הילד מראה סימנים של רגישות יתר על פני העור וגם רגישות יתר שמיעתי. חשוב לכבד את הפחד/קושי של הילד, הוא לא עושה זאת כדי לעצבן אתכם.
להלן אני אמליץ על כמה דברים שיעזרו לו ולכם בהתמודדות:
לגבי גזירת ציפורנים, יש לאפשר לו, תחת השגחה כמובן, לגזור לעצמו את ציפורניו על ידי מכשיר לקיצוץ ציפורניים (גזירה עצמית ינטרל חלק מהרגישות).
לגבי ביקור אצל הספר, יש לעדכן מראש את הספר לגבי הרגישות של ילדכם ולנסות לעשות תספורת רק על בסיס מספריים ולא על ידי מכונה. יש להכין גם את הילד שלא יהיהשימוש במכונה( רעש וויברציות עלולים להיות המקור לבעיה),
לגבי רופא שיניים, כדאי להתייעץ עם הרופא על מכשיר פחות רועש, חומר הרגעה לפני הטיפול, לתת לו אולי לגעת בעצמו במכשיר ובעיקר הרבה סבלנות!!!
במידה והטיפול הנ"ל לא מצליח – נא להיועץ ברופא המטפל.
השאלה הזו קורה לרובינו,התחושה של אי בשלות מלווה אותנו לאורך כל השנה בגן חובה,כל ילד הוא שונה והגיל הכרונולוגי הוא לא הפרמטר היחיד.
כאשר ילד הנכנס לכיתה א' דורשים גם בשלות וגם מוכנות. בבשלות אני מתכוונת לבשלות של מערכת העצבים המרכזית שמאפשרת לילד, לבצע מטלות התפתחותיות שונות. לעיתים הגיל הכרונולוגי לא תואם את הבשלות במערכת העצבים. מוכנות היא עניין שקשור בחינוך, בהשקעה ובהרגלים. בשלות הילד מתבטאת בארבעה מישורים:
הפיזי (גופני), הרגשי, החברתי והשכלי.
כדי להחליט יש לתת דגש למאפיינים הבאים:
בשלות פיזית: כוללת את כל התפקודים השייכים למערכת התפיסה, החושים, הגובה והמשקל.
בשלות רגשית: קשורה למידת העצמאות של הילד, רמת אחריותו וסף תסכולו. קבלת האחריות , שיתוף פעולה עם אחרים , יכולת לשאת תחרותיות (לשחק משחק חברתי ולשמור על כללי המשחק).
בשלות שכלית: מקיף את כישוריו האינטלקטואלים של הילד. כדי להיות מסוגל להשתלב במערכת הלימוד חשוב שהילד יהיה מסוגל להתרכז בפעילות ממושכת ויוכל למקד את הקשבתו באופן סלקטיבי בדברי המורה. יכולת עמידה במטלות בית הספר דורשת גם יכולת זיכרון טובה, אוצר מילים וכושר המשגה.
הילד מוכן ובשל רק כשהוא מתפקד בכל המישורים. קשה למצוא ילד מאוזן לחלוטין בכל התחומים.
תפקיד המשפחה הוא לאפשר לילד מסגרות ברורות ויציבות של התנסויות וחוויות שתעשרנה את מאגר הניסיון והידיעות.
במידע באתם עדין מתלבטתים יש אפשרות לערוך אבחון בשלות על ידי פסיכולוג התפתחותי אשר מיומן לבדוק פרמטרים נוספים.
התנהגות זו מאפיינת הרבה ילדים,המלצתי זה לבדוק מה מפריע לילד להיות שקת,הוא אינו עושה זו בכוונה "לעצבן" אף אחד, זה צורך של הגוף ואחריותך כהורה זה לבדוק מהוא הגורם, כגון :האם בזמן ישיבה נוח לא מספיק,הוא אינו יכול לענות על זה במילים מכוון שאינו מכיר מצב אחר,עליך לבדוק אפשרות לכרית, אדום מתחת לרגלים,אם זה עדין לא פתר את הבעיה עליך לבדוק סיבות אחרות.יכולים להיות סיבות שונות לכן לפני שאנו נותנים הגדרה חשוב לדעת את הסיבה לתופעה.
