ויסות חושי 

עיבוד חושי מתחלק לסוגים שונים לפי המערכות עליהן הם משפיעים:

    ~  מערכת ויזואלית (חוש הראיה): מסרים המתקבלים מקולטנים ברשתית העין, הקשורים בראייה.

    ~  מערכת טקטילית (חוש המישוש, המגע): מסרים המתקבלים מקולטנים על פני העור לגבי מגע, לחץ, מרקם, טמפרטורה, כאב.

   ~   מערכת אודיטורית (חוש השמיעה):  מסרים המתקבלים מקולטנים הנמצאים באוזן הפנימית, לגבי קולות, דיבור. היכולת לקלוט קולות שונים, להבדיל ביניהם, לעבדם ולהגיב אליהם בצורה נכונה.

   ~   מערכת וסטיבולרית (שיווי המשקל): מסרים המתקבלים מקולטנים באוזן הפנימית (איבר שווי משקל) לגבי שינויים בשיווי המשקל, התאמת תנועות הגוף לתנועות הראש, התנסויות תנועתיות בחלל ומיקום הגוף ביחס לפני האדמה וכוח הכובד.

  ~    מערכת פרופריוצפטיבית (מגע עמוק):  מסרים המתקבלים מקולטנים המצויים בשרירים ובגידים בנוגע למנח הגוף, משקל, לחץ, מתח, תנועה ותנוחת אברי הגוף.

  ~   המערכת האוראלית: מסרים המתקבלים מקולטנים המצויים על הלשון, הקשורים ביכולת לקלוט, להבדיל, לעבד ולהגיב למסרים בתוך הפה.

  ~   מערכת הריח:  מסרים המתקבלים מקולטנים המצויים בחלל האף, הקשורים ביכולת לקלוט ריחות שונים, להבדיל ביניהם, לעבדם ולהגיב עליהם.

להלן רשימה חלקית של התסמינים האופייניים להפרעה בעיבוד החושי. אנו נראה אצל הילד תגובתיות יתר או תת תגובתיות למגע או לתנועה (נמנע ממגע), מסרב ללבוש בגדים מסוימים, קושי במעבר בגדים בחילופי עונות (מביגוד ארוך לקצר ולהפך), רגישות יתר או תת רגישות לריחות, צלילים, מראות, טעמים, מרקמים ועוד. כמו כן, ניכר קושי בתפיסה, בהתנהלות המרחבית, מסורבלות תנועתית, הליכה מרושלת, ילדים ואף מבוגרים הנעים באי- נוחות כאילו שהם חסרי זהירות, נתקעים בכל דבר. ישנם אותם ילדים שיושבים בצד ולא משחקים עם שאר הילדים או שלא מפסיקים לשחק בבוץ, לדחוס מזון לפיהם ולחפש אחר תנועה, מגע או תחושה.

הקשיים  בעיבוד החושי מחולקים לשלושה סוגים:

1. קושי בוויסות החושי- סנסורי -SMD ( (Sensory Modulation Disorder.
2. 2. קושי בהבחנה חושי- סנסורית – SDD  Sensory Discrimination Disorder))
3. קושי מוטורי שבסיסו חושי- סנסורי SBMD ((Sensory-Based Motor Disorder

נפוץ מאוד לראות ילדים המראים קשיים תחושתיים מעורבים של הקטגוריות שצוינו קודם לכם. כמו כן  אפשר לראות ילדים המראים קשיים בקואורדינציה יחד עם קשיים בתחום ההבחנה החושית, ילדים בעלי  קשיים בוויסות החושי יחד עם קשיים בתחום ההבחנה החושית.

1. קושי בוויסות החושי- סנסורי SMD)  Sensory Modulation Disorder).

קשיים בוויסות החושי מתחלקים  ל-3 סוגים:

התסמינים קיימים בשלוש רמות : תגובתיות יתר (הילד ההיפר), תת תגובתיות (הילד הפסיבי, השקט), הילד הצמא לתחושות וריגושים (הילד שמבקש עוד ועוד).

