מי גאון של אמא?

מה זה אינטליגנציות מרובות?
מאמר 1 בסדרה

 האם מי שאנו ומה שאנו עושים ומאמינים זה שלנו או זה תוצאה של אמונות שהכניסו למוחנו מאז שנולדנו? אנו המראה של  תפיסות עולם של הורינו ושל מערכות חינוך שלימדו אותנו שיש אמת אחת, חינוך אחת דרך אחת מקובלת וכל הסוטה מהדרך נחשב לחריג. גדלנו בתפיסה שלחינוך וללמידה יש רק ביטוי אחד. איזה עתיד מחכה לילד  המתקשה  לזרום עם הלמידה, לא מצליח לתפוס את אבני היסוד של הקריאה שמגיעות אליו בצורה שאינה המותאמת ליכולות החשיבה שלו.  איך ניתן להבין  חשיבה מתמטית מחיבורי נקודות ומשחקים בדפי עבודה. החשיבה הרווחת סביבו תהיה  שאינו מפותח מספיק ולקויות למידה בתחום השפה או  חשבון לא יאחרון לבוא.

לכל תרגיל בחשבון ישנה תוצאה אחת ויחידה, אבל זה לא אומר שהדרך להגיע אליה היא אחת ושהאמת המוחלטת לפתרון התרגיל נמצאת באופן הלמידה של חוברת או מורה.

קריאה של ספר יתכן שיהיה קשה לתלמיד בשלב מסוים של חייו אך משחק של זיכרון של שמות שחקנים קבוצות בהם הם משחקים, שמות המדינות להם שייכת הקבוצה וחיפוש והצמדות למפה של כל שחקן ,קבוצה  לקראת המונדיאל יכול להיות דרך מהנה של תפיסה מיומנויות זיהוי אותיות, חיבור מילים ולמידה של התמצאות בעולם. בדרך הרווחנו הרבה יותר יכולות למידה. למדנו אוצר מילים, חיפוש על מפה, הקראנו שמות של שחקנים, מדינות , קבוצות וראינו איפה הם ממוקדים בעולם . ניתן לצרף את הדגל הנכון ויש לנו כאן , למידה חזותית, שמיעתית , התמצאות במרחב, תחושת מסוגלות וחוויה של תנועה, חושה ותחושה.

איך הישגנו כל כך הרבה,  רבים שואלים ?

המחשבה הראשונה זה לדמיין דף נייר, אבל האם חשבתם לפזר את השמות של שהשחקנים על כרטיסיות ,כך גם שמות של מדינות ולגזור את הסמלים של כל קבוצה. לתלות את מפת העולם על גבי לוח שעם או לוח מגנטי ולצמיד בנעצים את השחקן וקבוצה למדינה על ידי נעצים או מגנטים .

בדרך ניתן לצרף שמות של רגשות כאלה שלא בטוח מישהו לימד כמו מעריץ את …אוהב את כי…,מאוכזב ש…,מצפה…..שינצח, יתאכזב ש….יפסיד. הרגיש כעס…מי ….אם יכניסו לו גול. איך הרגיש שיפסיד …איך הרגיש שינצחו… איפה כל תחושה של כעס, שמחה, אכזבה, עצב, תקווה באה לידי ביטוי בגוף ולסמן על גוף אדם . כל זה ניתן לעשות בשיעור אחד כאשר מכוונים ללמידה משמעתית ולא רק לשיעור שבסופו רק ציון .

האם הקריאה של כתבה במגזין ,מדור ספורט בעיתון ,כתוביות בתוכנית ביוטיוב, הם מיומנות קריאה פחותה על סיפור על ביאליק בספר הנלמד בכיתתה? האם התוכן הנלמד מותאם לסקרנות הטבעית שיש לכל ילד וילדה או שמראש יש אנשים המכתיבים לילד מה הוא נכון ומה הוא טוב. ואוי על הילד שיעז להגיד למורתו שמעמעמם לו. למרות הקושי אם התהליך הלמידה יותאם לנקודות העניין שמעוררים את המוטיבציה הפנימית ללמידה ,נוכל לראות התקדמות של ממש ביכולות הלמידה. אך לא כך לרוב המתרחש בגן או בכיתה, כתוצאה מזה יהיה ניכר כמות לקויות הלמידה, ילדים בעלי קשיים רגשיים שנוצרים מאיבוד אמונה עצמית ביכולתם.

