דרכי הרגעה שעוזרות לחזור לאיזון
החופש הגדול, התרגשויות לפני שנת הלימודים החדשה , גן חדש או עלייה לכיתה א', אפילו עצם המחשבה על התחלות חדשות, מקומות חדשים, אירועים מרגשים בחיים, הם הטריגרים שגורמים לרוב לילדים בעלי קשיים בתחום הויסות החושי והויסות הרגשי לצאת מאיפוס.
"קריסת מערכות", רגרסיה בהתנהגות של הילד לאחר שחשנו שיפור של ממש. סערה שמטלטלת ומוציאה את ההורים ואת הסביבה משלוותם והופכת את החיים לסיוט עבור הילד ועבור כל מי שבסביבתו החל מהורים, אחים , משפחה מורחבת, חברים , מחנכים …
כדי שההסבר יהיה יותר מוחשי , אצטט הודעה שנשלחה אלי בפייסבוק במהלך הקיץ האחרון מאם לילד בעל קשיים בויסות החושי. זה הזכיר לי כמה פעמים הייתי במקום הזה, גם היום לסירוגין אני מרגישה מעט "רגרסיה" בהתנהגות של ילד זה או אחר במשפחתי, מכאן שלבי אתה .עבורה ועבור אימהות רבות אחרות המתמודדות במצבים דומים נכתב מאמר זה.
"ציפי שלום. בני נעם בן ה3 וחצי מתנהג כבר כמה זמן לא בנועם, מתלונן בימים האחרונים על החולצות ,מכנסיים ותחתונים מה שכבר הרבה זמן לא היה.
החופש הזה הוציא אותו מכלל שליטה עצמית, מהרגע שחזרנו מנופש במלון בצפון, הוא לא מוכן ללבוש תחתונים ,גם אותם תחתונים שהוא רגיל ללכת איתם (בוקסר רופפים) אבל הסיבה והמשבר הגדול ביותר שבעקבותיה אני פונה אליך היא תחושת הייאושששש. ארוחה משפחתית אצל חמותי, נעם לא שקט ,לא מוכן ללבוש תחתונים ומכנסיים, אני יודעת שזה לא התנהגותו הוא מאוד רוצה לפגוש את בני הדודים שלו. בעלי יצא עם בתינו ואני נשארתי בבית לנסות להרגיעו ולהלבישו. בסוף יצאנו עם חולצה , מכנס של בגד ים וכפכפים. השנה אנחנו מתחילים גן עירייה והנושא כל הזמן עולה, הוא מתרגש, נלחץ מהמעבר, מפחד (גם אני), חזרו ההתפרצויות, התקפי הזעם, רגעי בכי פתאומיים. אני חושבת שיש קשר בין הדברים להתדרדרות בוויסות החושי שלו. מה אני עושה"?
חשוב להבין מה הוא הצורך התחושתי שהילד מאותת כדי להתאים את המענה שניתן לו , הדבר נכון לכל ימות השנה אבל במיוחד באותם ימים "סוערים" משום שייתכנו שינויים בצרכים התחושתיים ובמאפייני ההתנהגות הרגילים של הילד.
יש חשיבות לזיהוי נכון האם ילד מראה תנועתיות יתר בעקבות חיפוש גירוי או שהילד מראה תת תנועתיות בעקבות צורך של הימנעות מגירויים:
לדוגמה , אם ניראה שהילד מחפש פעילויות הקשורות להתנדנדות בכיסא\רצפה\מיטה, מטיח את ראשו, מסתובב סביב עצמו, מראה תנועתיות רבה יותר הכוללת קפיצות, ריצות ,חוסר שקט ,מכה או מכאיב לעצמו (כוסס ציפורניים ואת העור סביבם עד זוב דם, נושך, צובט את עצמו ואחרים, מחבק חזק מאוד) מדובר במאפיינים של חיפוש מענה בתחושה הווסטיבולארית (שיווי משקל, כוח הכבדה ותנועה) ובתחושה עמוקה של הגוף הקשורה לשרירים ,גידים ומפרקים (הפרופריספטיבית ) המלווה בהפחתה של תחושת כאב והעברת מידע עצבי.
