. כנראה היו לי מספיק חוזקות שאיפשרו לי  להמשיך בדרכי ובאמונתי על פי צרכי הילדים. כך אני מתייחסת לכל ילד ומשפחתו.
כי אני הבטחתי לילדי להפוך קשיים לחיוכים וקיימתי
!

הם הצליחו וקיבלו את חייהם בידיהם, הם מנהלים באחראיות ובאמונה עצמית את הבחירות  על מעשיהם, גם אם יש מעידות עדיין הן לצורך למידה להמשך הדרך. הסיפוק ותחושת האושר כהורה, כאדם אתה חש, כאשר אתה צופה  בתחושת המסוגלות שהילד שלך חש.

זה השוני שלי, החוויה האישית, ההבנה של פשרם של לילות לבנים מדאגות על קיומם ועל מה יהיה מחר.  המלחמות מול דעות קדומות, חרם ושיפוט חברתי, וועדות במערכת החינוך ומחברות קשר מלאות בהערות לעומת הארות. את סדרי העדיפויות שאנחנו עושים, איש  שאינו הורה של ילד מאתגר לא יבין.  השוני הוא לא בעיני יתרון, זה פשוט הרחבה של זווית ההסתכלות למניעים של התנהגות ההורים ללא שיפוט, להתחבר לתחושות שלו, להבין, לדעת מה מרגישים הילדים והוריהם. לדעת מה עוברים לפני, תוך ואחרי כל מפגש עם המערכת החינוך וועדות, איך זה משפיע על החיים ועל שלוות הנפש הרבה אחרי שזה עבר. לימודי בפסיכולוגיה ובחינוך אחרי 25 שנה בשטח, בעשייה ובחיים ה"מיוחדים", לימדו אותי את התאוריות האמיתיות של מניעי הנפש ואישיות האדם, האקדמיה נתנה לי את הקטגוריות, את השמות, את הגישות ואת האישור שהתובנות שהגעתי  אליהן מקובלות בספרות המקצועית ואותם אני מיישמת לאורך השנים.

עייפתי מלראות ילדים מתוסכלים, משתעממים בתהליכי טיפולים שלא תמיד מותאמים להם אבל נקבעו להם מעצם הגדרתם. הורים המבזבזים כספים וזמן בטיפולים בלי להבין מה עושים ומה המטרה,  כי ידע זה כוח והמטפל המקצועי תפקידו להנגיש להורה את הידע שלו,  על מנת לתת להורה את הכוח לעזור לילד שלו.  ההורה הוא המטפל, המאמן המגדלור שילווה את הילד כל חייו. כאשת מקצוע אעשה ככל יכולתי כדי לעזור להורה להיות בעל היכולת המיטבית שתאפשר לו להוביל את הילד להצלחה. זה אומר שהוא ידע מה נכון או לא נכון בחיפוש מטפל, טיפול, עזרה , זכויות ובקשה לעזרה במערכת.

ההתייחסות שלי ,שהיא  מעט  חדשנית  הנתפסת  לפעמיים אצל מטפלים קונבנציונליים  מדיסיפלינות דומות, כחוצה גבולות ומוסכמות . זה סוד ההצלחה שלי, כי אין עבורי בלתי אפשרי ואין עבורי חלון הזדמנויות. כן , אני מעט חסרת גבולות בהפרדה של היחסים כי רווחתו של הילד והורה חוצה את שעת המפגש השבועי. מפני שבמסע של כל משפחה נדרש שותף למסע שישמור ויכוון מקרוב אבל "בשלט רחוק" כדי לאפשר להורים חופש בהחלטות ועשייה מתוך ידע .