 רגישות יתר / תגובתיות יתר לגירוי חושי

התגובה של ילדים בעלי רגישות יתר לגירוי היא מהירה ובעלת עוצמה גבוהה יחסית לבעלי תגובתיות חושית תקינה . היא עשויה לבוא לידי ביטוי ברתיעה ממגע במרקמים שונים, הימנעות מרעש, ולעיתים תגובות תוקפניות למגע לא צפוי . ילדים אלה מאופיינים בצורך בשליטה, שינויים תכופים במצב הרוח, ולפעמים גם חרדה במצבים חברתיים. הם מגיבים באופן יותר אינטנסיבי, במשך זמן ממושך יותר מאשר ילדים ללא רגישות יתר במצבים דומים, התנהגותם "מתהפכת"/ משתנה במהירות .

רגישות יתר בילד לא בהכרח עקבית בכל המערכות החישה, יכולים להיות בילד מאפיינים של רגישות יתר על פני העור (חוש המישוש) ולא במערכת התחושה העמוקה (פרופריוספטיבית),כמו שייתכן שמאפייני רגישות יתר יופיעו במערכות חישה רבות. לפעמיים יכול להיות מצב שילד יראה רגישות מעורבת מה שאומר שאותה תחושה על פני העור יכולה להיות בעלת רגישות יתר ברגליים ולא בכפות הידיים שם הוא יאהב לגעת בחומרים שונים, יש להבין שלכל אחד מגוון גדול של אפשרויות תגובה חושיות. יכולת ההתמודדות, הסתגלות ושליטה ברגישויות שונים מילד לילד מאדם לאדם.

בנוסף רמת הרגישות ויכולת התמודדות משתנה במהלך היום ומיום ליום, ממש "לונה פארק" של החושים. יש להבין שיש קשר הדוק בין התחושות למצב הרגשי, עייפות, גורמים סביבתיים, מעברים ושינויים בשגרה המשפיעים על הילד. לא תמיד התנהגות הילדים ברורה לסובבים שאינם מבינים את עוצמת התגובה בהקשר לסיטואציות, יכולת הקליטה ועיבוד המסרים התחושתיים של אותם ילדים היא מצטברת, הם מנסים לשלוט ולהתאפק בתגובותיהם מרבית היום עד…"הקש ששבר את גב הגמל" הם מתפרצים בפתאומיות כביכול ללא "טריגר"

בין מאפיינים התנהגותיים של בעלי רגישות יתר נצפה בהמנעות / רתיעה ממצבים או גירויים, בנוסף נצפה ב 1- לחימה/מאבק (FIGHT), 2- בריחה/מנוסה (FLIGHT), 3- חשש/פחד/ (FRIGHT), קיפאון (FREEZE ) תגובות המופיעות כאשר הילד מרגיש במצוקה ומפעיל את המערכת העצבים הסימפתטית שלו. הם עלולים להיות עצבניים, דרוכים, נוקשים בהתנהגותם , היכולים לעשות רושם אלימים, מופנמים, חשדניים, מתקשים ליצור ולהבין מצבים חברתיים, מתקשים להסתגל למצבים חדשים ומעברים, בעלי מצבי רוח משתנים, מתקשים להירגע באופן עצמאי.

הם משתדלים לשלוט על הסביבה, מעדיפים לחזור על פעילויות מוכרות, חוזרים ונצמדים על התנהגויות (טקסים), אירועים, מילים, הם יכולים להיות  מאוד דייקנים (פרפקציוניסטים).

קושי בהבחנה חושית / תת תגובתיות לגירוי חושי

התופעה מאופיינת בזמן תגובה ארוך לגירויים חושיים. המידע החושי הנדרש לשם גירוי לתגובה הינו בעל עצמה רבה מהרגיל. בדרך כלל ילדים עם תופעה זו יגלו אדישות ,חולמנות, הם יהיו שקטים, מופנמים, לא ייזמו פעילויות,  יעדיפו לשחק לבד, יהיה להם קשיים ליצור אינטראקציות עם ילדים, יעשו רושם של אגוצנטריים בגלל הקושי להבחין בגירויים הסביבתיים, יתקלו בחפצים ותחושת הכאב שלהם תהיה עמומה. הם הלולים להיראות אדישים, חסרי דחף פנימי, חולמניים רדומים, חסרי מוטיבציה וסקרנות לחקור באופן סנסו-מוטורי את הסביבה .

