הקשר בין ויסות חושי, הפרעת קשב ובעיות שינה

ד"ר שי מרקו – נוירולוג ילדים, מומחה בהתפתחות הילד ורפואת  שינה, המבין היטב את הקשר בין קשיי שינה והפרעות התפתחותיות כגון ויסות חושי, קשב וריכוז, אוטיזם והפרעות נוספות, נתן לי מענה על שאלות רבות וחיזק אצלי את הצורך להעלות את המודעות לנושא דרך כתיבת מאמר ראשון מתוך סדרת מאמרים שתתפרסם בהמשך. כאשר המאמר מתבסס בחלקו על מה שלמדתי מהידע שלו ובחלקו השני מתוך הניסיון הקליני והאישי שלי.

שנים של לילות לבנים, מלחמות חוזרות בערבים סביב תהליך ההשכבה וההרדמות של הילדים,   ההתעוררות החוזרת ונשנית במהלך הלילה, כל לילה. אין ספור שאלות במה אני טועה, מה אני לא עושה נכון. פניות רבות לרופא המטפל, ליועצת שינה, ללא הטבה משמעותית. כמויות של מייק אפ אשר מרחתי על פניי בכדי שלא יבחינו בעיגולים השחורים שמתחת לעיניי, יחד עם העצבים, העייפות המתמדת, הכעסים על בן הזוג שישן בזמן שאני מתעוררת וקמה להרדים את הילד  וכשזה אך נרדם, השני מתעורר.

במאמר זה אני מעבירה לכם את הסיפור האישי שלי כאם שהילד שלה לא רצה לישון ואף אדם לא היה לי לאוזן קשבת לאורך כל השנים הללו.

כאשת מקצוע ומטפלת, עיקר התלונות החוזרות מההורים של המטופלים הן בעיות השינה, ההורים מאפיינים את מה שילדם חווה, כאשר תלונה זו מקבלת אצלי הקשבה והתייחסות מיוחדת. ההורים מוטרדים מאוד מבעיית, הדבר משפיע על איכות החיים וההתפתחות התקינה, לא רק של הילד, אלא גם של ההורים, והם למעשה נדרשים, שלא בשליטתם, לשנות הרגלים בשגרת חיי היום יום שלהם ושל המשפחה.

ההורים נוהגים לערוך השוואה בין יתר ילדי המשפחה, כמו כן גם בין הילדים של החברים שלהם. הם מסתמכים על כל שיטות הרדמה שנוטים לייעץ להם, במיוחד כשהילדים עדיין תינוקות, בעיקר בכדי שהילדים ישנו וגם הבינו, מהמידע שקיבלו, שזה בריא ויעזור בהתפתחות תקינה.

המסר שאני רוצה להעביר במאמר, ישנוניות יתר, חסך בשינה או הפרעת שינה אשר קיימות בכל גיל, יכולות להוות את הגורם למצבי רוח משתנים כולל דכדוך ודיכאון, להשפיע על יכולת הלמידה, קשב וריכוז, זיכרון, התפתחות, בעיות חברתיות, בעיות רפואיות בילדים הכוללות בעיות גדילה, ירידה במערכת החיסונית, השמנת יתר, סכרת, בעיות לב בעיקר אצל מבוגרים ותסמינים רבים נוספים.

המינוח להגדרה מהי שינה?
שינה היא מצב פיזיולוגי, הפיך ומחזורי. בזמן שינה מתקיימת פעילות ויכולת תגובה לגירויים, באופן נמוך יותר, מאשר בזמן ערות. שליש מחיינו אנחנו משקיעים בשינה.

יש החושבים בטעות ששינה היא הזמן בו הגוף ובמיוחד המוח נחים, ויש המאמינים ששעה אחת פחות של שינה, לא תגרום כל רע. האמת היא, כפי שנצפה במחקרים רבים, בזמן שינה, חמישית מזרימת הדם בכל פעימת לב עוברת למוח, מכאן שבמצב של שינה הפעילות המוחית דומה למצב ערות יחד עם פעילות שכלית מאומצת – בבחינה אנרגטית.