שצוברים כל יום בתהליך למידה שלא שונה מזה שהיה לפני 100 שנה ,מביא ילדים מוכשרים וחכמים רבים לחוש שאינם מסוגלים ללמוד ואין ביכולתם לחוש הצלחה. מאמינים שציונים על תעודה שמופצים על ידי סוג אחד של הערכה הם האמת לאמיתה.

תוסיפו לזה את כל אותם ילדים שזקוקים לתנועה ולתחושה כדי לחקור ולהבין את העולם, דבר אתייג אותם ויהפוך אותם לחריגים בחברה .אי שם באבולוציה האנושית, למידה היא בסיס של סקרנות, חקירה, נגיעה, טעימה, ליטוף, גם שקבלת מכה והבנה של סיבה ותוצאה. חזרתיות ולמידה של התקדמות על בסיס רצף של תהליכים המתפתחים והמשתבחים על בסיס של אימון ושינוי כישורים של הילד בהקשר למתרחש סביבו בפן האישי והבין אישית . להבין שיש מחזוריות בתופעות בחיים, מים זה לא רק הבקבוק בגן ,אלה זה נחל שזורם וגועש, זה קוביות הקרח במקפיא, האדים של הקומקום עם המים הרותחים וגם טיפות הגשם שמענן נופלים. כל זה יש לחוות בשיעור מדעים שמעמיד את הילד במציאות של החיים ולא על תהליך שמופיעה על חוברת ובה הדרכה לניסוי בבית.

מחקרים רבים נעשו בעולם המוכחים שלמידה היא פונקציה של תנועה, תחושה, פתרון בעיות, גמישות במחשבה, זיכרון עבודה ,יכולות ויסות ושליטה עצמית לצד אמון בסביבה, תהליכי למידה ואינטליגנציה שאומנם דומים בחלקם, אינם שווים בעוצמתם בין אדם לאדם.

נתנו לנו להבין אחרי המפכה התעשייתית שיש רק סוג אחד של אינטליגנציה כלליתQ ו.  פסיכולוגים, נוירולוגים ,אנשי חינוך,בעלי הון כספי ופוליטיקאים עם הג'נדות  של עליונות של גזע, דת, תרבות אחת  על האחרת. מינוף אוכלוסיות מסוימות על חשבון "מיעוט" (כההי עור, עולים/פליטים שהגיעו ממדינות מזרח או מערב אירופה, אשכנזיים, ספרדים). זו הייתה תפיסה רווחת שעברה בין מעצמות ששלטו בעולם, מארצות הברית, אירופה וגם בארץ כולה חלב ודבש היו אלה שהכתיבו ו"ניבאו"  לאורך שנים מי הוא יהיה האדם החכם והמפותח בחברה.

איזה מזל שניוטון, אדינסון, מיכאל אנג'לו, סוקראטס, ארכימדס, שייקספיר, מוצארט, פיקסו, אחים רייס ,איינשטיין ורבים אחרים של מדענים, ממצאים, רופאים, אדריכליים , אומנים, רקדנים ,זמרים, משוררים, ספורטאים לא שמעו על IQ  כמדד כללי עבור כולם.

מה היא למידה נכונה? ואיך נעריך את האדם בחברה?

כך עד שנות ה90 של המאה הקודם שהאוורד גרדנר-פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת הרווארד דיבר לראשונה על  אינטליגנציות מרובות ועל צורות הערכה חדשות. לטענתו  האינטליגנציה מקיפה הרבה יותר ממדידות מילוליות לשוניות ,לוגיות ומתמטיות מסורתיות. התאוריה שלו התקבלה בהסכמה והתלהבות ברחבי העולם שהביאה לידי ביטוי  את תסכולם של אנשים רבים סביב עניין המוטה בהקשר להערכה יכולות האדם. בלט במיוחד אי הסכמה בהקשר של למידה מכוונת לילדים צעירים ותלמידים  שקיבלה הסתכלות והערכה רבגונית דרך גישה חלוצה במינה שהייתה שונה בהערכת  היכולות של אדם.  תאוריה שחריזה והציעה מגוון כלים  שיפשרו לתצפת, לשוות, למדוד, ולהעריך את כל אחד ממרכיבי הנמצאים בבסים של אינטליגנציות מרובות הקיימים בכל בני  האדם. למעשה פרופ' גרדנר מציע תיאוריה אלטרנטיבית רחבה בהתייחסותה שתחליף את הרעיון המסורתי של אינטליגנציה  כללית-IQ.