המיקוד בתהליך הנוירו –קוגניטיבי התפתחותי תפקודי הרב תחומי

מיקוד התהליך עליו אני מבססת את ההתערבות זה  הרצון לדאוג לרווחה ולקדם את איכות חייהם של ילדים  בעלי התפתחות מאתגרת ושל משפחותיהם. הקשיים של ילד מיוחד בכל הטווח  ומסע של המשפחה כולה ולא רק של הילד עצמו. אוהבת בני אדם ומאמינה בהם, אוהבת לראות את תהליכי השינוי שהופכים קושי לאתגר וחיוכים.  רצון עז למנוע את הפגיעה בנפשם של ילדים  או הרצון לדאוג  לשיקום  של מהות נפשם. הצלחתם בתהליך התפתחות זה אחריות משותפת שלי כמאמנת /אשת טיפול ושלי כאדם, כאזרחית.  השיר שאותו למדתי בעברית עוד בגולה מסמן את מהותי כאדם ,   "אני ואתה נשנה את העולם " (מילים אריק איינשטיין לחן: מיקי גבריאלוב).

מנסה לעשות שינוי הקטן ביותר בעולם שבו אני נמצאת וימשיכו ילדי ונכדי. מקום בו כל אדם הצליח  להתפתח ברמת האישית כפרט ללא מגבלות, דעות קדומות  והגדרות. למנף את השונות בין הילדים  מתוך שוויון וקבלה חברתית.

 מה מטרתו של תהליך נוירו –קוגניטיבי התפתחותי תפקודי הרב תחומי?

בתהליך ההתערבות, האימון/הטיפול שלי שם אותי כמאמנת וכמתווכת לילד את המצבים הבאים:

  • שיפור תפקודים ניהוליים ((EF.
  • התאמת אסטרטגיות למידה על פי צרכי הילד.
  • להביא לשיקום – התאוששות של תחושת המסוגלות, דימוי וביטחון העצמי של הילד על בסיס בניית סכמות תפיסתיות חדשות  מיטביות.
  • התפתחות, שיקום של קשרים נוירולוגיים המשפיעים על כל תפקודי האדם (פיזיים-קוגניטיביים – אמוציונליים) על בסיס התנסויות וגירויים חדשים.
  • צמצום הפערים בין תפיסות העצמי עד להגעתו למימוש עצמי כללי .
  • לשפר את הרווחה האישית הילד ושל משפחתו במיוחד בקרב ילדים בעלי נכות שקופה שאינם מוכרים על מערכת חינוך, בריאות, וביטוח הלאומי אשר נופלים בין הכיסאות של המערכת.
  • להעניק למתאמנים/מטופלים ולהוריהם צרור מפתחות שיעזרו להם לאורך החיים, צרור מפתחות ייחודי זה שלהם ילווה אותם  גם כאשר הם כבר לא יהיו איתי בתהליך אימון-טיפולי.
  • שיפור הכישורים החברתיים ויכולותיהם ליצור קשרים חברתיים, למען תפקודם ושילובם בחיים כשווים בין שווים .
  • לתת כלים לוויסות עצמי רגשי-התנהגותי, ויכולת פיענוח מצבים ,הסקת מסקנות ובחירות חופשיות מיטביות.
  • לפתח עצמאות ,אחראיות אישית ויכולת לדאוג לשלומם בריאותית, עסקית, בין אישית .

 התהליך הטיפולי שלי נותן מענה להיבטים הבאים :

  • קשיים בעיבוד החושי (ויסות חושי)
  • קשיים בוויסות רגשי
  • קשיים בלמידה
  • קשיים בקריאה, כתיבה וחשבון
  • הפרעת קשב וריכוז
  • קשיים בזיכרון
  • קשיים מוטוריים
  • מצבים של חששות וחרדות
  • ביצועים אקדמיים נמוכים
  • היפראקטיביות
  • בעיות שפה
  • אסטרטגיות למידה
  • הכוונה של ההורים וצוותי חינוך
  • התאמת סביבה מכילה ומתפתחת
  • קשיים התנהגותיים
  • כישורים חברתיים דלים
  • שיפור מצבם של ילדים על הרצף האוטיסטי ASD(תחושתי, חברתי, התנהגותי)
  • ההעצמה אישית של ילדים ,
  • שיפור ביטחון ודימוי עצמי
  • התמודדות עם קונפליקטים לימודיים
  • שיקום תדמיתם של ילדים שניפגע בעקבות קונפליקטים חברתיים
  • בניית תכניות התערבות לילדים מחוננים.

