"ביד נטויה ובזרוע חזקה" משחררים את ילדינו ממתחים וחרדות

סעודת פסח שניה מתקרבת, המימונה המסורתית כבר בהכנות, אביב מורגש באוויר, סוף של הסגר יש הטוענים ותחילה של חזרה למציאות חדשה בהדרגתיות, אך הלימודים למרבית הילדים עדין לא ניראה באופק.

כולנו זקוקים לשגרה עם או בלי חזרה למערכת החינוך, אנחנו כהורים נעזור לילדינו להשתחרר מהמתחים והחרדות שהתפתחו לאור השינוי הקיצוני בהרגלי החיים, החשש להדבק או שבני משפחתם יחלו.

בידינו הכוח לגרום לשגרה , שיגרה חדשה ושונה אבל שיגרה שנעמוד בה בהתמדה . 

אני רואה חציה של גבול דק בין דמוקרטיה, חופש הביטוי לכבוד האדם ובריאותו  הנפשי שבה לידי ביטוי על כלל האזרחים  אך בעיקר של ילדים שלא יצליחו להימלט  מהדיווחים הדרמתיים והסוטרים  שהועברו לידי "מומחים" ופרשנים רבים.

אני מבינה את הצורך לעורר מודעות ולגייס את שיתוף הפעולה של כלל  תושבי ישראל, אני מאמינה שלמרות הכוונות הטובות שהיו לרובם, עלית התכנים לשידור הינה מסיבית, לא מבוקרת ולא מאוזנת במינונים.  חזרה בזמן, לכמה מלחמות אחרות ,כולל תקופות של "טפטופים" קשיים בדרום שלא הביאו לשידורים עמוסים כפי שמורגש כבר חודשיים.  מעט געגוע למרגיע הלאומי, דובר פיקוד העורף שהיה עולה לשידור \מסביר בשלוות נפש ומעניק תחושת ביטחון לכולם. בין פעם עד פעמיים ביום שידור מעמיק, לא שכח בכל פעם לחזק כללים חיוניים לשמירה על חיינו. בצדק ובהכרת  תודה, רבים  מאתנו חובים לו  את שפיותינו. אף על פי ההתמודדות הקשה עם חרדה מאיום למלחמה ביולוגית שרב  היה הנסתר על הגלוי מול הציבור. מלחמה חדשה שכמוה  טרם ידעו בארץ, מפוח, אטרופין, מסכות גז עם פילטר שמרביתנו שכחנו לפתוח, חדרים אטומים עם ניילון וסלוטייפ רחב חום שעד היום דבוק, כל אלו נשארו סימן הכר.  למרות המתקפה הקשה, רק דובר צה"ל ניהל את ההסברה שהייתה כה חשובה כדי לשמור על איזון ולהפחית בפגיעה באנשים, הוא ידע להרגיע ולכוון בלי להפחית בחומרת המצב.

לתחושתי, החשיפה היתרה השפיעה על הפרופורציות של המציאות שלנו, בלי לפחית מחומרת המצב, היה זה רצוי ואף מתבקש להשקיע שידורים בהסברה, טכניקות הרגעה, מענה לפעילות חברתית מצומצמת, כדי לחזק את האוכלוסייה ולא להחליש את נפשם. עומס ההנחיות בכל  אמצעי המדיה ,טלוויזיה, רדיו, וואטסאפ, פייסבוק ועוד  להסגר, הכניס ילדים, נוער ומבוגרים רבים למצב מסוכן משל עצמו. מרבית הבתים  הפכו  לסיר לחץ , לתקופה רגילה שבה משפחה עם מספר ילדים מתמודדת עם ניקיונות, בישולים, ילדים משועממים שלא יודעים  ליזום בעצמם פעילויות במהלך חופשה ממושכת התאסף השבוע בערב  חג, תחושה של שונות,  מתח,  מועקה וגעגוע להורים המבוגרים/סבא וסבתא  שלרוב נאלצו להישאר לבד לאור הדאגה לשמור על בריאותם  ולא רק עקב  ההסגר שנימשך יומיים.