גארדנר ישווה את  המוח של אדם  כמו תזמורת  בה  ישנם קטעים בהם  ניכר ההובלה כלי המיתר ,על פני כלי הקשת או הרוח, כך מתקבלת סקירת  של המוח  שונה מאדם לאדם שנוצר על ידי  הפעלה של אזורים בקליפת המוח המתמחים בתחומים שונים כגון :מספרים, אותיות, מוזיקה או קשרים חברתיים.  מה שהופך תהליך זה לייחודיי זה שכל חלק פועל בעצמאות יחסית ואינו בה לידי ביטוי באותו  מומחיות בכל אחד מאותם מיומנויות.  מכאן שאדם יכול להתבטא בצורה מגושמת  בפן התנועתי- המוטורי אך במקביל  יכול להיות נואם מצוין, יתכן שיהיה  מוזיקאי כישרוני  שיחבר מנגינות ושירים שיביאו להתפעלות עולמית, אך לא להבין ולהקשה בתחומי חשבון. זו הסיבה שגרדנר קובע שיש לנו אינטליגנציות מרובות, ספציפית  הבאים  לידי ביטוי בשמונה דרכים שונות  (לאחרונה צורף התשיעי ) לעבד מידע ולפתור בעיות.

גרדנר הגדיר 8-9 אינטליגנציות (בינת) : 1-אינטליגנציה לשונית,2- אינטליגנציה לוגית -מתמטית, 3- אינטליגנציה מוזיקלית,4- אינטליגנציה מרחבית ,5- אינטליגנציה תנועתית –קינסטטית,6- אינטליגנציה תוך –אישי ,7- אינטליגנציה בין אישית ,8- אינטליגנציה נטורליסטית . אינטליגנציה אקזיסטנציאלית כמו גם  אינטליגנציה מוסרית אינטליגנציה רגשית צוינו  בספרות המקצועית אך לא התקבלו באופן מלא על ידי גרדנר. 

כמו כל התיאוריה  שמשנה תפיסה קיימת , היו המתנגדים בעיקר בתחום הנוירולוגיה ומדענים שטענו שהיא מתחזה למדע המוח ושמספר האינטליגנציות  שצוין הוא אקראי לחלוטין. למרות זאת, העובדה היא שהרעיון של IQ אחד לבד  ימדוד את כל היכולות האינטלקטואליות, לא  תאם את תוצאות המחקר הרחב ביותר שנעשה בנושא אינטליגנציה שנערך על ידי  חוקרים, אדם המפשייר ((Adam Hampshire ואדריאן אוון (Adrian Owen ), בין היתר, (אוניברסיטת מערב אונטריו. קנדה 2012). לטענתם  "אינטליגנציה היא תכונה מתפתחת של מערכות קוגניטיביות אנטומיות שונות, ולכל אחת יכולת משלה." מה שאומר שלאינטליגנציה  יש חזיתות מרובות ובלתי ניתנות להפחתה.

רעיונותיו של  פרופסור גרדנר זכו בפרסים רבים והעניקו השראה לאלפי בתי ספר בעולם גם בארץ , בהם מתורגלים יכולות אינטלקטואליות שונות אצל כל תלמיד וכל מיני שיטות חדשניות נבדקות כדי להשיג זאת בעיקר בחו"ל. הרעיונות של גרדנר מעודדים גם יצירתיות, הם מציעים למורים לחשוב על דרכים חדשות לתקוף את המושגים המלומדים

ידוע שלמידה המבוססת על דקלום וזיכרון של תכנים בלבד, הוא דבר שטחי הנשכח במהרה ואינו מוליך ללמידה השלכתית משמעותית. מכאן שיש לספק לכל ילד  כלים  לפיתוח חשיבה, כי לילדים יכולות שכליות  כמו שמדען או צייר, הם מפתחים תיאוריות על כל דבר הסובב אותם  לפני שהם הולכים לבית הספר. אי לכך  החשיבות לחשוף אותם וללמד אותם רעיונות חדשים שיאפשר להם לעשות השלכות עתידיות, להסיק מסכנות , לראות הקשר בין דברים ,לפתור בעיות בדרכים שונות ויצירתיות. לאפשר לילד להשמיע את רעיונותיו  על מנת שטענותיו או טענותיהם של אחרים יהפכו למידע משמעותי .

