איך מתכוננים ומתחילים שנה חדשה במערכת החינוך.
במסגרת עבודתי אני מכינה כל ילד, כל הורה וכל איש חינוך לחזרה לשגרת הלימודים.
עבור אלו המתחילים מסגרות חדשות, גננות, מורות חדשות, החזרה מלאה בהמון שאלות, התרגשויות, חששות שמשפעים על האיזון הרגשי של הילד והוריו.
כאשר יש לנו ילד בעל קשיים מוגדרים או לא, כאשר יש לנו ילד בעל רגישויות ייחודיות, עולות השאלות: האם לספר למערכת? מתי לספר? כמה לספר ? למי לספר? אולי כדאי לא לספר ולתת לאיש החינוך להתרשם בעצמו? אולי כדאי "לשמור את הסוד"?
שנת הלימודים מתקרבת והלחץ באוויר כבר מורגש! כל המחשבות ואנרגיות של ההורים והילדים מרוכזות כרגע בשאלות האלו .
כאמא לשלושה ילדים בעלי הגדרות וקשיים שונים, שאלתי את אותם שאלות כל תחילת שנה וניסיתי כל מיני שיטות ודרכים. מהניסיון האישי והמקצועי, אני רוצה לתת כמה המלצות שיעזרו בימים האלו לאותם הורים שהתחילו כבר את מפגשי ההכרות במסגרות החינוך השונות, וגם עבור אלו שממשיכים באותה מסגרת ואפילו אצל אותם אנשי חינוך, יש צורך לתיאום ציפיות חדש: פתיחת דף חדש לשנה מוצלחת, לשנה של התפתחות, ההעצמה, שינוי, של אוסף של חוויות טובות, לשנה של חיזוק הביטחון ודימוי העצמי של הילד בכל תפקודיו.
כאמא עברתי ועדיין עוברת לא מעט קשיים אל מול המערכת על מנת לעורר מודעות, אמפתיה, שיתוף פעולה למען הילדים שלי. ניסיתי הרבה דרכים ולמרות שלא פעם חוויתי נוקשות, חוסר הבנה ושיתוף פעולה. לא פעם גם הגעתי למצבים קשים בתקשורת, למרות זאת יש בי את האמונה שבכל מערכת כאשר התקשורת היא טובה ומשאירים את חילוקי דעות בצד, אפשר ליצור את השינוי בתחילת השנה. אני מאמינה שלמחשבות יש כוח לשנות מציאות, קודם כל אנחנו ההורים אחראים הראשונים לשינוי המחשבה והמציאות בכל מקום ובכל תחומי החיים.
- חשוב לעשות שיחה אם הילד, לאפשר לו להביע את רגשותיו, חששותיו, ציפיותיו. לרשום זאת על פתקיות צבעוניות לפי הנושאים (תחושות, ציפיות, חששות, מטרות…) . ניתן לכתוב מכתב ואפילו לצעירים שאינם יודעים לכתוב או לכאלה המתקשים בכתיבה, ניתן להקליט ברשם קול של המכשיר הנייד. את המכתב \דפים או הקלטה ניתן להעביר לאיש החינוך כדי שהוא יתרשם, כדי שהוא יכיר את הילד ואת נפשו.
- עוד בעניין שפת הרגש, שתפו את הילד בתחושות שלכם, תהיו כנים (ילדים מרגישים הכל, גם את האמת ושקר שלכם המבוגרים). אל תפסלו את התחושות שלהם בביטוים כגון "שטויות", " לא קרה\יקרה כלום", "גם אני הייתי כזה\כזאת ותיראי\ה אותי עכשיו"….
- חשוב מאוד לעורר תקשורת טובה, נכונה, פתוחה, משתפת בין הילד, ההורה ואיש החינוך.
- תכתבו למורה בכלליות כהורים מה הם הצרכים וקשיים של הילד שלכם, מה עוזר לילד שלכם להתמודד ולהתגבר ברגעים שמוצפים ומתקשים. ימים הראשונים של החזרה הם המאתגרים ביותר לכן לא הייתי מחכה שהגננת\המורה" תכיר בעצמה " את הילד ולא הייתי נותנת לילד שלי לחוות חוויות שליליות כבר בתחילת שנת הלמודים.
- כשמספרים על הילד, אל תציפו את איש החינוך במידע . תהיו ממוקדים !! אל תשתמשו בהגדרות וביטויים מקצועיים, תדברו כהורים, ב"שפה של הורים" ולא כ"רופאים". תנו לאיש החינוך לעכל את המידע כמה ימים, תכתבו לה במכתב שאתם מוכנים לכל פניה שלה ושיעזור לכם להרגיש רגועים ובטוחים יותר לדעת מה התרשמותה מהמכתב בקצרה (בכתב או בשיחה). תאמינו בנכונות שלהם.
- קחו בחשבון שבאותם מפגשי הכרות ובמהלך החודש הראשון קשה גם לאיש החינוך להכיר את הילד, גם לילד יהיה קשה להגיד כל מה שהוא מרגיש כאשר הוא לא מכיר את איש החינוך וטרם החל תהליך אמון ביניהם. תעזרו לאיש החינוך להבין, אל תלמדו אותו את המקצו, דברו אתו על הנפש של הילד, על הקשיים וביטויים התנהגותיים – רגשיים של הילד כדי שלא התפתח פרשנות מוטה למצביים שעלולים לקרות.
- אם הילד נמצאה בטיפול, תספרו ואפילו תעודדו תקשורת ישירה בין איש הטיפול ואיש החינוך כמובן בתיאום ובידיעתכם. תנסו לקבוע פגישה משולשת ואף במידת הצורך לצרף את המדריכה הפדגוגית (בגנים), יועצת (בבית הספר). נושא הפגישות בתחילת שנת הלמודים קצת קשה, במיוחד השנה שהחגים מתחילים כל כך מוקדם, לכן המכתב הוא כלי מצוין לתת לאיש החינוך שבזמנו הפנוי יעשה הרחבה להכרות הראשונה עם הילד.
- תכתבו למורה באותו מכתב האם היא הייתה רוצה לקבל מעט חומר הסברתי בנושא הקשיים של הילד שלכם. אם כן שהיא תציין זאת בפניכם , מפני שאתם מאוד סומכים עליה ומעוניינים בשיתוף הפעולה שלה למען קידום הילד. אבן יסוד בעזרה שלה זה ההבנה בנושא הקשיים בפן המהותי של הקשיים. (תזכרו מעט חומר ממוקד בקשיים וכלים להתמודדות). לאנשי החינוך 35 ילדים בממוצע בכיתה, מערכים להכין ,השתלמויות ופגישות וגם חיים אישיים לנהל. חומר רב מפחית את הסיכוי לפניות מצדם לאותם חומרים ).
