אז מה עושים אחרי חופשות ממושכות כגון : החופש הגדול, חופשת פסח, חופשה חנוכה?
הורים וילדים, יש צורך להתרגל שוב לשגרה: זמני הקמה, זמני הגעה לבית הספר/לגן ורצוי גם לחשוב על זמני הגעה לעבודה.
לאחר שבועות של שעות פנאי, בילויים, נסיעות לחו"ל, אין סוף אטרקציות, בייביסיטר, סבתות במשמרות כפולות שחוזרות להיות רקק סבתות, מפגשים עם המשפחה המורחבת, חברים מכל מיני "צבעים", ארוחות פורמאליות ולא פורמאליות, זהו, עכשיו מגיעים לסוף של קייטנות מפוארות ומלאות ההרפתקאות, ימים בהם הכל זורם, ימים בהם אין אחריות.
אבל… סוף הוא תמיד גם התחלה!!!
יש צורך להתכונן מפני שלילדים שלנו השובבים, הרגישים התחושתיים ובקיצור ה"מאתגרים", בעלי הפרעת קשב וריכוז, קשיים בויסות החושי – רגשי, כל שינוי ומעבר יכול להיות עבורם משבר גדול, כמו הר געש שמתפוצץ. הם חווים בלבול, מתקשים לעשות "תכנון מסלול מחדש".
זה נראה אולי טריוויאלי אבל זה מצריך מהם כישורים רבים בפן הרגשי, התחושתי, הקוגניטיבי והתנהגותי (מכלול של תפקודיםם ניהוליים) כגון: סדר, התארגנות, בקרה על מעשיהם, איפוק ושליטה על עצמם בזמן שהכל שוב משתנה, גמישות בחשיבה שלהם כדי להתמודד, ניהול זמן חדש בסדר יום החדש שהולך להגיע.
החזרה לשגרה אחרי החגים יכולה להיות כואבת ומטלטלת, עבור הילדים שציינתי קודם וגם עבור המשפחות שלהם שמלווים אותם.
האם המאפיינים הבאים יכולים להיות מוכרים לכם מההתמודדות בבית שלכם או מהבית של השכנים: רגישות יתר לכל מצב מרגעע שפוקחים את העיניים, בכי רב, צעקות, חוסר סובלנות לבגדים/ אור/רעש יותר מאשר בדרך כלל, עצבים, אימפולסיביות, תנועתיות רבה, עייפות, קשיים להירדם ולהתעורר, התפרצויות זעם שהסביבה לא ברורה?
כל זה ועוד יכול להופיע אחרי החגים והחופשות בעת המעבר וחזרה שוב לשגרה.
השינויים האלו גורמים להרבה מתח ועצבים, במיוחד לילדים בעלי ADHD,קשיים בעיבוד וויסות חושי ורגשי שמתקשים בהסתגלות וחזרה לבית הספר ולגן. גם להורים ולאנשי החינוך במערכות השונות החזרה לשגרה לא קלה, אין מנצחים, כולם סובלים מהמצב. תחושות של התסכול, כעס על הילד, החוסר אונים שלא יודעים מה לעשות, העייפות ותשישות כבר בתחילת היום בהגעתם של ההורים לעבודה – הם התחושות שמלוות הורים רבים וגם ילדים.
כדי למנוע את המשברים הצפויים והלא צפויים, עדיף להקדים אותם על ידי הכנה הילדים כמה ימים או שבועות לפני סוף החופשה ולא לחכות לרגע האחרון. זכרו שזה לוקח זמן להסתגל מחדש ולשנות "ערוץ". ככל שההסתגלות תהיה בהדרגתיות ומותאמת יותר לצרכים והקשיים של הילד ותתאים לאופי השגרה ולוחות זמנים של הבית, כך יהיה לילד קל יותר להתמודד ולהתגבר רגשית, תחושתית, התנהגותית.
כאמא אני זוכרת את כל אותם טבלאות בהם תכננו בקפדנות את סדר היום של שבוע הלימודים כולל חוגים. עשינו גם טבלאות בחופשות, וכך תכננו את הבילויים. עם "ילדים מאתרים" אין ספונטניות, כדי לעזור להם ולנו ההורים נידרש תאום ציפיות מדויק. (זה עוזר להם להוריד סטרס וחשש)
חשוב מאוד לעשות הבחנה מבדלת של הקשיים של הילד. לזהות את אותם נקודות שכל הורה מכיר כנקודות שבירה באיזון הרגשי-תחושתי של הילד. התבוננות זו היא הכרחית כדי להתאים את התכנון ואת הכלים בהם נשתמש כדי לעזור ל"מאתגר שלנו" . קחו בחשבון שכל ילד הוא יחיד ומיוחד, גם אם הם אחים, מה שנכון לילד אחד לא בהכרח נכון לילד אחר!