ילדים ונוער שלא  מצליחים לעבד את עוצמת הרגשות והחוויות שמציפים אותם ,נמצאים ברמת סיכון גבוה לחוות מצבי מצוקה, חרדות  כמו גם מצבי רוח משתנים, שוני בהרגלי האכילה, התכנסות בתוך עצמם , למעט בשיחות עם בני המשפחה. אנחנו נמצאים מול מגפה מקבילה ,קשה ומסוכנת המתקרבת "בשקט"  שהשלכותיה  עלולים ללוות את ילדינו ,מצעירים עד נערים ואפילו להשפיע על תינוקות. הקנייה מידית של תהליך התערבות, טיפול רגשי –התנהגותי , כלים לילד ולהוריו,  יכולים לחזק ולמנוע שהמצב  יישאר וישפיע על המשך  חייהם של צעירים "חורף "2000, כפצועים של מגפה" CORONA-NET".

מתחילת המגפה בעולם, שמדינה אחרי מדינה החלה להבין את חומרת המצב ולתעד את האסונות, תחושותיהן המגוונות של חוסר האונים, חששות וחרדות מהדבקות, מוות, וכאב על אובדן של יקירם, אובדן החופש לחיות. מנגד צמחו להם  תחושות של מחויבות לחברה, למשפחה, לערך המילים, נגיעות, חיבוקים ונשיקות .בדידות , געגוע ואשמה התחברו להם ביחד. זה המצב שהלך בהתעצם בקרב נערים וילדים המגיעים אלי בחודשיים האחרונים ומבקשים שיעזרו להם  בדרכים שונות  למצוא רוגע, שקט וכלים להתמודד עם החרדות, המחשבות המטרידות  אותם, הגעגוע לחברים כאשר ברקע בלא מעט בתים הטלוויזיה משדרת עדכוני מצב  24/7. מעבר לאלכוהול- ג'ל, מסכה, כפפות ושיעורים ווירטואליים, עלה הצורך והחוסר של הסברה מסודרת ,אובייקטיבית  ומותאמת ליכולות הקוגניטיביות והרגשיות שלהם כדי להבין את המצב ומה עליהם לעשות .

החיסון לנגיף קורונה, לחרדות של ילדינו  נמצא בחוסן הנפשי שלנו ההורים ובזה שנעזור להם לפתח.

ההחלטה איך ילדינו יצאו מההסגר ומשבר נגיף הקורונה היא תלויה רק בנו .

אז למעשה מה ישתנה הלילה הזה מכל הלילות של החודשיים האחרונים?

התשובה היא להחליט שהפסח הזה עושים סוף למתח והחרדות שילדים ונערים רבים חווים, חלקם לא יספרו והסימנים לא יהיו בולטים מספיק, מתוך ניסיון, חגים בקרב המשפחה יכולים להיות מלחיצים. אז נתחיל כבר היום להכין את ילדינו ליום החדש שהולך ומתקרב.

מה מומלץ לעשות כדי שנצליח ליהנות מלהיות ביחד בחג?

