אז עוד מעט זה קורה!
תחילת שנת הלימודים בפתח!
התרגשות רבה עבור רבים מהילדים, אבל מה מסתתר בתוך העולם הרגשי של ילדינו?
בימים האחרונים אני עוסקת בלשפר ולאפשר לילדים פיתוח רחב יותר של שפה רגשית.
כבר דיברתי לא פעם על קשר הדוק בין ויסות תחושתי לויסות רגשי, יותר נכון עיבוד המידה הרגשי – תחושתי שמביאה אותנו לפרשנות ולתגובה =התנהגות.
לצערי יש המון דגש על ההתנהגות של הילדים בלי לתת מספיק דגש למניעים של אותם התנהגויות. לפעמים בונים תוכניות התנהגותיות מבלי להסתכל על הילד כמכלול.
על מנת לשפר את ההתנהגות, חשוב להבין מאיזה מקום הילד מגיב. זה לא אומר שאני מצדיקה את התנהגותו אבל ההבנה מאפשרת לנו הורים, אנשי חינוך וטיפול, לתת מענה שיאפשר את השינוי.
משחק לעולם התחושתי
אני מעלה כאן דוגמה למשחק שפותח ע"י של שלי זאנטקרן ויעל שרון, שתורגם לעולם התחושתי והיצירתי והילדים התחברו אליו בהנאה רבה.
במשחק שורשי העץ ניזונים מהערכים שהם האמונות שלנו בעצמנו ובמה שאנו מאמינים שזה נכון כדי להתפתח. בענפים יש פרחים או פרצופים שהם הרגשות המלבלבים, עלי שלכת הם ההתנהגויות שיכולות להתחלף כמו אותם עלים, העלים הירוקות הם התחושות שעוברים לנו בגוף ועוד… סביב כל ערך, רגש, תחושה פתחנו שיח , כתבנו, ציירנו, נתנו כבוד וערך לכל תחושה וחיפשנו פיתרונות.
אז כשמדברים על הכנה לכיתה א' ו/או הכנה ללמידה, זו ההכנה האמיתית!
הורים, שבו עם ילדכם ודברו אתם על רגשותיהם ורגשותיכם. מורים, עצרו לרגע מהלמידה הפרונטאלית ותנו אפשרות ללמידה אמיתית לחיים. הרגשות הם אלה שיובילו להתפתחות אישית ולא תרגיל זה או אחר בחשבון או עברית.
.
שתהה זו שנה מלאה בחוויות טובות, של העצמה אישית, ביטחון ואהבה עצמית.
.
מבורך. הלוואי ומערכת החינוך תכניס יותר שעות – מערכת של פיתוח רגשי, קשיבות, הקשבה והיכרות של הילדים עם עצמם, תקשורת בין אישית, וויסות או הבעה רגשית. בסוף זה מה שחשוב להמשך החיים, וחינוך אמור להיות הכנה לחיים או למידה מהחיים ולא מנותק מהם.
לא לכל ילד יש טמפרמנט מולד תואם – לצרכי הסביבה שלו. לא לכל ילד יש הורים שיכולים להוות מודל או להכיל. הלוואי ומערכת החינוך היתה נותנת יותר כלים רגשיים לילדים שהכי צריכים את זה, וגם לכל הילדים "השקופים" שהם לא הכי בקצוות , או לא מפריעים מספיק למערכת , ולכן הקשיים שלהם הופכים לבלתי ניראים / בלתי מטופלים / לא נכנסים למערך חלוקת המשאבים המוגבלים.