עיבוד חושי תקין ויעיל, עם יכולת תגובה מותאמת, מתרחש כאשר מערכת העצבים שלנו קולטת מידע חושי , מוחנו קולט, מעבד, מארגן ופולט את המידע שמתורגם לפעולה.
תהליך זה מאפשר לנו להגיב לאותה פעולה בצורה המותאמת לסביבה.
ליקוי בעיבוד החושי (Sensory Processing Disorder) הוא ליקוי מורכב, של המוח המשפיע הן על ילדים, נוער והן על מבוגרים.
ליקוי בעיבוד החושי הינו קושי בדרך שבה המוח קולט, מארגן ופולט מידע שמגיע מהחושים ועושה בהם שימוש. קושי זה גורם לבעיות ביעילות ובאינטראקציה החושתית היומיומית.
הם עשויים להרגיש מוצפים ע"י מידע חושי כמו מגע, רעש או תנועה, או שהם עשויים לחפש מסרים חושיים חזקים נוספים. ילדים ומבוגרים אלו אינם חווים מידע חושי, אינם חווים עולם כמו שהאחרים חווים אותו. המוח שלהם מפרש את המידע מהחושים בצורה אחרת. הם מגיבים אחרת או חווים עיכובים בהתפתחות ובמיומנויות החיים היומיומיות.
יכול להתפתח קושי בהתפתחותו הלימודית, הגופנית, הנפשית ,התקשורתי,השפתית כולל התנהגותו יושפעו לעיתים בצורה קשה.
הילד יתקשה לבצע משימה הקשורה במידע חושית כגון, כתיבה בעיפרון, ציור, מסירה ותפיסת כדור, מזיגת מים מבקבוק לכוס, שינוי והתאמת התנהגותו על פי שינוים בסביבה או במצב (כגון, לימוד לעומת משחק בגינה), אינטגרציה וקודים חברתיים בגן או בבית הספר.
הקושי יכול להופיע בכמה צורות, לילד או לאדם אחד יכולות להיות מספר התנהגויות ויכולות קליטה חושית.
לא מדובר בשיטה מדובר בגישה, בהסתכלות רחבה של הקשיים של אותו אדם ולסובבים אותו. כתרפיסטית מומחית בטיפול בילדים בעלי קשיים תפקודיים שונים אני מאמינה בהסתכלות רחבה של הילד בכל מובן המילה, לא רק בסימפטומים ובהגדרות. מי הוא הילד, איך הוא מתנהג, מה קורה בבית, בבית הספר, בבגן? מה מפריע לתפקד כראוי? איזה תינוק הוא היה? איזה תלמיד? מה החוזקות ותחומי העניין שלו? כשאני מאבחנת ילד ומטפלת בו אני מתייחסת לתפקודים ההתפתחותיים המוקדמים, שהם הגורמים ללקויות בלמידה והתנהגות. אני מטפלת בהם ישירות ולא רק בסימפטומים. אני נותנת תמיכה רחבה והדרכה להורים איך להתמודד ומה לעשות על מנת לקדם את יקירם. אנחנו הופכים לצוות שמטרתנו היא לגרום לשינוי ושיפור! אני מאמינה בשיתוף פעולה מלאה בין כל הגורמים, ילד, הורים, מטפלים, בית ספר/גן. כאשר לילד יש בעיה תפקודית יש גם למשפחה (הורים ואחים) ולבית הספר/גן בעיה. על מנת להצליח בטיפול נדרשת התמדה, שיתוף פעולה, שיקוף מצב לאורך הדרך, כנות, יצירתיות, פתיחות, הבנה, תמיכה, סבלנות וכן גם כסף.
