מוכנות לכיתה א' היא שלב בהתפתחות הילד, בו הוא בשל לעבור מפעילות שהיא ברובה משחקית לפעילות שהיא למידה מוסדרת מוכנות לכיתה אומושכלת. המעבר לבית הספר הינו מעבר למסגרת פורמאלית, בה הוא צפוי לשבת ליד שולחן כמה שעות ביום, להקשיב לדברי מורה ולתרגל את המידע שהיא מעבירה לו על פי הוראותיה. הילד נידרש לגלות מסוגלות להתרכז ולעמוד במשימות.

בוגר גן חובה העולה לכיתה א' חווה שינוי לא פשוט. לעיתים המעבר הזה, לא תואם את יכולות הילד בהיבט הרגשי, השכלי, ההתנהגותי והחברתי. שלב המעבר לכיתה א' אינו ברור וחד משמעי אלא תהליך הדרגתי השונה מילד לילד. הילדים העולים לכתה א' שונים זה מזה. לכל אחד ואחד תכונות משל עצמו, נטיות לב המיוחדות לו, תחביבים ועיסוקים שהוא מעדיף, נקודות חוזק וגם נקודות חולשה.

מיומנויות נדרשות – הכנה לכיתה א'

חלק מהמיומנויות הנדרשות מילד כהכנה לכיתה א':

מוטוריקה עדינה – ילד העולה לכיתה א' צריך להיות מסוגל לאחוז עיפרון או צבע, לגזור ולהדביק,  לכפתר כפתורים, לשדך בשדכן,  לחבר קו בין נקודות .

 מוטוריקה גסה – ילד שעולה לכיתה א מסוגל ללכת על קו מצויר בשיווי משקל, מסוגל לקפוץ עם שתי רגליים צמודות ועל רגל אחת לסירוגין כל פעם על רגל אחרת, לתפוס ולזרוק כדור.

 קשרים חברתיים –  ילד שעולה לכיתה א מסוגל ליצור קשרי חברות וסימנים של למידה משותפת .

בוגרי הגן נאלצים לעבור שלב באבולוציה הלימודית, הכולל מעבר מלמידה תלת ממדית (כגון הבנה שמה שהם רואים זו המציאות), ללמידה דו ממדית (זיהוי אותיות ומספרים). קוד ההתנהגות משתנה, והם מוצאים את עצמם מול איסורים חדשים, כמו מינימום תנועה ודיבור בעת ישיבה מול שולחן. בסביבה החדשה מתקיים פיחות בחשיבות של יכולות שבעבר באו יותר לידי ביטוי, כמו יכולת חזותית ותפיסה מרחבית, תנועתיות, יכולת מוסיקלית, וכו'. לעומת אלה מושם דגש חדש על האינטליגנציות המילולית והלוגית. השינוי החד הזה עשוי ליצור מכשול התפתחותי.

יכולת הלמידה תלויה במידה מסוימת בחופש התנועה. כמו הלמידה, גם החשיבה, היצירתיות והאינטליגנציה בכלל, מקיימות אינטראקציה גם עם שאר חלקי הגוף, ולא מתרחשות רק במוח. היעדר חופש התנועה יוצר, אם כן, קושי בתהליכי למידה.

לקויות קריאה תהוונה מכשול, אף אם התלמיד יחזור ויתרגל. שיפור עשוי לעלות בתרגול רב, משך זמן ארוך והרבה תסכול. וגם אם יחול השיפור, הוא יתבסס על שיטות מעקף, או אסטרטגיה של פיצויים שתאפשר את הקריאה, אך היא לעולם תישאר בגדר קושי ומאמץ, ותגרור מתח נפשי.

לקות חישובית, דיסקלקוליה, לעולם תקשה על לימוד מתמטיקה. תרגולים חוזרים לא יועילו, כל עוד רמת ההתפתחות הנוירולוגית לא תגיע למצב שיאפשר את התפיסה המתמטית.

הוא הדין לגבי כל משימה של המוח ברמת מורכבות גבוהה. למידה איכותית לא תתאפשר, כל עוד התשתית הנוירולוגית אינה מוכנה. הלמידה מצריכה בפירוש יכולת מורכבת. היא דורשת תאום פעולה, קואורדינציה, בין ההמיספרות הימנית והשמאלית במוח, ותפקודים פיסיולוגיים, מוטוריים וקוגניטיביים מגוונים, כמו שימוש טוב בשרירי העיניים, יציבה נכונה, שמיעה מבחינה וקשב. בלי כל אלה, ייווצר קושי רב להביא לידי ביטוי את היכולת האינטליגנטית. הציפייה מהילד לעמוד בדרישות שלא תואמות את רמת הבשלות של כלל התפקודים שלו, נידונה לכישלון, ואף תטפח תסכולים ועקבות חדשות. אלה, למעשה, מתרחשים כאשר ילד נשלח לכיתה א, מבלי שהגיע לרמת הבשלות המתאימה.

קריאה וכתיבה אינן מוכנות לכיתה א'. מוכנות לכיתה א' מתייחסת להכנה יעילה של כל התפקודים הנדרשים ללמידה. כך, ילד ששרירי עיניו לא יתפקדו בצורה יעילה, יתקשה בקריאה, בהעתקה מהלוח, ירגיש עייפות במשימות לימודיות ולאחר פרק זמן קצר ניראה תנועתיות יתר, חוסר קשב, מרדנות בעשיית מטלות ועוד.

סימפטומים אלו מוכרים מאוד לרופאים ומורים, הממהרים לעיתים לתת מרשם ל"כדור הפלא". השאלה היא האם באמת הילד נושא את ההפרעה, או שהקושי נובע מחוסר יעילות של התפקודים השונים שפורטו קודם.

מוכנות לכיתה א' – הכנה ללמידה קצת אחרת

ברצוני להציג בפניכם, ההורים והמחנכים, דרך נוספת ללמידה. למידה שמפעילה את החושים והגוף.
מדובר בקובץ של תרגילים, "התעמלות למוח ולגוף" – תרגילים למוח בשילוב  תרגילים המפעילים את האינטליגנציות השונות הנדרשות  ללמידה (תנועתית, חזותית, מילולית, מוסיקלית, לוגית, בין-אישית ותוך אישית). אני משלבת, למעשה, בין תפקודי המוח, הגוף, הרגש והדרישות של מערכת החינוך.

המטרה של ההורים, ושלי כמטפלת, היא להביא לידי ביטוי את הפוטנציאל הגלום בילד ולאפשר לו להתפתח בהתאם ל"פוטנציאל הקוגניטיבי, האינטליגנציה שלו" ותחומי העניין שלו.


עוד תחומי עיסוק

ויסות חושי

הפרעות קשב וריכוז

לקויות למידה

כישורי למידה

גלילה למעלה