"הסוד" שלי נמצא באמונה ובאהבה העצומה שאני נותנת ומציבה לכל אדם שמגיע אלי.
לכן
העבודה שלי מבוססת על :

  • קשר רגשי, כלומר, קשר חזק מתוך האמונה והאהבה שאני מעניקה  לכל ילד ומשפחתו (המשתפת פעולה).לכל אחד מהם.
  • הפוטנציאל  והחוזקות  כתכונות החשובות ולא הקשיים וההגדרות.
  • המוטיבציה הפנימית שיש ליצור או לשמר.
  • פיתוח של כישרונות , ייחודיות  הטמונים בכל אדם
  • הצלת מהות  אישיותם של אותם אנשים -ילדים.
  • התפתחות כוללנית של תחומי הרגשית, הקוגניטיבית וביכולת הבעה (האקספרסיבית).

באמצעות התהליך העבודה  התהליך  הנוירו –קוגניטיבי התפתחותי תפקודי הרב תחומי

ילדיםנוער, הורים ומורים יכולים  :

  • לשקם  את איזון/הרמוניה הפנימית.
  • לקבל  הדרכה  וכלים  בשיתוף פעולה מלא בצורה עקבית  לעורך התהליך בהתאם לצרכי הילד.
  • לבנות ולשקם יחד עם המשפחה את היחסים וההווי הסביבתי בגן/ בבית הספר.
  • לרכוש ידע וכלים מוצקים באמצעות סדנאות ממוקדות שונות.

למעשה הנקודה החשובה שאותה אני מדגישה  על מנת לעורר שוב מודעות זה  שהילדים , התלמידים , המטופלים שלנו  באו להאיר את דרכינו , הם רוצים וזה זכותם להיות מאושרים, ולא לסבול ולהיות מתוסכלים כי אין באפשרותנו את ההבנה והכלים. כל אחד מאותם ילדים הוא כוכב ייחודי שוער בתוכו להבה ענקית של מוטיבציה ורצון ללמוד , להתפתח , להצליח  ותפקידינו כמבוגרים  הוא לדאוג ולשמר אותה תשוקה בחיים ולא לכבות אותה.

מחקרים שרלוונטיים  שמומלץ לקרוא

  • ד"ר ג'ון ריצ'ר, בית חולים רדקליף, אוקספורד UK, בראיון לדיילי טלגרף: "מה שאני אוהב בשיטת ,  רביב היא האפשרות לבנות מחדש מיומנויות שהתלמיד לא פיתח כהלכה בתחום תפקודי הלמידה והקשב
  • פרופסור גו'ן שטיין, אוניברסיטת אוקספורד, מדלן קולג', אנגליה: "שיטת רביב היא השיטה היעילה היחידה שאני ממליץ עליה לטיפול בדיסלקציה ולקויות למידה .. על קצה המזלג ביוטיוב- עדויות ממקור
    ראשון של הורים, פרופ' שטיין ועוד: לחצו לצפייה
  • Joseph High School, Newport, Wales שיטת רביב בבית ספר באנגליה
    נערך ב 2003 מחקר ניסויי של שיטת רביב על ידי מר מייק ג'ונס, מורה לחינוך מיוחד. הניסוי כלל 10 תלמידים בני 12-15 אשר טופלו במשך תקופה של 3 חודשים. המבדקים נערכו על פי תקנים ודרישות של משרד החינוך האנגלי
    .WRAT- wide Range Achievements Test התלמידים נבדקו לפני הטיפול, עם סיום הטיפול, ובנוסף מבדק מעקב תשעה חודשים לאחר מכן.

 

גלילה למעלה