באמצעות שילוב של גישות טיפול שונות, אני מאתרת משפרת ומטפלת ביכולות הלמידה של הילד עם לקויות למידה על מנת לתת מענה לאתגרים השונים של הילד בתחומים השונים (הבנת הנקרא, חשבון, כתיבה):
מה הקשר בין לקויות למידה וחציית קו אמצע של הגוף והצלבות
מה זה הצלבות ? למה זה חשוב?
מה קורה ליכולת הלמידה שלנו כאשר אנו לא משלבים בה תנועה?
מה קורה לתפקוד שרירי העיניים המפסיקות לנוע במרחב, וכיצד זה משפיע על הקריאה והכתיבה?
למה אנו לא מנצלים את יכולת החשיבה והלמידה בצורה יעילה?
היכולת להגיע לקו האמצע של הגוף מתפתחת סביב גיל 3 חודשים, ומשם לחציית קו אמצע כאשר התינוק רוכש את היכולת לעבור את קו אמצע הגוף עם ידיו או עם רגליו, ולבצע סיבוב במותניים (הפרדה של חגורת הכתפיים והאגן ע"י סיבוב הגוף באזור המותן), מאפיינים אלו (מעבר קו אמצע וסיבוב) מאפשרים לתינוק להגיע להתהפכות בסביבות גיל 5 ח'. שלבים אלו הם אבני דרך להתפתחות בהמשך של ההצלבות והזחילה התקינה באמצעות הפעלה של האלכסונים (יד ורגל נגדית).
הצלבות או הצלבה היא היכולת להפעיל את שתי ההמיספרות של המוח בצורה תקינה באותו הזמן. כאשר יש בעיה במעבר המסרים בין ההמיספרות (ההתקשרות הסינפטית), עלולים להיווצר קשיים כגון: קשב וריכוז, מופנמות- יתר או לחילופין נטייה היפראקטיבית (עקב יצירת מתח בגוף), לקויות למידה ועוד.
בגילאים צעירים, כאשר מערכת ההצלבה אינה תקינה, היא פוגעת בשפה ובתקשורת. קשיים אלו משפיעים על ההתנהגות של הילד כמו: עצבנות או הסתגרות, התנהלות מוטורית מסורבלת, עיבוד ושליפה איטיים, קושי או הימנעות ממשחקים הכרוכים בתנועה ושילוב בקבוצה כגון כדור רגל/סל ועוד.
טיפול בלקויות למידה
איך לעזור לילדינו לנצל את האינטליגנציה שלהם?
ליקויי למידה – איך מכינים את המוח ללמידה?
ההמיספרה הימנית (היצירתית,ההבחנה החזותית…) מתפתחת לפני ההמיספרה השמאלית.
אם מאיצים את הלמידה (למשל, כשמלמדים את הילד אותיות ומספרים בגיל צעיר מדי), בעצם מעודדים את ההתפתחות של המיספרה שמאל ו"מפריעים" להתפתחות התקינה של המיספרה ימין (פוגעים בלמידה הטבעית שקיימת בגיל הצעיר ומפסידים את תהליך ההתפתחות בשלב התפיסה התלת-ממדית).
השינוי החד שבמעבר מהגן לכיתה א', לא תמיד תואם את בשלות הילד. הבשלות הרגשית, השכלית, ההתנהגותית או החברתית. המעבר ללמידה דו-מימדית, של האותיות והמספרים, השינוי הנדרש בהתנהגות, כאשר התלמיד החדש מוצא עצמו בסדר ישיבה לא מוכר, מול שולחן ומחברת, נדרש להפחית משמעותית את התנועה, להדגיש אלמנטים חדשים – אינטליגנציה מילולית ולוגית, על פני אינטליגנציות שנדרשו ממנו בעבר. כל הקשיים האלה עלולים להפריע להתפתחות הטבעית.
מגבלות התנהגותיות הכוללות את הגבלת התנועה שילדים חווים במעבר לכיתה א', משפיעים ישירות על יכולת הלמידה. שכן תהליכים חשיבתיים ויצירתיים, הינם חלק מפעילות רב-איברית בגוף, והיא מושפעת מקשר הדדי שמתקיים בין אלמנטים קוגנטיביים למרכיבים מוטוריים.
תלמידים בעלי לקויות שונות, בקריאה או בתפיסה המתמטית, לא ישפרו את יכולותיהם בתחום הלקות בזכות אימון רב. לכל היותר יוכלו לרכוש "טריקים" לעקוף את המכשול, אך לא יסגלו מיומנויות למידה אמיתיות. השיפור המשמעותי ייתכן רק בהבשלת התנאים הנוירולוגיים. עד אז הלמידה תהיה קשה, מעיקה ותיחרט כחוויה לא נעימה ומתסכלת.
מדובר ביכולת נוירולוגית מורכבת, המצריכה קואורדינציה של חלקי המוח. בהתקיימם, מייצרים אלה שילוב של תפקודים מוטוריים המשפיעים על אפשור התנאים והפניות ללמידה כגון שרירי העין ושרירי היציבה, לצד תפקודי קוגניציה כמו אבחנה שמיעתית ומיקוד הקשב.
מגרש המשחקים
כשהיינו קטנים, בעבר הלא רחוק, לפני עידן הטלוויזיה, המחשב והאינטרנט, מגרש המשחקים היה מרכז חיינו. לא היינו מודעים כל כך לליקויי למידה. שם יכולנו לפתח את מערכת מוח- גוף בצורה הטבעית ביותר. שיחקנו מחבואים, מחניים, קלאס, שלושה מקלות, חמש אבנים, חבל, גוגואים ועוד. משחקים שונים במרחב שפיתחו את הקואורדינציה שלנו, את התיאום בין עין ויד וכדומה, ובעיקר היוו מקום להתפתחות רגשית, לשמחה ולפריקת מתחים, לאינטגרציה חברתית ולפתרון בעיות.
חשוב מאוד שכהורים נבין, שהלמידה מורכבת מהרבה גורמים שקשורים למערכת גוף-מוח, והתנועה היא אבן יסוד לכל למידה ואמצעי לשיפור היכולות.
לכן, לא מספיק למלא דפי עבודה ואימון בכתיבת אותיות, צריך לשתף גם את הגוף, את העיניים, את הידיים ואת השרירים, את הרגשות ועוד חלקים בהכנה ללמידה.
הכנה ללמידה קצת אחרת למניעת ליקויי למידה
בעבודתי אני מאפשרת ומעודדת דרך אלטרנטיבית ללמידה: כזו שמפעילה גם את החושים, ואת כלל המרכיבים המוטוריים, ומסייעת בהפחתת לקויות הלמידה. אני מציעה קובץ תרגילים המאמנים שילוב של גוף ורגשות, כולל אינטגרציה של האינטליגנציות השונות. האינטגרציה המלאה דרושה לשם למידה מכל סוג: תנועתית, חזותית, מילולית, מוסיקלית, לוגית, בין-אישית ותוך אישית. אני משלבת בין המוח, הגוף והדרישות של מערכת החינוך.
המטרה שלנו כהורים, ושלי כמטפלת, היא להביא לידי ביטוי את הפוטנציאל הגלום בילד עם לקויות למידה ולאפשר לו להתפתח בהתאם ל"פוטנציאל הקוגניטיבי – האינטליגנציה שלו" בשילוב תחומי העניין שלו.
עוד תחומי עיסוק
ויסות חושי
הפרעות קשב וריכוז
כישורי למידה
