האם אפשר לפתח אינטליגנציה ויכולות למידה ממשחק?

מה זה אינטליגנציות מרובות?
מאמר 3 בסדרה

התיאוריה של גרדנר על  אינטליגנציות מרובות  מלמדת אותנו שיש 8 נקודות מבט שונות לראות את העולם. אצל כל אחד מהילדים/תלמידים/מטופלים שלנו כל האינטליגנציות הללו קיימות, אך אחד או שניים שולטים, ולכן, אם נבין כיצד המוח שלהם עובד, אנו יכולים למצוא את הדרך הטובה ביותר עבורם ללמוד טוב יותר. חשוב שנדע מה האינטליגנציה השולטת בכל תלמיד בכדי להגיב טוב יותר לצרכיהם החינוכיים. אם ניקח זאת כנקודת מוצא או כתמיכה בהוראה שלנו, התלמידים יזכו בביטחון עצמי, ישפרו את ההערכה העצמית שלהם ואת הביטחון העצמי שלהם. האינטליגנציות שמגדיר האוורד גרדנר  חלות על עבודה כיתתית. בוא נראה מה הם:

לכל ילד/אדם שמונה אינטליגנציות הפועלות יחד למרות שחצי מתפקודם מתנהלות באוטונומיה (עצמאות),הם בעלי יכולות  קוגניטיביות כל ילד יכול לפתח מס אינטליגנציות , באופן של התפתחותם הוא ייחודי לכל ילד. אדם מפתח כמה יותר מאחרים. תרבויות וקטעי חברה שונים שמים דגש שונה עליהם.

  1. אינטליגנציה לשונית אינטליגנציה זו מוערכת במערכת החינוך, כך שאם היא חזקה בילד הוא יהיה מוערך, התבטא  את עצמו בקלות בכתוב, בקלות יקריא, יספר סיפורים ויפתח תשבצים.יהיה
  2. אינטליגנציה לוגית-מתמטית. גם זו אינטליגנציה שמוערך בילדים עקב התעניינותם בדפוסי מדידה, קטגוריות ומערכות יחסים. קל לפתור בעיות חשבון, משחקי אסטרטגיה וניסויים.
  3. אינטליגנציה חזותית ומרחבית. ילדים השולטים בה אוהבים לצייר, קולנוע צילום, תמונות. יש להם קלות בפתרון חידות, מעדיפים לבנות משחקים וכו '.
  4. אינטליגנציה מוזיקלית. ילדים בעלי שליטה בה מתבטאים בשירים וצלילים. מזהה בקלות הצלילים.
  5. אינטליגנציית גוף קינסטטית. כאשר היא חזקה לילד יהיה קל לעבד ידע באמצעות תחושות הגוף, אוהב לרקוד, אומנות עוסקים בספורט, יש להם יכולת לבצע פעילויות הדורשות כוח, מהירות, גמישות, תיאום ידני-עין ואיזון.
  6. מודיעין נטורליסטיים: בעלי חשיבה אינסטינקטיבית המורכבת מהבנת הסביבה הטבעית והתבוננות מדעית בטבע  כמו ביולוגיה, גיאולוגיה או אסטרונומיה.   
  7. הם נוטים להיסחף, להתבונן בסביבה, מבין עובדות בטבע '.
  8. אינטליגנציהבינאישית ( אינטליגנציה חברתית ) הם מתקשרים היטב והם מנהיגים, מובילים בקבוצות שלהם. הם מבינים זה את רגשותיו היטב ובקלות מקרינים יחסים בינאישיים.
  9. אינטליגנציה פנים-אישית. קשור ליכולתו של נושא להכיר את עצמו: תגובותיו, רגשותיו וחייו הפנימיים.
  10. גרדנר הוסיף בהמשך אוקטבה, אינטליגנציה נטורליסטית או קלות תקשורת עם הטבע,