האם ידעתם?

• הפרעות שינה אצל תינוקות, ילדים ונוער הן מצב שכיח. עד שליש מהילדים בעלי התפתחות תקינה ועד 80% מן הילדים המאופיינים עם התפתחות נורמטיבית מופחתת, בעלי הפרעת קשב וריכוז, בעיות בעיבוד ויסות חושי, אוטיזם, בעלי טיקים אורגנים וכדומה, יחוו קושי בהרדמות, דפוסי שינה לא סדירים, התעוררויות רבות, עם/בלי הליכה לילית (סהרוריות), חרדות לפני השינה או יקיצה מוקדמת.
• הקשיים בשינה יכולים להימשך לאורך החיים ואף להחמיר לאורך הזמן ולהפוך לכרוניים.  ישנה חשיבות רבה, עוד בגיל הצעיר של אבחנה מבדלת, מהי הסיבה בגינה התינוק/ילד, מתקשה להירדם ולישון באופן רציף ולוודא התאמת הטיפול לילד. נדרשת כאן הקשבה והבנת צרכיו של הילד. 
• בעיות נוירולוגיות התפתחותיות או רפואיות אחרות, כגון, בעיות קשב וריכוז ,בעיות בעיבוד ובויסות חושי, כאבי ראש ומיגרנות, כאב כרוני, בעיות נפשיות, אפילפסיה, אוטיזם, הפרעות במבנה הפנים והגולגולת וכמובן תרופות שונות הן למעשה יכולות להיות הגורם לשיבוש באיכות ואורך השינה.

ידע זה כוח – על מנת שנצליח להבין מה עובר על הילדים עלינו ללמוד מהי שינה נכונה ואיך באה לידי ביטוי בילד שלנו.

השינה מורכבת ממספר שלבים:

השינה מורכבת ומחולקת למספר מצבים, בהם מתקיים תהליך מחזורי, מעגלי  אשר כל מחזור מורכב ממצבי השינה השונים שבאים בסדר קבוע אחד אחרי השני, הם נעים בין מצב של שנת REM ‏ (Rapid Eye Movement)  לבין  מצבי השינה האחרים.

באמצעות מכשיר אלקטרואנצפלוגרף (אא"ג), ניתן למדוד את פעילות "גלי המוח" המשקפים ומאפיינים את הפעילות החשמלית של רשתות תאי העצב במוח.

מצב השינה הראשון מאופיין במעבר בין מצב של עוררות לשינה, בוא אנו מאבדים מעט את המודעות למתרחש בסביבה. בשלב זה נראית לפעמים קפיצת הירדמות, הזיות היפנגוגיות, גלי המוח בשלב זה  נראים במעבר הדרגתי מגלי אלפא שנפוצים בזמן ערות (בעלי תדירות של 8-13 הרץ) לגלי תטא (שתדירותם 4-7 הרץ).

מצב השינה השני מאופיין בשלב זה עדיין כשינה קלה שניתן בקלות להתעורר ממנה, זהו השלב בו  אנו מאבדים מודעות עם המתרחש בסביבה החיצונית וישנה ירידה משמעותית בפעילות השרירים. לעיתים לאנשים יהיה חוסר תחושה שנרדמו כאשר הם יתעוררו מהמצב הראשון או השני.  גלי המוח בשלב זה מאופיינים על ידי הופעת דפוסים המכונים מכלולי K וכישורי שינה.

השלב הבא נקרא שנת גלים איטיים (Slow-wave sleep). בשלב זה השינה עמוקה מאוד ואנחנו כמעט כלל לא רגישים לגירויים סביבתיים. גלי המוח איטיים מאוד, גלי דלתא, שתדירותם 0-4 הרץ והם בעלי משמעות גבוהה. בהתאם לעלייה ההדרגתית בשיעור גלי הדלתא, לעתים מחלקים את שנת הגלים האיטיים לשני שלבים שונים (שלבים 3 ו-4).