במקרים כאלה ההכנה יכולה להתחיל בארגון הציוד לבית ספר: בדיקה שכל הספרים, חוברות, ומחברות נמצאים בילקוט, בקלמר יש כל הנדרש, כל המשימות שקיבלו לחופש עשויות או בתהליך סיום, להחזיר את החדר (פינה למידה) למצב המזמין לשבת (עד כמה שאפשר עם ילדים בעלי ADHD).
יש לתת מענה והתייחסות לכמה היבטים בעיקר:
1- לארגן את השגרה באופן חזותי וברור
2- להזכיר או לקבוע שוב חוקי התנהגות של מה היה מותר בחופש ומה מותר עכשיו בחזרה לשגרה, 3- לתת ביטוי לרגשות שעולים ולדבר על אלו שעדין לא קיבלו ביטוי מילולי כגון: חשש, געגוע, שמחה, אכזבה
4- להתחבר שוב לילד בעל החושים המחודדים ולהקשיב לאיתותים מהגוף שלו.
לפניכם רשימה של המלצות שיכול לסייע להתמודד עם החזרה מהחופש לשגרה:
- פעילות תחושתי -מוטורית : המלצה זו חשובה לא רק בחזרה לבית הספר/גן, היא אבן יסוד בתחילת יום מוצלח לכלל הילדים ובפרט לילדים הזקוקים למגע ותנועה. הגוף שלהם התרגל להרבה פעילות במהלך היום, אבל עם החזרה ללימודיםם יש צורך לווסת –לאזן את הצרכים האלו כדי לאפשר לילד שלוות נפש כבר בתחילה היום.
עם התעוררות הילד כאשר הוא עוד במיטה ניתן לעשות לו מסג' בעל לחץ מתון על הגוף ישירות או על הבגדים כ 10-55 דקות. להמשיך במספר תרגילים פשוטים של מתיחות, משיכות ,דחיפות עם או בלי גומי פילטיס, קפיצות במקום, עליה או ירידה במדרגות הבניין, הליכה ואפילו רכיבה על אופניים לבית הספר מומלצים ביותר כמתכון לתחילת יום מוצלח. כל זה יכול לעזור לילד לא רק בפן התחושתי אלא גם באיזון ההצפה הרגשית על ידי הפחתה מתחים.
- להקדים את החזרה לבית הספר: כפי שכבר כתבתי להכין את כל הציוד מראש. תבדקו את החומר שיש לכם בבית ותוודאו שיש את כל נדרש. גם אם יש הכל, בכל זאת כחלק מההכנה ניתן לקנות משהו חדש לתחושה של התחדשות וחזרה ללימודים. אל תיבנו על זה שהם יכולים לעשות הכל לבד, הם עשויים להזדקק לכם באופן קבוע לתזכורות והתארגנות. לוקח להם יותר זמן להתחיל את ההסתגלות מאשר לילדים אחרים.
- חלוקת תפקידים בין ההורים במידה האפשר. תאום, ארגון, שיתוף וסדר עדיפויות במשימות של הבוקר. לקיחת "אחראיות " על אותו ילד מאתגר על ידי ההורה שהכי הרבה יכול להכיל את השינויים במצבי הרוח, זו הדרך היעילה והבריאה נפשית להתחיל את היום ולהישאר שפויים. ניתן לעשות את אותה חלוקה גם כאשר אחד ההורים יוצא מוקדם יותר, גם למשפחות חד הוריות ניתן לעשות סדר "בבלגן" הכל עניין של תכנון!
הדבר נכון לא רק לתחילת היום אלא גם לסוף היום שהם בעיקר הזמנים של משבר במהלך היום יום של משפחות רבות.. טבלאות להתארגנות על בסיס תמונות ניתן להכין יחד עם הילדים וזה מאוד יעזור להם ולהורים לשמור על סדר קבוע ולעשות תאום ציפית כפי שנדרש מהם על פי זמנים קבועים.