בהרבה משפחות ישנם ילדים או מבוגרים בעלי לקות בעיבוד החושי בלי שהנושא מאובחן.
רבות , עוברות מצבים קשיים על רקע יום יומי, המלווים בתחושות של תסכול וחוסר אונים, עצבים ומתח.
רבים הולכים לאבחונים שונים, ומאחר שלא תמיד הקושי מאובחן נכון הטיפול איננו אפקטיבי ולכן לא נראה שינוי משמעותי בסימפטומים.
הרבה משפחות מגיעות לפרוק גרעין המשפחה בגלל שהתמודדות יום יומית עם קשיים אלו גורמת לשחיקה ורגשות אשמה בין בני הזוג המתקשים להתמודד בנטל .
ילדים המרגישים לא מובנים, מתוסכלים וכועסים: לרוב היחסים בין ההורים לילדים האלו
לא טובים, המון מרירות, צעקות ומרדנות. אבחון נכון יכול להציל ילד ומשפחה שלמה.
המלצתי כתרפיסטית, כאימא לשלושה ילדים מאתגרים מאוד, בעלי הגדרות שונות,היא לחפש את הטיפול הנכון וההולם.
ראוי לנסות לשלב מספר סוגי טיפולים (ופעמים גם טיפול תרופתי)
לפעמים לא מספיק טיפול על ידי מטפל אחד צריכים שילוב של כמה ולפעמיים גם שילוב תרופתי זמני.
דרשו את שיתוף הפעולה של המטפלים איתכם ועם מערכת החינוך (גן-בית ספר).
דרשו מהם לעשות תצפיות בגן או בבית ספר, מאחר ששם רואים יותר טוב את הקשיים של הילד.
האבחון בקליניקה, קריאת השאלון לא מספיקה כדי לעשות אבחון מעמיק.
על מנת לתת טיפול ותוכנית עבודה נכונה צריך לראות, להרגיש ולשמוע את ההורים, הגננת והמורים.
הורים- שתפו פעולה אם צוות הגן או בית הספר, לרוב יש להם כוונות טובות ורצון לעזור,
על אף העובדה שלפעמיים גם להם קשה.
נכון מאוד.
אוטיזם או כפי שמוגדרASD (קשת הפרעות אוטיסטיות) אינו דבר אחד, אלה רשימה ארוכה של מאפיינים כגון ADHD , לקות בעיבוד החושי ולקויות למידה המורכבים מתסמינים שונים.
אוטיזם הוא הפרעה התפתחותית חודרנית PDD)) המשפיעה על התקשורת המילולי והלא מילולית,על אינטגרציה החברתית,על הדמיון, על פתרון בעיות.
הקושי בהתאמה חושית, אבחנה חושית, תכנון מוטורי ועריכה לפי סדר.
לכן מאוד חשוב לתת דגש על טיפול בויסות החושי על מנת לשפר את איכות החיים שלהם, דבר שלצערי הרבה מומחים מתעלמים ממנו.
זה נראה כמו ADHD, נשמע כמו ADHD, אז זה לא חייב להיות ADHD.
הגדרה ADD (קשיי קשב וריכוז): "תסמונת נוירולוגית המאופיינת ע"י חוסר קשב, ניתוקים,הסחת דעת ובעיות בריכוז וזיכרון".
כאשר ישנה תנועתיות קבועה וחסרת מנוחה, מדובר בהפרעת קשב היפר-אקטיבית.
המאפיינים השונים של D.A.D.H :
1- תנועתיות או דברנות יתר.
2- אימפולסיביות יתרה.
3- קושי באיפוק ובציות להוראות וחוקים.
4- חיבה למצבי מתח וסכנה.
5- סף תסכול נמוך.
6- חוסר שקט.
7- בעיות התנהגות ובתקשורת.
דמיינו ילד המתקשה בעיבוד תחושות תנועה ושיווי משקל, ילד עם חוסר רגישות שצריך להיות בתנועה, קופץ, המתנדנד בכיסאו על מנת לעורר את המערכות השונות ,וכך להיות קשוב ושקט.