פיתוחם של מיומנויות חשיבה כגון , מיון, השוואה, הבחנה, התאמה, הכללה, זיהוי והשוואה בין השונות שקיים בין אנשים שונים,  הייחודיות  של בני אדם המשייכים  אותו לקבוצה כלשהי על בסיס תכונות דומות ומשותפות. (כמו צבע, שימוש, מקום ייצור, טעם, צורה, מצב צבירה- אבקה\נוזל, שיום(לתת שמם לתחושה), התחושה,…)

על בסיס משחק של מיון ,זיהוי, התאמה גודל, צבע ,כיוון הברגה נעשה תהליך של חשיבה על בסיס פתרון ש"הבעיה הנוצרת מצורך זיהוי פקק לבקבוק מה שמעורר מוטיבציה פנימי לעשייה תוך כדי הנאה.

מציאת סביבה קבועה בכל כיתה  שבה יהיה מקום  ללמידה תוך משחק יכולה להיות מאתגרת בבתי ספר מסוימים ופתוחה ומקובלת באחרים. מתחים, חילוקי דעות בין מורים כמו גם בין הורים לגננות ומורים  יכולים לבוא לידי  ביטוי עקב האופן שבו מקובל עד עכשיו לבנות את תכנית הלמידה  ברוב בתי הספר וגנים. מכאן שאפשר לראות נכון להיום ויותר את השימוש במשחק ככלי להקניה למידה בהתאם  לתפיסתם והערכתם  המעשית של תכנית למידה אל מול הבנה  של מחנכים אחרים בהקשר לאופי המשחק ודרך לשימוש בו כדי להעביר את התכנים הרצויים. מכאן גם החווית הסובייקטיביות של הילד בהקשר  למשחק יכולה להיתפס כשובבה וכיפית או כלא מעניינת.

לאלה הרואים במשחק תהליך מרכזי ללמידה, יראו באמצעותם את הזמן והמרחב דרך להצגת תכנים. עבור מי שרואה במשחק  דבר  לא משמעותי ואפילו דבר טיפשי שנקבע כמשימה, אשר עידודם של התלמידים לבצע  את המשחק  יכול לסתור את המוסכמות המקובלות בדינמיקה של החינוך המדגישה  את הצורך בלעבר בחינה  יעילה של התכנים שנלמדו. אני מאמינה כי גישה שתיקח בחשבון דרכים להשגת מטרות חינוכיות בדרך הטובה ביותר תכלול  משחק כמו עוד אחת מהגישות שהיו בשימוש בארץ (חלקם ממשיכים עד היום כי היו תוצאות טובות). כך, גישה שיטתית לתרגול למידה והוראה במשחקת – יטיב את אופן הלמידה שיתאים לילדים רבים .תהליך זה מסמן את הרפורמה האמיתית בחינוך, הרואה למידה במשחק, תנועה ותחושה מרכז  של העשייה בכלל הכיתות.

כרעיון ליבה לתובנה  של משחק ככלי שבאמצעותו ניתן לפתח את הכישורים הלמידה /האינטליגנציות הייחודיות של הילד רואה שתי נקודות הנובעות מהשילוב בין שתי נושאים הקשורים לחינוך והתפתחות של ילד:

– אחד מבוססת על הבנה של הצרכים וביטוי לאינטליגנציות הייחודיות שמבדילים בין  כל ילד .נקודה נוספת.

-השנייה. נקודה שניה המשחק: כאמצעי שבעזרת התכונות שאתו הוא מגיע כגון: פיתוח לקיחת סיכונים, טעויות, חקירה רעיונות חדשים ולחוות  הצלחה ושמחה

 

גולמן, ד' (1995).  אינטליגנציה רגשית, תל=אביב: הוצאת מטר.

גארדנר, ה' (1996). אינטליגנציות מרובות, התיאוריה  הלכה למעשה,  ירושלים: מכון ברנקו וייס.

יריב, י' (1996). שיחת משמעת, אבן=יהודה: רכס.

רות, מ' (1970). הבית של יעל, תל=אביב: הוצאת ספריית פועלים.

Ceci, S. (2001). Intelligence: The surprising truth, Psychology Today, 34, 46-53.

 

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

בקרוב