האם לזה קוראים הרפורמה בחינוך?
משרד החינוך מקדם הצעת חוק שמפלה תלמידים עם מוגבלות שרוצים ללמוד בקהילה ובכך תדיר אותם ממנה ומהחברה בכלל. אומנם הצעת החוק מתייחסת לכאורה רק לילדים עם צרכים מיוחדים אבל למעשה כל מערכת החינוך הולכת להיות מושפעת ממנה ולרעה.
לאורך כל הדרך התנגדו להצעה הזו – אלפי משפחות, אנשי מקצוע, ארגוני חברה אזרחית, מנהלים, מורים, אנשי אקדמיה ונציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ולמרות זאת משרד החינוך פעל בנחישות רבה לאישורה בוועדת החינוך של הכנסת. בימים הקרובים היא תעלה להצבעה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. נותרו ימים בודדים לעצור את המהלך הזה!
להלן ארבע הבעיות העיקריות בהצעת החוק:
- בחוק החדש, תלמידי שילוב שווים פחות (*תלמיד שילוב-תלמיד שנתנה לו האפשרות להצליח בלימודים ובחברה הרגילה ע"י תמיכה מתאימה למרות לקותו) החוק מקבע מצב מפלה בו תלמיד משולב מקבל פחות שירותים הכרחיים מאשר בחינוך המיוחד המופרד. המהלך הזה מסליל תלמידים לחינוך מופרד במקום לשילוב ומאפשר שילוב רק לעשירים.(טיפולים פאר-רפואיים, מנתח התנהגות ועוד באופן פרטי).
- החוק לא מאפשר תמיכה הגיונית ומספקת לילדים עם מוגבלויות שנחשבות פחות מורכבות בחינוך ה"רגיל", לדוגמה ילדים עם לקות למידה או משכל גבולי. חלקם לומדים כיום בכיתות הרגילות. מרביתם לומדים בחינוך המיוחד והחוק מעבירם לשילוב בחינוך הרגיל. תלמידים כאלו ישבו אמנם בכיתות רגילות אך לא ממש יוכלו ללמוד בהעדר תמיכות. במצב זה אותם תלמידים "ילכו לאיבוד" במערכת ואף יחזרו לחינוך המיוחד והנפרד בתיפקוד נמוך יותר.
- חוסר וודאות לגבי רף הזכאות לקבל שירותי חינוך מיוחדים- החוק קובע שירותים לילדים על פי רמות תפקוד מבלי לקבוע את רמות התפקוד. עמימות זו מאפשרת להחליט שרמת תיפקוד 1 תהיה לילדים בתיפקוד נמוך יחסית ובכך למנוע מילדים רבים את האפשרות לקבל תמיכה כלשהי למרות היותם ילדים עם צרכים מיוחדים.
- החוק החדש ישפיע על כלל מערכת החינוך "הרגילה" – בהעדר משאבים מספקים, וחוסר הכשרה של הצוותים להכיל תלמידים עם צרכים מיוחדים – ייווצר סיר לחץ שמולו המורים לא יצליחו לתפקד, מה שיפגע בכל התלמידים בכיתות.
איך זה יבוא לידי ביטוי במסגרות הרגילות ?(הרחבה)
- כיום הרבה ילדים עם צרכים מיוחדים "קלים" למשל הפרעות קשב, לקויי למידה, קשיים רגשיים, מקבלים "תקציב שילוב" לשעות סיוע פרטניות בבית הספר, שמגיע ממשרד החינוך ומהרשויות.
.
ילדים אחרים שמתקשים אך ללא הגדרת צרכים מיוחדים מקבלים סיוע מהסל המוסדי (תקציב ייעודי של בית הספר עצמו למשל שעות יועצת או הוראה מתקנת).
.
החוק לא ישפיע רק על ילדי חינוך מיוחד , אלה על כלל הילדים. חשוב לציין שכחלק מהרפורמה ,ילדים עם הפרעות התנהגות/הפרעות רגשיות יתוקצבו מהסל המוסדי (בשונה מהיום שמקבלים שעות דיפרנציאליות-**שעות דיפרנציליות הן שעות). המשמעות היא שילדים עם לקויות למידה, קשיי למידה שאין להם בעיות התנהגות לא יכללו בסל השילוב.