שלב שנת REM  שלב המוכר לנו כשנת חלום, בו הפעילות המטבולית וקצב הלב עולים בקפיצה ויש ריצוד מהיר של העיניים מכאן השם באנגלית REM – Rapid Eye Movements.  בשלב זה אם מעירים את האדם הישן, לרוב הוא יזכור ויספר על חלום בו הוא היה שקוע באותה העת. היכולת לזכור חלום יורדת ככל שעובר הזמן, מרגע סיום תנועות העיניים ועד להתעוררות. בשלב הזה החלומות הם מאוד חווייתיים  (חזותיים, בעלי עלילה, קיימות רגישויות, ויכללו דמויות), יש ירידה דרסטית ברגישות לגירויים כגון, רעש וטמפרטורה להבדיל מיכולת התגובה הכמעט מידית כאשר ישמע שם האדם הישן.

פעילות גלי המוח בזמן שנת REM דומה מאוד לדפוס בזמן ערנות. בגיל הינקות והילדות משך זמן שנת ה-REM ארוך יותר, ילדים בגיל הגן ממעטים לדווח על חלומות‏. אצל מבוגרים שנת ה-REM היא כחמישית מזמן השינה אשר משתנה עם הגיל.

מעגלי השינה (סבבי השינה)

כל מעגל שינה (סבב) נמשך בממוצע בין 90-110 דקות. בכל סבב שינה יש סדר, לרוב קבוע

מצב 1 ← מצב 2 ← שנת גלים איטיים ← מצב 2 ← שנת REM.

בסיום שלב שנת ה -REM לרוב יש יקיצה  קצרה, ללא התעוררות ויציאה משינה, שבהמשכה מתחיל סבב השינה הבא. כאשר לא התרחשה התעוררות קלה אחרי שלב ה-REM, ממשיך במידי השלב 2 בשינה.

בזמן שעות השינה בלילה משתנה במעט החלוקה של הסדר הפנימי של השלבים, לקראת סוף הלילה מצב ה REM מתארך ומצבי השינה העמוקים נהיים קצרים יותר.

 

 שעות שינה המיטביים לאדם

שעות השינה המיטביים שונה מאדם לאדם.

איגוד השינה הלאומי בארצות הברית ממליץ על משך שינה של :

• מבוגרים – 7 עד 9 שעות .
• נשים בהריון -מומלץ לישון יותר מ-8 שעות בלילה
• תינוקות עד גיל שנה ישנים כ-14 שעות בממוצע ליום.
• בגיל 4 משך השינה הממוצע הוא כ-12 שעות.
• בגיל ההתבגרות כ-8 שעות‏.

מחקרים מראים כי  בשל אורח חיים מודרני, הלחץ היומי, התאורה המלאכותית, שימוש היתר במסכים, הם אלו שהביאו להידרדרות רמת השינה והממוצע היום הינו הרבה מתחת להמלצה והוא עומד על פחות מ-6 שעות שינה לבוגר.

מתבגרים עוד מאמינים שהם יכולים לשון מעט במהלך השבוע ולהשלים את החוסר שנוצר בסופי השבוע . חשיבה זו מוטעית, הנכון לומר הוא שינה טובה בלילה, פותרת בעיות עייפות רבות ביום והיא המסייע להצלחות רבות במישורים השונים בחיים שלנו.

לכן חשוב להקפיד על "היגיינת השינה" (הרגלי שינה נכונים) כמפתח להתפתחות תקינה והצלחה בחיים!

 

אני רוצה להודות לד"ר שי מרקו – נוירולוג ילדים, מומחה בהתפתחות הילד ורפואת  שינה
שיזם וניהל את הכנס "שינה למידה וזיכרון" בו השתתפתי

ד"ר שי מרקו – נייד 0523381926
doctor.marcu@gmail.com