• 1- יש לעזור לילד להתגבר על העומס הרגשי שעלול להתרחש  עקב ההתרגשות ,ציפיות גבוהות, תחושה של עמידה בבוחן אישי או של  בני משפחתו בהקשר לרמת החיוביות וההצלחה להתמודד עם המצב ( זה יכול להיות כאורחים, מארחים או אפילו בגדר הסדר הווירטואלי שלמדו לתפעל). השידור בזום עלה בילדים חשש לא לעמוד בציפיות שבתפיסתם, מצופות מהם ובושה פתאומית מבני המשפחה. היו ילדים  שזיכרונות ומחשבות קודמות בקרב המשפחה בחגים העציבו אותם וגרמו להם לרצות לברוח מכל האירוע וללכת לישון באמצע הסדר. מכאן שחשוב להסביר את הסיבות להתנהגותם הן לילד והן לקרובי המשפחה, כמה זמן יארכו האירוע והשידור , מה מצופה מהם ואיך לנהוג אם יהיה לו קשה. איך הוא יכול להסבר מה מפריע לו ואיך אתם תגיבו בכבוד ללא כעסים. הכנה ותנאים מקדימים יאפשר לילד להתכונן מבחינת רגשית ולהצליח טוב יותר לנהל את האיזון הרגשי ולמנוע מצוקה.  כאשר מדובר בילדים ,בעלי קשיים בעיבוד –וויסות חושי, הפרעות קשב, קשיים בפן התקשורת ,כמו גם קוגניטיביים   ההורים נאלצים להתמודד במצבים מאתגרת עד  כדי מריטת עצבים גם כאשר מדובר בחגים שקטים ומסורתיים, נדרש מהם ומהילד סבלנות , יכולת להכיל ,להגיב באיפוק ואמפתיה.
• 2- גמישות ופתיחות לקבל שינויים: חשוב לנהל שיחה לבבית של מה הם האמונות ורצונות שלך בחג. מה הם המנהגים, דפוסי התנהגות שכהורים מארחים ומתארחים מקובלים עליכם, במיוחד בתקופה זו לשים דגש על כך שזאת לא תקופה שגרתית. לתת דוגמה למה תהיו מוכנים לאפשר במידה שהילד יגיד/או יראה סימנים של קושי, תקבעו מראש איפה ומה יכול לעשות. התאמה רמת הציפיות בין הילד לאחים ,הורים חשוב במיוחד במצב שיש שינוי או אירועים משמעותיים כגון נגיף קורונה, גירושים, לידה, צירוף אח למשפחה אובדן או מצב של התאבדות בקרב המשפח.
• 3- על תבטיחו דברים שאין ביכולתכם לעמוד בהם. תיצמדו למתרחש במציאות . אמון הנוצר בבני משפחה הוא כלי עוצמתי שיעזור לילד למצאו משוב פנימי להתמודדות בחיים. קחו בחשבון ותתחשבו בצרכים ובקשיים שהילד סובל מהם או שמעוררים מצוקה. תכנון והתאמה  יפחית מתח רב ויביא לנינוחות בקרב הילד ומשפחתו. חשוב לעשות הבחנה מבדלת לתגובות שלנו כהורים על מאפייני ההתנהגות השונים שיכולים להשפיע על החוויות, תחושות והתנהגות והמצב המיטבי תלוי בנו.
• ילדים שחרדים לפגוש אנשים חדשים – או אפילו להיפגש עם המשפחה המורחבת – יזדקקו לתמיכה וציפיות מציאותיות.
• ילדים שמתקשים בארגון יזדקקו לעזרה בכדי להצליח להתמודד עם ההתרגשות העולה בפני קבלת או מתן מתנה בחג או ביום הולדת.
• ילדים הנוטים להיות אימפולסיביים ולא לשלוט על מעשיים עקב ההתרגשות והחרדות זקוקים למסגרת ולתכנים ברורים כדי למזער את ההצפה ולמנוע כריסה רגשית . זיהוי נכון של אותות המצוקה של הילד והתאמה של המענה הרגשי והתחושתי יאפשרו לילד ולמשפחתו ליהנות מהחוויה המשותפת.
• 4- סוף הספונטניות. ילדים בעלי חרדות, חוסר- ביטחון, בעלי קשיים בעיבוד חושי –רגשי במיוחד אבל גם ילדים המתקשים בתקופות מעבר ,זקוקים להכנה מדויקת. המלצותיי בתמונות ,בטבלה שיוצרים יחד עם הילד ,על בריסטול גדול אליו מדביקים את סדר היום, מה מותר ומה אסור ומה הם האפשרויות תגובה. תדגישו בצבע או בצורה שונה כל דבר שיוצא מגדר המוכר, כל מה שחריג או שונה מההרגלים הקבועים. עניין הלמידה מרחוק, לקום בשעה מוקדמת לצורך ההשתתפות בשיעור, קביעה שעה קבועה לתרגול חומר הכיתה, זמן פנאי, זמן לספורט וזמן לאכול . תצמידו טיימר כדי שידע לעריך את הזמנים ויפחית את המצוקה.