הקושי שלהם מתבטא בקושי באבחנה נכונה, קליטה איטית ולא מותאמת של הגירויים התחושתיים המתקבלים במוחם מתוך ומחוץ לגופם. קושי בתת תגובתיות עלול לדוגמה להשפיע על חוש המישוש  והתחושה העמוקה של הגוף. כתוצאה , תתפתח יכולת תפיסה של סכמת גוף לא תקינה ,קשיים בקואורדינציה, בתאום המוטורי, יכולת התכוננות יעילה אל מול מכשול בדרך בזמן הליכה .הם עלולים להיות סובלניים לכאב, לא יהיו מוטרדים מנפילות, מכות, פציעות מה שיכול להוות מקור סכנה עבורם בגלל אותו קושי בהבחנה ובלמידה ממצבים קודמים. כל אלו באחרים הן תופעות לוואי של אותו קושי.

ילדים בעלי תת תגובתיות לפעמיים יכולים "לרמות את הסביבה" מפני שהם לא מחפשים באופן פעיל ואינטנסיבי פעילויותגרייה סנסו -מוטורית (תחושתי-מוטורי ) כפי שמוחם וגופם צריכים כדי להרגיש נינוחים ,אלא הם יהיו שקטים ונוחים.

ילדים בעלי תת תגובתיות יכולים "להתעורר לחיים" לאחר גירוי תחושתי עוצמתי ולהתקשות להירגע לאחר התחלת הפעילות. בזכות אותו מענה הם יכולים לקחת חלק בעשייה החברתית או הלימודית בבית, בגן  או בבית הספר . לפעמיים  ילדים  המוצפים במהירות יכולים "לרמות "כפי שנאמר ולהיראות כבעלי תת תגובתיות כאשר למעשה הם בעלי תגובתיות יתר (רגישות יתר) שהצליחו לצורך הגנה עצמית להתנתק ולחסום את עצמם מבחינה תחושתית.

חוסר רגישות / חיפוש חושי

ילדים בעלי חוסר רגישות מתאפיינים בחיפוש וצורך עז לחוויות חושיות, כדי להרגיש מסופקים. ילד כזה יחפש באופן אקטיבי התנסויות ומעוררים תחושתיים, על מנת להגיע למצב של וויסות עצמי "מכורים לריגושים". ביטוי של חוסר הרגישות עשוי להיות תנועתיות בלתי פוסקת, נתקליםמתנגשים בדברים ואנשים, קופצניים, אימפולסיביות – מוטורית וגם רגשית, חסרי שקט, קפיצים, בעלי דעה בכל דבר, הדורשים תשומת לב ,מפגינים בהעצמה את רגשותיהם. להיראות אגרסיביים, שתלטנים, אינטנסיביים. מדברים בצעקות, אוהבים לשמוע טלוויזיה מוזיקה וקול רם, אוהבים מאכלים מתובלים בצורה דומיננטית או חריפים. יעדיפו ריחות חזקים שיכולים להרתיע אנשים אחרים שאינם בעלי קשיים תחושתיים .

ילדים עם קשיים בוויסות חושי יתקשו להסתגל לשינויים ולמעברים. הם נמצאים במאבק תמידי על שליטה והרגעה עצמית. הם מוסחים בקלות, יכולת הקשב והריכוז שלהם תהיה ירודה בגלל השתוקקות לגירויים סנסו –מוטורים, הם מתאפיינים בקיצוניות של רמת פעילות – גבוהה מאוד או נמוכה מאוד. ברור בעליל שתופעות פיזיולוגיות אלו גורמות לקשיים רגשיים וחברתיים, ופוגעות בדימוי העצמי של הילד. הן מייצרות עיכובים בלמידה, שפה ועיכובים מוטוריים, והשפעות שליליות על כישורי והישגים לימודיים. גם בתוך המשפחה מתגלים קשיים בשל ההתמודדות הלא פשוטה, של הילדים ושל בני המשפחה האחרים.

רמת העוררות של הילדמבוגר מושפעת מהמענה התחושתי שהוא קיבל עד שהגיע האיזון- ויסות חושי, אותם ילדים מתקשים להגיע לסיפוק כאשר הדרישה של הסביבה היא שהם ישבו בשקט לאורך זמן.