- תגייסו את השיתוף הפעולה שלהם: תעודדו אותם לדבר על החזרה, על הציפיות, על הקשיים, על הדברים שהם חושבים שיכול לעזור להם. תעזרו להם לעורר מודעות לגבי עצמם. תבקשו את עזרתם בהכוונה ובהכנת החזרה לבית הספר על פיי "אמונתם". ככל שהם יהיו יותר מעורבים, אפשר לתת להם יותר אחריות, כך הם ירגישו מעורבים, בוגרים וזה ייתן להם מוטיבציה לחזור לבית הספר. זו גם הזדמנות נוספת להכין מגוון רעיונות לרגעים שאולי יהיה להם קשה ובפן התחושתי, הרגשי או הצורך לתנועה. (אולי אפשר להכין כרטיסיות על בסיס תמונות או לכתוב מכתב קצר עם נקודות למורה או גננת)
- לעורר מוטיבציה בעזרת עידוד וגישה חיובית: ד"ר ריצ'ארד לבואי טוען וגם צודק שחשוב לגלות מה הוא הגורם שמעורר את המוטיבציה לעשייה בכל ילד (אדם). לכל ילד מאפיין מוטיבציוני ייחודי, אבל המשותף הוא הדגש להיבטים החיוביים. תנסו למצאו את אותם מניעים ולהעלות אותם למודעות הילד לפני שחוזרים לבית הספר/גן. זו דרך נוספת לעזור להניע את הילדים להתחיל בקלות יותר את החוויות שהחזרה לספסל הלימודים/גן מביאים איתם, לדוגמה: המפגש המחודש עם החברים, היציאה להצגות וטיולים, האפשרות לחברויות חדשות, חוויות של כייף בחצר ועוד.
- להגביר את התמיכה ויכולת הביטוי הרגשי: תתחברו לתחושות, רגשות, חששות, ורגישויות, של הילדים שלכם. אל תנסו להפחית מחשיבותם גם אם נראים לכם "שטותיים". תנסו להזדהות, להביע במילים שאתם "מבינים שהאור והרעש מפריעע להם בבוקר", " שברור לכם שגוש בגרב מציק להם", ש"אתם מבינים שקשה להם להתעורר מוקדם כל כך"," מבינים שקשה לכם להתארגן והראש עדיין מבולבל"… זה לא הזמן למצוא הסבר הגיוני-לוגי. הילדים שלנו בעלי ADHD וקשיים וויסות חושי –רגשי עלולים להיות מתוחים הרבה יותר מהחזרה לבית הספר, במקרים רבים הם לא תמיד חוו חוויות חיוביות. כפי שכבר ציינתי לאורך המאמר, חשוב המודעות, התקשורת הפתוחה והלא שיפוטית, תאום הציפיות עם הילד שלנו. עליו להרגיש את התמיכה ואת האמונה שיש לכם בכוחות שלו, בכל הבעיות שעלולות להתעורר כבר מהבוקר הראשון של החזרה לשגרה.
- להתחיל להתאמן לחזרה לשגרה: יש להתחיל להסתגל שוב לשעות הקבועות והמקובלות על כל בית: התארגנות לפני שינה, זמן מקלחת, ארוחת ערב ובעיקר כיבוי מסכים והשכבה. לוקח למוח מספר ימים אם לא שבועות לארגן את מנגנוניי התעוררות והרדמות בצורה יעילה שמותאמת לשגרת לימודים לאחר חוסר הקביעות ודחיית שעות השינה לשעות מאוחרות. יש להפחית לצמצם את הבילויים לקראת הערב ולהגיע ליותר רגיעה ושלוות נפש בשעות השינה. יהיה לילדים קשה יותר להירדם, אבל בעיקר יהיה להם קשה להתעורר. לכן מומלץ להעירם מוקדם יותר – עליכם ההורים להתעורר ולהעירם מוקדם יותר ב15 דקות לפחות כדי לעזור להם להתעורר בלי לחץ.
אל תשכחו כי לפעמים ילדים מגיבים בלחץ, בכי, עצבנות, רגזנות, משברים רגשיים לחזרה לבית הספר/גן. זה יכול לקרות גם אם עשיתם את כל ההכנות הנכונות בזמן הנכון כדי למנוע את כל מה שחשבתם שיהיה צפוי או אפילו לא דמיינתם. הדבר החשוב זה להישאר רגועים למענם באותם רגעים שכל כך קשה להם. תזכרו שאתם העוגן שלהם והמקור ללקיחת איזון ושלוות נפש.
בדרך כלל אחרי כל סערה תזרח השמש. התנהגויות אלו בדרך כלל חולפות אחרי פרק זמן קצר, חשוב לשתף את אנשי המערכתת (מורה, יועצת, גננת), ובמידה ואתם רואים שאין הטבה, יש לפנות לטיפול מקצועי.
מאחלת לכולם חזרה נעימה לשגרה
.