- החוק בא ואומר שהרבה מאוד מאלה שצוינו מעלה, כבר לא יקבלו הגדרה של צרכים מיוחדים ועל כן לא יתוקצבו מתקציב השילוב. כלומר, בית הספר שירצה לסייע להם יעשה זאת מתקציבו שלו. מה שאומר שעל אותו תקציב (שגם כך לא יספיק) ישבו עכשיו הרבה יותר ילדים שזה מתכון לאסון.
.
מאחר והתעדוף בסופו של דבר תמיד הולך לאלה שמתקשים יותר, ילדים "רגילים" וילדים משולבים "קלים" ייפגעו מהמהלך הזה בוודאות.
- במצב היום, תקצוב ילד עם צרכים מיוחדים המשולב בחינוך הרגיל מופחת מזה שמקבל ילד עם צרכים מיוחדים הלומד במסגרות לחינוך מיוחד. בית המשפט העליון כבר פסק בסוגיה שזו אפליה שיש לבטלה. ועדת דורנר המליצה להגדיר תקציב לפי צרכי הילד, שיעקוב אחריו למסגרת שבה ילמד. למרות אלה, החוק החדש מעגן את האפליה ומקבע אותה. הורים ללא אמצעים שתינתן להם הבחירה היכן ילמד ילדם, כשהם רואים לנגד עיניהם פער כה גדול בתמיכה – למעשה אין בידיהם בחירה אמיתית. ילדים יוסללו לחינוך מיוחד גם אם יש להם יכולות מצוינות להשתלב בקהילה.
. - עוד בעניין האפליה. ילדים רגילים במסגרות רגילות נהנים משירותי צהרון. ילדים עם צרכים מיוחדים במסגרות חינוך מיוחד גם הם נהנים משירותי יום לימודים ארוך. ואילו לילדים משולבים הנזקקים לסייעת נמנעת הזכות ליום לימודים ארוך . החוק החדש אינו פותר זאת אלא להיפך. מעגן את הפער הזה לרעת הילדים המשולבים. ושוב, הסללת ילדים לחינוך המיוחד במקרים בהם שני ההורים צריכים לעבוד ולפרנס. שבימינו אלה הרוב.
- בנוסף על כך משרד החינוך טוען ששיפור תהליך השילוב בהתאם להמלצת ועדת דורנר, יעלה למערכת מיליארד שקלים. נשמע המון? אבל במקביל הצהירו שהולכים להשקיע מיליארד שקלים בפתיחת כיתות חדשות בחינוך המיוחד. ואם משקיעים ופותחים, צריך למלא את הכיתות האלה.
.
כלומר שהמערכת הולכת "לדחוף" הרבה ילדים שעד היום שולבו בבית הספר הרגיל תוך סיוע מקדם אל החינוך המיוחד היות ולא יקבלו סיוע בבית הספר הרגיל ולא בגלל שהחינוך המיוחד מתאים יותר. אלא כי ככה החליטה המערכת שנכון ועדיף.
בקיצור החוק הזה פוגע בכולם – גם בילדים רגילים, גם בילדים משולבים.
ובעיקר מחזיר את החינוך בישראל לרמה שבה היה לפני 20 שנה.
ילדים עם צרכים מיוחדים מודרים לחינוך המיוחד, רחוק ממסגרות הקהילה.
ילדים רגילים לא יזכו לזכויות שלהם כפי שהיו זכאים עד כה .
והכי גרוע שיוצאים לדרך אחרי לכאורה פיילוט במחוז אחד בשנה אחת בלבד –בלי התחייבות למחקר מלווה ולמסקנות שיוסקו ממנו . אחרי שנה אחת אפשר להסיק מעט מאוד –סביר שהרבה הורים יבחרו שילוב בשנה הראשונה כי זה נורא קוסם , ודווקא בשנה השנייה ירצו לעבור לחינוך הנפרד כי יראו שלא מקבלים מענים בשילוב.
– חוק חינוך מיוחד, תשמ"ח-1988 – לחצו כאן לראות הנוסח המלא והמעודכן
– ראיון עם עו"ד רויטל לן-כהן, יו"ר קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, על הצעת החוק לתיקון חוק החינוך המיוחד (תיקון מס' 11) התשע"ח, 2018 –
– 
קרן נויבך בשיחה עם לירן כוג'הינוף, עו"ד רויטל לן כהן ודודי מזרחי, מנהל אגף התקציבים במשרד החינוך – "מתייחסים להורים כעדר חסר ידע" –
הקשיבו לראיון בתחנת רדיו כאן ב'
– הדיסאינפורמציה של משרד החינוך – לחצו כאן למסמך המראה את טענות משרד החינוך והפרכתן