מצד שני כאשר אין בקרה על הכמות, העוצמה ומשך הגירוי אותם ילדים עלולים להיות מוצפים יתר על המידה ולהפגין עוררות יתר. מכאן שפעילויות סנסו-מוטוריות מגוונות ומותאמות יכולות לתת לילד את המענה לצרכים ולאפשר לו שלוות נפש, מיקוד וארגון.

2. קושי בהבחנה חושית- סנסורית- (SDD Sensory Discrimination Disorder) 

יכולת הבחנה חושית היא למעשה היכולת לקלוט את המאפיינים של המסריםגירויים תחושתיים המתקבלים עוד לפני שהם משפיעים עלינו. קושי בהבחנה חושית זה בדיוק ההיפך, אדם מתקשה להבחין, להבין את השוני , לפרש,  לתת משמעות לאותם מאפיינים של הגירויים התחושתיים בהקשר להמצאות במרחב, זמן, זהה ,דומה ושונה. אפשר להגיד שיש באפשרות ילדים רבים יכולת להבחין בגירויים ולהגיב אליהם באופן מווסת אבל הם לא הצליחו לתאר ולפרש את סוג הגירוי ואיפה זה קורה ובאיזה זמן. לעיתים קושי זה משפיע על תרגום והעברת מידע בין מערכות חישה שונות, מה שפוגע בתפקוד ובהנחיה יעילה של מערכות שונות .

קושי בהבחנה חושית גורם לילדים להיראות מסורבלים בכלל מיומנויות המוטוריקה הגסה ועדינה, יהיה להם קשה לתאם בין האברים השונים, להתקשות לעקוב אחר המתרחש בסביבתם, להתקשות להיות קשובים להתרחשויות במשחק, אנשים, ילדים וחפצים. הם מגיבים באיטיות בגלל שהם נזקקים ליותר זמן לעיבוד המידע התחושתי המגיעים מהגירויים.

בעקבות אותם קשיים ילדים ירגישו חוסר אונים, חוסר יכולת להבין ולשלוט במתרחש סביבם מה שיוביל אותם לתסכול רב, התפרצויות זעם, חוסר ביטחון, דימוי עצמי ירוד

קושי בהבחנה חושית יכול להופיע במקביל לתגובתיות יתר ,דיספרקציה, ועוד קשיים תחושתיים

3. קושי מוטורי שבסיסו חושי- סנסורי (SBMD  (Sensory-Based Motor Disorder

ישנם קשיים מוטוריים שבבסיסם הם חושיים הם משפיעים על היציבה, יכולת העתקה, הבנה וביצוע רצף של פעילויות ותנועות הנדרשות בתגובה לצורך תחושתי המתקבל מהסביבה או בעקבות משימה.

כחלק מהמאפיינים בקשיים ביציבה אפשר לראות:

1- קושי לייצב את הגוף בזמן עמידה/ישיבה ליד שולחן בזמן העשייה משימות בכתב או משחק, הליכה ומצבים נוספים.

 2- קושי בביצוע של תיאום פעולות בתנועה בהתאם למצופה לצרכים בחיים .

 3- קשיים ביציבה קשורים לטונוס השרירים ,התאמה רמת מתח בשרירים למה שנידרש (אחיזת עיפרון, סכום, כוס…)

 4- יכולות תאום ושליטה מוטורית ירודים שפוגעים ביכולת הסתגלות אוטומטית ויעילה של הילדים למצבים .

5- קשיים בתאום בין שתי צדי הגוף במקביל כמו בזמן מחיות כפיים, כדרור כדור, רכיבה על אופניים.

6- קשיים בשיווי משקל ,

7- קשיים בתפקוד של שרירי  העניין ( האוקולומוטורים) האחראיים על תנועות העניים (גלגל העניים לכל הכיוונים-לעלהלמטע ימינה שמאלה)  .

בעיות ביציבה קשורים לקשיים  בעיבוד וויסות תחושה העמוקה של הגוף המתקבלת מהגידים, שרירים ומפרקים  (פרופריוצפטיבי) ומערכת שיווי המשקל, תנועה וכוח הכבידה (מערכת הווסטיבולארית ) .

