שמעתם על יתרונותיו של הטיפול בסביבה רב חושית ( סנוזלן)?

השם סנוזלן  הינו למעשה שילוב של שתי מילים בהולנדית: סנופלן (snuffelen) או באנגלית to sniff – לרחרח; ו-דוזלן (doezelen) או באנגלית to doze – לנמנם.

הסנוזלן מאפשר לילדים ומבוגרים לחוות מציאות מדומה נטולת סכנות, בה הם יכולים לחוות שפע של חוויות על חושיות. השליטה באביזרים נמצאת בידיים שלהם, מה שמוריד את רמת המתח הנפשי שלהם. זו חוויה שמאפשרת להם להתפתח רגשית, מאפשרת להם הרגעה ולמידה ומשפרת להם את איכות החיים.

חדר הסנוזלן בנוי כך שייווצר מצב בו ניתן לחוות את כל החושים בעת ובעונה אחת :
• ראייה – מסכים עם צורות מתחלפות, סיבים אופטיים, מקרנים, לייזר, צבעים מתחלפים ועוד.
• שמיעה – מוזיקה מתחלפת ואינטגרטיבית בהתאם למיקום הילד והחפצים שהוא נוגע בהם.
• מישוש – חום וקור, רטט, צורות, פרוות, חספוס.
• ריח
• שיווי משקל – מזרנים, כריות ומבוכים.

כל אלה יכולים להניע את הילד להתנסות בדברים שעד עכשיו נמנע מהם, לפתח אצלו סוגים שונים של חושים שטרם חווה, יכולת הסתגלותית ופיתוח חוויה של סקרנות, שליטה, ביטחון עצמי סביבה רב חושיתואמונה בסביבה, רוגע ושלוות נפש.

הגירויים המוזיקליים והחזותיים מגיעים בצורה עקבית, רצופה, איטית ומונוטונית, שמאפשרת לילד להתאים את עצמו לגירוי, לדעת מה מצופה ממנו ולפתח בעקבות זאת למידה. לעיתים, כתרפיסטית נוירו התפתחותית תפקודית, אני מלווה את השהייה בחדר בטיפול מכוון לפי הצרכים המוטוריים, תחושתיים ורגשיים  של הילד. בצורה כזאת אנו יכולים לנצל בצורה מקסימאלית את הטיפול, ולהגיע לטיפול רחב יותר שמשפר מגוון רחב של מיומנויות ותפקודים. תנאי הכרחי לעבודה בחדר סנוזלן הוא הרבה אהבה, סבלנות, הסתכלות והקשבה בתגובות של המטופל. לא כולם מגיבים באותה מידה לגירויים בחדר, יש  הנהנים מהרגע הראשון. ילדים שיש להם צורך במשוב וגירויים שאינם מקובלים על הסביבה (כמו צורך לגעת באנשים, ילדים וחפצים, חיפוש אחר מקור אור או צורך ברעש) מקבלים בחדר מענה בצורה חופשית ובמידה שהילד צריך. לעומתם יש ילדים רגישים למגע, אור או רעש שנמנעים מלגעת או לצייר,להיפתח לאנשים ולמקומות מפחד מה יהיה שם. חדר רב חושי מאפשר להם לשלוט במתרחש, החזרתיות נותנת להם ביטחון ומורידה מהם מתח רגשי רב.

קצת מהחוויות שמתרחשות בעקבות הטיפול המשולב בסנוזלן – סביבה רב חושית:

סביבה רב חושיתבני אורי בצעירותו היה רגיש מאוד לרעש ורצה כל הזמן לגעת בדברים ובילדים, לעיתים לא בצורה עדינה ונעימה. הדבר גרם לו להיות עצבני, דרוך, לחוות התקפי זעם וגם להיות מנודה  על ידי חבריו בגן. הוא היה תנועתי, לא פנוי לעבודות או למידה בגן, ולא לדיבור על חוויות ורגשות. הטיפול בחדר אפשר לו להירגע, להרגיש חופשי לגעת, להיות נינוח, רק כאשר היה בתוך החדר היה יכול לספר לי חוויות שהתרחשו במהלך היום. כשהיינו חוזרים הביתה אפשר היה לראות את השלווה על פניו ועל גופו,  והחוויה נשמרה אצלו לכמה ימים.

עידו הוא נער בן 13 שהגיע אלי לפני מספר ימים, הלוקה באוטיזם ואינו מדבר. הוא מצא בחדר רב החושים מקום המכיל את צרכיו. האווירה בחדר אפשרה לו חוויה מרגיעה ומסקרנת, ועזרה לו להיפתח אלי כמטפלת כבר בפעם הראשונה, לפני שהכיר את המקום ואותי.
לאחר מספר דקות של הסתכלות פסיבית, עידו הראה נכונות לגעת בחלק מהאביזרים, הפך ליוזם ופעיל, חזר על זה מספר פעמים ונהנה.

 אין ספק שהאמון וההסתגלות המהירה הזאת שהתרחשה במפגש הראשון, לא היו  מתרחשים ללא שהייתו בסביבה בטוחה ומותאמת היטב, שזירזה בהרבה את רכישת האמון בי עד כדי אפשרות של נגיעה ישירה בו. הוא אף חיפש את הליווי שלי  לקראת נגיעה בחפץ בו נמנע מלגעת קודם לכם.
30 דקות אחרי כניסתו לחדר עידו היה נינוח, תיקשר בדרך שלו עם הסובבים אותו, החיוך לא ירד מפניו, הוא השמיע קולות של התרגשות, היה קשוב ומיקד מבט כאשר פנו אליו.
בסיום המפגש עידו הראה רצון להישאר זמן נוסף במקום, וביציאתו נראה כאילו מרחף בזמן ההליכה.

החוויות האלו מעשירות את עולמם של אותם ילדים הזקוקים למרחב בטוח כדי להתפתח, לצמוח ולשנות דפוסי התנהגות.

השהייה בחדר סנוזלן מאיצה תהליכים התפתחותיים, תחושתיים, רגשיים ונפשיים.   

.

 

גלילה למעלה