מהם הגורמים של הבעיה שלו? "המתרסק" האימפולסיבי הזה,משתוקק לתנועה חזקה ונמרצת.
הוא מקדיש תשומת לב רב לסיפוק הצורך שלו בתנועה ומעט תשומת לב להוראות של אמה, מורה, או גננת ,אינו נותן תשומת לב להיכן הניח את הבגדים,ספרים או הצעצועים.
חוסר קשב…אימפולסיביות…תנועתיות חסרת מנוחה (אי שקט )…אלו יכולים להיות הסימפטומים של SPD.
לפני שמסיקים מסקנות בחפזון ופונים לטיפול תרופתי, הורים ואנשי מקצוע צריכים להסתכל על כל המכלול של הילד ורק אז להחליט מה יעזור יותר לילד.
אם הילד, לעיתים קרובות – אך לא תמיד אינו קשוב, יהיה זה מועיל לשאול כמה שאלות:
1- היכן, מתי וכמה חוסר קשב זה מופיע?
2- מה התמריץ לכך?
3- מה עושה הילד להרגעה עצמית?
4- מה קורה או לא קורה כאשר הילד מתרכז היטב?
5- מה הילד צריך ומה עוזר?
לא מדובר בשיטה מדובר בגישה, בהסתכלות רחבה של הקשיים של אותו אדם ולסובבים אותו.
כתרפיסטית מומחית בטיפול בילדים בעלי קשיים תפקודיים שונים אני מאמינה בהסתכלות רחבה של הילד בכל מובן המילה, לא רק בסימפטומים ובהגדרות.
מי הוא הילד, איך הוא מתנהג, מה קורה בבית, בבית הספר, בבגן? מה מפריע לתפקד כראוי?
איזה תינוק הוא היה? איזה תלמיד? מה החוזקות ותחומי העניין שלו?
כשאני מאבחנת ילד ומטפלת בו אני מתייחסת לתפקודים ההתפתחותיים המוקדמים, שהם הגורמים ללקויות בלמידה והתנהגות.
אני מטפלת בהם ישירות ולא רק בסימפטומים.
אני נותנת תמיכה רחבה והדרכה להורים איך להתמודד ומה לעשות על מנת לקדם את יקירם. אנחנו הופכים לצוות שמטרתנו היא לגרום לשינוי ושיפור!
אני מאמינה בשיתוף פעולה מלאה בין כל הגורמים, ילד, הורים, מטפלים, בית ספר/גן.
כאשר לילד יש בעיה תפקודית יש גם למשפחה (הורים ואחים) ולבית הספר/גן בעיה.
על מנת להצליח בטיפול נדרשת התמדה, שיתוף פעולה, שיקוף מצב לאורך הדרך, כנות, יצירתיות, פתיחות, הבנה, תמיכה, סבלנות וכן גם כסף.
לרוב ניראה את הילדים האלו יושבים אצל המנהלת, מסתובבים בפרוזדור או חצר, מוגדרים אם כל מיני כותרות (טביעות), עם מחברות קשר מלאי הערות.
נראה כאלה גם חולמניים, לא מדברים לעניין, לא משחקים בשעות החצר, מתבודדים או דחויים.
השאלה היא כמה זמן ייקח להם עד השהם יפסידו את המוטיבציה ללמוד או ינטשו את מערכת החינוך .כמה כוח רצון ואנרגיה נידרש מהם כל יום על מנת להתמודד?
במשך השנים המצב לא הופך לקל יותר, לא עובר או מסתדר לבד. ככל שהאדם מתבגר
הילד או המבוגר לומד ומארגן את סביבתו על פי הקשים שלו.
הוא ימנע מעבודה או יחפש עבודה על פי רגישותו ולא על פי יכולתו. גם במובן החברתי
ובין אישי ניראה אותן עדיפויות.
ילדים המתקשים ליצור אינטגרציה חברתי בגלל רגישות למגע או ריח או למצוא בעתיד בני זוג.