קשיים ביציבה יכולים להופיע יחד עם ודיספרקסיה (קשיים ביכולת תכנן , קשיים לעשות רצף  פעולות חדשות לא מוכרות,ילדים מסורבליםמגושמיםבעלי יכולות של מוטוריקה גסה ועדינה דלים.

אבחון קשיי ויסות חושי אינו קל למי שאינו מאומן לכך

שלא באשמתם, רופאי ילדים רבים, פסיכיאטרים, פסיכולוגים ושאר אנשי מקצוע לא למדו בצורה הולמת את הסיבות, הסימנים והסימפטומים של הפרעה זו. לכן, הם עשויים בטעות לפתור חששות של הורים, לתת להם עצה שגויה או לתת לילדים אבחנה שגויה. דבר שעלול להביא אנשי מקצוע למצב בו יתנו לילד תרופות או טיפול (כל שכן חוסר טיפול) לא הכרחיים ובזאת למעשה לא לאפשר להם להתמודד עם הבעיה האמיתית.

יותר מ50% מהילדים מאובחנים לא נכון!!!!!

כולנו מכירים את חמשת החושים – ראיה, שמיעה, טעם, ריח ומגע וכיצד הם מתפקדים. אך מעבר להם, קיימים שתי  מערכות חישה פנימיות –  שיווי המשקל והתנועה (זה לא מוגדר כחוש אבל משפיע ישירות על כל החושים), תחושה עמוקה ( המגיעה מהגידים, שרירים ומפרקים) ואיברים פנימיים. בכדי לארגן את המידע שאנו קולטים מדי רגע למטרות שימוש יומיומי, יכולת הויסות החושי שלנו צריכה להיות מיטבית. ילדים עם הפרעה בויסות חושי חווים קושי בשימוש במידע זה ובלמידה של העולם, החל מן השלבים הראשוניים ביותר, כאשר ההפרעה מתלווה אליהם לאורך כל חייהם. חלק יגיבו תגובתיות יתר וחלק בתת תגובתיות כשלעתים הרגישות מעורבת.

מתי מאבחנים ויסות חושי או מתי רואים???

בדרך כלל נבחין בתופעות חריגות אצל הילדים כבר בגיל מאוד צעיר. הורים עירניים ומשווים, ולכן חשים בקלות בתופעות שונות מהמקובל. גם הסביבה מספקת פידבקים, ובעיקר הגן, בו נמצאים מספר ילדים בגיל דומה. שונות מובהקת ממאפייני הגיל בולטת שם מאוד.

יש לציין שבגילאי בי"ס  מעט מאוד ילדים מופנים לטיפול בנושא ,כפי שנאמר יש חוסר הבנה בנושא

כך תדעו אם הילד סובל מבעיית ויסות חושי

לפניכם כמה סימנים/סימפטומים נפוצים שעשויים להופיע בילדים מגיל ינקות ועד ילדות מוקדמת:

.       הילד עשוי להראות קשיי אכילה, שינה, גמילה מחיתולים, מוצץ
·      יכול להגיב באופן לא רגיל למסרים חושיים (מגע, אור, קול, טקסטורה, תנועה).
·      איחור בדיבור ובשפה, במיומנויות מוטוריקה גסה ו/או עדינה.
·      בעל רמת פעילות גבוהה או נמוכה באופן יוצא דופן, לעיתים שילוב של שתיהן.
·      קושי במעברים מפעילות/סביבה אחת לאחרת.
·      עשוי לחוות עומס יתר ללא סיבה נראית לעין, לעיתים קשה לנחמו.
·      חווה קושי עם תספורות, רחצה, צחצוח שיניים, בגדים  מסוימים, תוויות
.      יכול להגיב למגע בהימנות או בחיפוש יתר של  חיבוק, נשיקה, דגדוגים או ליטוף
.      להגיב באופן שלילי (פחד, בהלה, הסחת- דעת) לרעשים
.      להגיב באי- נוחות לאורות בהירים, שמש

לפניכם כמה סימנים/סימפטומים נפוצים שעשויים להופיע בילדים מגיל ביה"ס ועד בגרות, כולל כמה מהרשימה למעלה

.       קושי לשבת ברוגע, חוסר מנוחה, תזזיתיות או בתנועה מתמדת.
·      תזוזה איטית והארכת זמן בהשלמת משימות/שיעורי בית.
·      הילד עשוי להראות מסורבל, מגושם וחסר קואורדינציה, מוטוריקה עדינה וגסה דלה.
·      מתקשה בכתיבה, שימוש במספריים, כיפתור, רכיסה וקשירה.
·      מוסח בקלות, לא מאורגן, אורך קשב דל.
·      בעל יציבה דלה, צונח, נשען כאשר עומד או יושב.
·      בעל התנהגות קשה, אגרסיבי, רגשי, קל להתרגז.