מכאן השאלה מה זה חינוך? מתי כדאי להתחיל  להכין ילד לכיתה א' ?

האם יש דבר כזה מוכנות לכיתה א'? מה אנו מצפים מההוראה בגן ובתי ספר?  איך מכינים ילד לחיים כבר בינקות ?

האם באמת אופן הלמידה היום בבתי ספר מכין את הילדים להצליח בחיים? להבין מה זה כלכלה ואיך להרוויח כסף? לפתח רעיונות? ליצור? להאמין ולפתח רעיונות ייחודיות שאיש לא חשב מבלי שיהפכו אותו לחריג בחברה?

מערכת החינוך ,בתי ספר ומרבית  המורים פיתחו  מודלים של תלמידים /של אנשים שהם רואים לנכון  כיצד עליהם  לחיות, להתנהג, ללמוד… המאפיינים איזה סוג אדם  תהפוך להיות, איזה עתיד מצופה לך ,"שליח בדואר" "מנקה ברחובות"  לעומת רופא או מהנדס, איטקיסיים  או מיליונר הכל תלוי אם תעשה או לא תעשה, תציית או לא  לאמירותיהם ותפיסותיהם.

מערכת שנשארה תקועה בזמן!

מערכת חינוך וחלק מהמורים שבוחרים את התכנים הנלמדים, אופן הקניית הלמידה, אין ימין ואין שמאל בתהליך הלמידה שנלמדת  בדיוק כמו לפני מאה שנה. באופן הלמידה החד ערכי ונטולת יוזמה, ניתן דגש מי הוא האדם  הראוי להערצה.

הדבר המסוכן ביותר בהתפתחות  של  החברה כולה, שנימצאת  בתהליך הלקוי  הזה של למידה, נימצא  בתיוג ובשיפוט ההרסני  שמקבל כל תלמיד שמעז להפגין יכולות הבנה. שיפגין למידה  באופן שונה למצופה בכיתה.  היא או הוא עלולים להיחשב כחריגים, משונים,  לקויים, בעלי  הפרעה זו או אחרת ,להיחשב "כמסוכן ומסכן "את הסביבה בדעותיהם  ובהתנהגותם  .

אז בעידן כזה מי יהפוך כאן למדען הבא?

לא פלא שמוחות רבים של צעירים מופלאים שתויגו כחריגים הפכו למהפכנים בעולם במדינות שיפשרו  חוויה בלמידה. פתיחות, חקירה, השמעה של דעה ופיתוח של מוצר, חללית או שירה. מדינות בהם  חינוך מזמן זה כבר מעבר לספר ודף נייר והמורים רואים בכל ילד את העתיד של החברה,  הערכים וצרכי  האדם הם בעלי חשיבות עליונה שכדומה לתחום המדע לא יאמר לנו מה ללמד, אילו סוגים של בני אדם  לעודד, ולעולם לא יכתיב לנו  מה הדרך הטובה ביותר ללמד או  ללמוד.   ילדינו  ואנו כבני אדם  הרבה יותר מגוונים, ויש לנו יעדים וערכים שונים ולכבד אדם כאדם זה הבסיס של למידה וצמיחה של חברה ערכית, בריאה, המפתחת למידה ויכולות חשיבה חיוביים,  עצמאיים ושונים מאדם לאדם.

רוצה להודות לאלפי מורים שעומדים על המשמר, הם לא רבים אבל מתרבים עם הזמן.
תהיו חזקים, פתוחים, גמישים להקשבה, כי לכם ניתנה הזכות להיות משמעותיים עבור כל ילד וילדה!  

 

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

גלילה למעלה