סדר פסח עם או בלי קורונה כמו כל חג מייצג שינוי בלוח הזמנים  של השגרה שהילד ומשפחתו רגילים אליה. אצל מרבית הילדים בעלי הסתגלות תקינה לשינוים/מעברים וזה לא מעוררים מצוקה בהם. מנגד, ישנם ילדים (שמספרם גודל ככל שיש יותר הבנה לנושא חרדות  בקרב ילדים צעירים)  שעלולים  בסיטואציות חדשות או אל מול אנשים שלא מכירים לחוות מצוקה, חשש, המענות, נוקשות , בריחה, התפרצויות זעם  עד כדי תוקפנות ו/או אלימות. הכנתם לשינויים בשגרה שלהם – תיעוד  למה לצפות ומה אתם מצפים מהם, מה יכול לקראו לטוב או לרע, באיזה אופן יכול להגיב ,במה יכול להשתמש, מה מותר להגיד לחבר/בן משפחה. מה יקרה עם הרעש, ריח, טעם במהלך הארוחה לא מתאימים לעוצמה או לטעם שלהם הוא רגיל.  איך ניתן להגיד בנימוס "לא לטעמי". אם אתם המארחים המלצתי היא  לדאוג שיהיה לילד המאתגר שלכם חלק מהמאכלים המוכרים ואהובים עליו או להכין לו בנפרד ולאפשר לו לאכול מהם,  לא לנסות לנהל סידרת חינוך במהלך החג. כאשר ישנה רתיעה  להיכנס לבית של קרוב משפחה מוכר ,יהיה זה נכון להגיע  מוקדם, להיות הראשונים ולאפשר לילד להסתגל למקום ולמצאו בטרם תגיע המשפחה  המורחבת,  מקום אליו יכול להגיע  הילד כאשר יהיה אולי זקוק למרחק, ופסק זמן. – כל הנקודות שציינתי בסעיף זה יעזרו לילד  Kלהפחית את ההצפה והקריסה  הרגשית שיכול לחוות. בנוסף אני רוצה  להדגיש  שאם בימים  נורמטיביים אתם יוצאים לטיולים , חשוב שתקפידו לקחת דברים מהבית שיכולים לעזור לילד להתמודד עם חרדות והצפה חושי-רגשי. אני קוראת לזה ערכה עזרה ראשונה לנסיעות וטיולים, בה    צעצועים, ספרים מוכרים , אוזניות , אטמי אוזניים, תדאגו גם בזמן טיול/נסיעה במידה האפשר להדגיש מספר דקות לשיחה או הקראה של סיפור  המטרה זה לתת מענה טרם היגיעה ההצפה. תבדקו לזמן שקט ונינוח  שיהיה לחד מההורים או אדם שיכול לתת ביטחון לילד, מצוין הקראה  לפני השינה.

• 5– שמרו על מצב רוח מרומם, צחקו ,תשמחו .בדיחות, פנטומימה, עוזרים לצחוק ולבריאות. ילדים מרימים את הלחץ והמתח של הוריהם, כך שהם נוטים להיות יותר רגזניים. אם כן, תפגין חוש הומור, תיהנו מהילדים שלכם בגלל מי שהם, וקחו בחשבון שמה שכולכם תזכרו כשנגמר עשוי להיות הרגע הלא צפוי בו כולם היו רגועים, לא המסיבה הכוריאוגרפית המבריקה, ארוחת הערב או הבילוי.