מנת עידוד להורים!!!

לא אחת יוכל הורה לזמן פתרון לבעיה בזכות דבקות ומוטיבציה. אני עוסקת כבר שנים לא מעטות בתחום של תרפיה נוירו התפתחותית תפקודית (NDFA). הטריגר שהביא אותי לשם היה ניסיון אישי רע. לשלושת הילדים שלי בעיות בוויסות החושי. לחלקם יש גם קשיי למידה.  האמצעי אובחן כבעל בעיות התנהגות קשות. היו לו התפרצויות תכופות של זעם. אבחנו אותו כבעל קשיים מוטוריים וכ-ADHD. מערכת החינוך הרגילה הייתה קרובה לוותר עליו. רק לאחר שנים התגלה הקושי בוויסות החושי. לאחר האבחון הקולע – הייתה הדרך לטיפול הנכון ולהצלחה – קצרה.

עיקר הבעיה היה העיבוד החושי הלא מאוזן. כל שאר הסימפטומים היו רק תוצר לוואי. עד אז עשינו כשישה טיפולים בשבוע שכללו טיפול לילד ולהורים. מצבו הלך והידרדר מיום ליום. אף אחד לא כיוון, לא הצביע, לא אמר. כאשר  כבר הגעתי בעצמי לבעיה לאחר חיפוש אובססיבי בספרות ,הופתעתי לגלות שאין מענה אמתי. אז החלטתי להתמסר לטיפול של בני. היום יש לי ילד מחונן הלומד בכיתה רגילה, רגוע ומאושר. ילד רגיל לכל דבר. מבלי להלאות בפרטים – גם בני הבכור עבר מסלול דומה.

 מה לעשות כאשר חוששים שויסות חושי זו הבעיה?

נורות אדומות צריכות להידלק. אנחנו כהורים מרגישים ורואים. אבל קשה לנו להאמין, להתמודד, ולהצהיר שקיימים קשיים משמעותיים אצל מחמל נפשנו. אבל ההכרה היא חשובה, ובעקבותיה חשוב לחפש עזרה ולבדוק דרכי טיפול. אצל ילד צעיר ניתן להירשם בהתפתחות הילד ולשלב טיפולים כגון הטיפול הנוירו התפתחותי. לעיתים שילוב של גישות עבודה מקדם את הילד.

הגישה הנוירו-התפתחותית דוגלת בזיהוי תהליכים שבגינם נוצרת הבעיה. בהתאם לזיהוי מציעה הגישה דרכי פעולה, קידום כלל תפקודי המטופל ושיקום התפקוד הלקוי בפרט. למשל, בבעיה של תנועתיות יתר, אימפולסיביות, הימנעות בולטת, תוקפנות, קשיים במוטוריקה, קושי במרכיבי למידה כמו קריאה או כתיבה ובעיות בקשב ובריכוז – נאתר קודם כל את הגורם היסודי לקושי. הטיפול יהיה בגורם ולא בתסמינים. נזמן למטופל התקדמות, הצלחות ויכולת שליטה. התפיסה הזו מגדירה, בעצם, קשר בין מערכת העצבים לבית התפתחות האדם ויכולות תפקודיות שלו. קשיים תפקודיים ינבעו לעיתים קרובות מבעיה נוירולוגית.

השאלות שצריכות להישאל בודקות את ההתפתחות המוטורית אצל מטופל, את התפתחות המאפיינים הקוגניטיביים, התפקוד חברתי, התגובות למגע, לקולות, לריחות ולמה שרואים. ריבוי השאלות והבדיקות הממוקדות יאפשרו קבלת תשובות מדויקות, והבנה של הנקודה בה יש קטיעה של רצף התפתחותי של תפקודים. הבנה זו תאפשר טיפול מתאים ואיכותי.