הילדים שלנו- המבוגרים של המחר לומדים לחיות בצל הקשיים שלהם ולא על פי היכולות האמיתיים שלהם.
כאימא לשלושה ילדים מאתגרים, כתרפיסטית מומחית בתחום לקויות למידה,הפרעת קשב וריכוז ועיבוד תחושתי אני ממליצה לטפל, לא לחכות, לא לחשוב שתרופות פותרים את כל הביעות (הם בהכלת עוזרים אבל לא פותרים). לפעמיים הטיפול דורש מעורבות של כמה מטפלים בו זמני. תנו לילדים שלכם את המתנה הכי חשובה ,לא משחקים יקרים, אוטו, בית, תנו להם להיות עצמאיים ,מוצלחים, בעלי דימוי עצמי וביטחון גבוה.
תנו להם להרגיש שהשמיים הם הגבול!
אפשר לטפל גם במבוגרים. אפשר ואפילו מומלץ. השינוי והבנה של הקושי יכולים לשנות לטובה חיים שלמים .להפוך בן אדם מתוסכל, מדוכא או לא מרוצה לאדם חיוני, מלא שמחה חיים בעל מוטיבציה ואמונה עצמית.
לא לצערי אין מודעות ,עזרה ושיתוף.
כאימא לשלושה ילדים בעלי לקויות בתחום התפקודי והלמידה וכתרפיסטית מומחית בתחום הפרעת קשב וריכוז ועיבוד החושי אני יכולה לספר לכם שרבים מילדינו מסתובבים במערכות החינוך מתוסכלים, המתאמצים לרצות הורים ומורים ולרוב נכשלים.
הם מוגדרים כ"מופרעים", "עצלנים". הדרך הלמידה הקונבנציונלית היא בגדר אימה יומית עבורם.
גם לילדים שאינם מתקשים בעיבוד החושי כגון בעלי הפרע קשב וריכוז.
כרגע מעטים הגנים שעובדים בגישה של אינטגרציה תחושתית או בגישה של רמי כץ.
אולם גנים ששינו את תפיסת המחשבה שלהם, והכניסו לתוך הכיתות ותוכנית הלימודים הרבה תנועה, טרמפולינות, צלחות וסטיבולאריות, כדורי פיזיו על מנת להקל על הילדים את הצורך בתנועה ובאותו זמן שיפור יכולת ריכוז ולמידה.
אותם בית ספר זוכים לילדים שמחים יותר, כמעט ללא קשיי התנהגות או למידה.
המטרה של כולנו, הורים לילדים עם קשיים הינה להעלות את המודעות במשרד החינוך ובכלל.
הילדים הללו אינם שייכים למסגרת החינוך המיוחד. רמת האינטליגנציה שלהם תקינה ולעיתים אף גבוה מהממוצע. אבל על מנת שהם יצליחו צריכים להתאים את סביבת הלמידה שלהם, צריכים מורים שיעברו הכשרה מתאימה זאת אומרת שצריך תקציב.
ילדים אלו הם העתיד של המדינה היפה שלנו, הם ילדים חכמים, יצירתיים, מוכשרים, רגישים, בעלי יכולות ומוטיבציה.
בשביל סביבה תואמת ותומכת לא נידרש הרבה תקציב, לא נדרש יותר זמן ממה שכבר נותנים, מה שכן נדרש זה שפע של רצון מהמערכת, מהמנהלים, מהמורים, מהגננות ומההורים לעשות שינוי, שינוי בחשיבה ובדרכי הלמידה.
נדרש הרבה ידע, ידע זה כוח, כוח כדי לעזור, כדי לשנות, כדי להצליח.
אני מעבירה הרצאות לכל מי שרוצה לשמוע על הנושא עיבוד החושי, נותנת כלים שיעזרו לילדים ,להורים ולצוותי החינוך בהתמודדות ובבניה התהליך הלמידה החדש.
כפי שאמרתי ידע זה כוח!!!