מודל הגישה הנוירו התפתחותית-תפקודית, מציג תפקודים של ילד, הנבנים אחד על השני. כל פגיעה בשרשרת הנבנית תבוא לידי ביטוי בעתיד בקושי כלשהו. תהליך הבניה מושפע מגורמים תורתיים-גנטיים, לצד התנסויות והשפעות סביבתיות. הקשר בין תחושות לרגשות משפיע על תפקודים התנהגותיים. כך, למשל, המושג אוטיזם הוא בעיקר הגדרה תפקודית, ופחות נוירולוגית. המושג מתייחס לסימפטומים. היה וכמה מהם נעלמים, הרי שילד כזה כבר לא מוגדר כאוטיסט.

המוח שלנו מחכה שניתן לו את הגירוי הנכון כדי לחולל את השינוי.

הרבה משפחות מגיעות לפירוק בגלל התמודדות יום יומית עם קשיי תפקוד. הנשיאה בעול גורמת לבני זוג שחיקה ורגשות אשמה. גננות ומורות מרגישות תסכול וחוסר שיתוף פעולה עם ההורים והילד, מטפלים אינם מתקדמים בטיפול כפי שהיו רוצים, ילדים מרגישים לא מובנים, מתוסכלים וכועסים. אבחון וטיפול נכון יכולים להציל ילד יחיד ומיוחד ומשפחה שלמה.

לאחר שהבעיה הנכונה אותרה אצל בני, התחלתי ללמוד שיטות טיפול שונות בבעיות עיבוד חושי. כיום, כאמור, מדובר בילד חדש. הוא מצליח ומרוצה, וניכר הרבה יותר רוגע. אצלו ובבית. בעקבות ההצלחה קיבלתי את ההחלטה להפוך את העניין למקצוע ולטפל גם בילדים אחרים.

זה נראה כמו ADHD, נשמע כמו  ADHD, אז זה לא חייב להיות ADHD.

כפי  שציינתי, לעיתים הסימפטומים של העיבוד החושי מזכירים את הסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות (ADHD/ADD). לא קל להבחין בהבדלים, מפני שהילדים הללו מפתחים תחום אחד או שניים שבו הם חזקים, וכך הם מפצים על התחומים בהם הם חלשים. אותו ילד תזזיתי, הצמא לריגושים, שקשה לו להתרכז, יראה כמו ילד עם הפרעת קשב- היפראקטיבית. לפני שמגדירים את הילד, נהוג להסיק מסקנות בחיפזון, ופונים לטיפול תרופתי. הורים ואנשי מקצוע צריכים להסתכל על כל המכלול של הילד. הסתכלות כזו תהיה מושכלת, מדויקת ומועילה יותר.

אם הילד, לעיתים קרובות – אך לא תמיד,  אינו קשוב, יהיה זה מועיל לשאול את השאלות הנכונות: איפה ומתי מופיע חוסר הקשב ובאיזו מידה? מה גרם לכך? מה עושה הילד כדי להירגע? מה קורה או לא קורה כאשר הילד מתרכז היטב? מה הילד צריך ומה עוזר לו?

תדמינו ילד תת תגובתי (בעל חוסר בתחושה) שצריך להיות בתנועה, הרבה יותר מאשר בני גילו. הוא יוגדר, על פי התסמינים – המתנגש, המכה, המתרסק, האימפולסיבי… והוא הרי משתוקק לתנועה חזקה ונמרצת, בשל הצורך באיזון בוויסות החושי החסר שלו. בלית ברירה הוא מקדיש תשומת לב רבה לסיפוק הצורך שלו בתנועה, על חשבון תשומת לב להוראות של אמה, מורה, או גננת. כך הוא גם לא מקדיש תשומת לב להיכן הניח את הבגדים שלו או את הצעצועים שלו.

חוסר קשב…אימפולסיביות…תנועתיות חסרת מנוחה (אי שקט )…אלו יכולים להיות הסימפטומים של SPD. כעת נתייחס להגדרה של  ADD (קשיי קשב וריכוז): "תסמונת נוירולוגית המאופיינת ע"י חוסר קשב, ניתוקים, הסחת דעת ובעיות בריכוז וזיכרון. כאשר תנועתיות קבועה וחסרת מנוחה מאפיינת הפרעת קשב היפר אקטיבית. זו מלווה גם בתנועתיות או דברנות יתר, באימפולסיביות יתרה, בקושי באיפוק ובציות להוראות וחוקים, בחיבה למצבי מתח וסכנה, בסף תסכול נמוך, בחוסר שקט, בבעיות

מה כן ומה לא לעשות בויסות חושי

המלצתי לכם ההורים: סמכו על האינטואיציה שלכם ושימו לב לקשיים של הילד.

נסו  לבודד את הקושי, להצביע עליו ולהבין אותו. ראו היכן אתם יכולים לעזור לילד ולהקל עליו. חפשו עזרה מקצועית עבורו ועבורכם כאחד. אל תכריחו ואל תלחיצו אותו. הוא אינו מסוגל לבצע את מה שאתם מבקשים, לא מבין, וזה גורם להם הרגשה של חוסר אונים, תסכול וכעס מפני חוסר היכולת לשלוט בגוף שלהם. תבדקו מה מפריע לו כאשר הוא לא רוצה להתלבש בבוקר, אולי הבד? התפרים? התוויות? הכפתורים? למה הוא לא רוצה לאכול? אולי הריח או המרקם של המאכל?  למה לא ניכנס לחוג מוזיקה בגן? אולי הקול, טון הדיבור של המדריכה, הרמקול או עוצמת הקול? אותו ילד שלא נכנס לשיעור חנ"ג, אולי הוא מגושם ומתבייש, לא אוהב שנצמדים אליו בזמן  התרגילים. ילד שלא אוהב לנעול נעלים, אולי הן לוחצות או מונעות ממנו את היכולת להרגיש את הרצפה, מקום אחיזתו במרחב, בעולם. ילד שלא יושב במפגשים בגן, אולי יש לו קושי ביציבות הגוף. נסו בשכיבה. ניסיונות בכוח רק יצרו מצב של התנגדות גופנית חזקה ולעיתים התפרצויות זעם. הציבו גבולות על מנת שהילד יחוש בטחון, תהיו עקביים, בחרו רק "קרב" אחד בכל פעם, כך תעזרו לו לפתח שליטה עצמית. קבעו השלכות להתנהגות לא טובה. אם תשפוך את השוקו שלך, תצטרך לנקות את הרצפה. העירו לגבי ההתנהגות השלילית, לא לגביו. תחליטו על פינה שקטה, נטולת גירוים בה הילד יכול להירגע ויוכל להחזיר לעצמו את השליטה העצמית. קבעו זמן לפתרון, בעיות וחילוקי דעות. תנו לו לספר לכם מה יכול לעזור לו. תעשו את העבודה איתו ולא במקומו, היו ערניים לחשיבות התווך. תחזקו אותו בדברים שהוא טוב בהם.

ברגע שתבינו ותקבלו עבורו ועבורכם כלים לעבודה, תראו שארוחה משותפת של כל המשפחה יכולה להיות חוויה נעימה לכולם ולא מריטת עצבים.

זכרו: זה לא שהוא לא רוצה, הוא לא יכול.

 כמטפלת רב תחומית אני מציע לו ולכם ההורים טיפול מגוון המתאים את עצמו לצרכים של הילד (מוטורי, חושי ורגשי). כמו כן אני מלווה אתכם ההורים בהתמודדות בבית, בין האחים וגם במסגרות החינוכיות. במסגרת עבודתי אני נפגשתי עם ילדים בכול הקטגוריות. אני מכבדת אותם, את מקומם ואת יכולתם. יחד עם זאת,  אני נותנת להם להתנסות בחוויות שונות, לחוות הצלחות ונותנת להם זמן להבין שהם יכולים להשתפר,  יש מי שיעזור להם ושאנו מאמינים בהם.

 על מנת לזהות קושי בתהליך העיבוד התחושתי לחצו על שאלון אבחון  – ויסות חושי

עוד תחומי עיסוק

הפרעות קשב וריכוז

לקויות למידה

כישורי למידה

מוכנות לכיתה א'