ילדים הנרתעים מבגדים, ריחות, נעשים בררנים יותר לאוכל, נצמדים לפעילויות מוכרות, הופכים לנוקשים בהתנהגותם, בכיינים, רגזניים אפילו נצפה בהתנהגות העושה רושם אלים .יתכן שמדובר בילדים שסף הרגישות שלהם גבוה.
להלן המלצותיי שיעזרו לעבור בקלות את אותם ימים "סוערים", פעילויות אלו יעזרו להוריד את ההצפה התחושתית והרגשית המורגשת באותם ילדים בעלי קשיים בעיבוד – ויסות החושי.
לצורך נטרול גירויים ולהפחתת הסטרס באופן כללי, להלן המלצותיי:
- יש לדאוג למקום בבית או בסביבתו הקרובה אזור נטול גירויים שבו הילד יכול להיות ברגעים של הצפה. מקום בו הוא ירגיש בטוח, מוגן ובעיקר שקט (כמה שפחות אור ורעש). לדוגמה אוהל של קמפינג, ערסל תלוי מהתקרה, בתוך קופסא גדולה ("הבית של
יעל"), מאחורי כיסא\ספה, מתחת לשולחן\מיטה. דאגו שבאותו חלל יהיו כריות שונות, פוף, שמיכת רקע, ספה מתנפחת מכוסה בשמיכת רקע. - תנמיכו אורות, מוזיקה, טלוויזיה בבית
- הכינו כרטיסיות ותחשבו עם הילד אפשרויות של הרגעה עצמית המקובלות עליכם ההורים והילד שמכבדות את יתר דיירי הבית (תשתפו גם את האחים, סבים וקרובי משפחה הבאים במגע עם הילד). לדוגמה :התנדנדות איטית בכיסא נוח או ערסל, התכרבלות בפוף\שמיכה עם\בלי מוסיקה, מנוחה בשכיבה, לאפות עוגיות, לעבוד בחמר או עם חומרי יצירה, שכיבה והקשבה לסיפור .
- לעשות אמבטיות חמימות כאשר אור האמבטיה מעומעם או כבוי (כך מפחיתים גירויים), ניתן לטפטף במים במידה והילד אוהב את הריח שתיים שלוש טיפות תמצית שמן לבנדר . אמבטיה מרגיעה לעומת מקלחת עם טוש שמעורר.
- נשימות ונשיפות זה לא דבר טריוויאלי. נשימות יכולות להפחית את הלחץ והסטרס, אפשר להפוך את הנשימות ונשיפות למשחק של מלחמת כדורי קלקל, פומפונים, ניפוח בלונים\הפרחת בועות סבון. איך עושים זאת? על הילד לנשום מהאף עד שהבטן מתנפחת (לא בית החזה), מכניסים אוויר בספירה ל4, מחזיקים אותו בפנים עד לספירה של 5 ואז נושפים החוצה דרך הפה לאט לאט (הנשימות ממריצות הכנסה ומעבר של חמצן למוח שעוזר להרגעה.
לצורך מענה –הרגעת מערכת המישוש על פני העור אני ממליצה :
- על פי יכולות הילד , שילוב סוגי מגע שונים החל מעבודה על הבגדים ולאט לאט ישירות על הגוף. ניתן לתת מגע קל של לטיפה סטטית, עד מגע בעל לחץ מתון ועמוק, חיכוך בספוגים שונים ובדים במרקמים שונים, התנסויות שונות של אביזרים על הגוף בטמפרטורות שונות מקר לחם בהדרגתיות (מגבת שמחממים במיקרו).
- שימוש באביזרים \משחקים רוטטים על הבגדים, על הגוף. במידה וקיים חשש מצד הילד בהתחלה אפשר שההורה יעשה על עצמו והילד צופה לאחר מזה הילד עושה לעצמו ואחר כך שוב ההורה וכן הלאה .
- התנסות בהברשות על ידי מברשות, ספוגים, ליפות שונות, דובי פרווה ועוד
לצורך מענה – הרגעת המערכת העמוקה (פרופריוצפטיבי ) של הגוף המלצותיי הן:
- להתחיל את היום ולדאוג במהלכו לעיסויים בעלי לחיצות – לחצו על כל אצבע ביד ובכפות הרגליים . דגדוגים וליטופים (יותר מדבר על מענה טקטילי על פני העור) יכולים להיות מאוד מעצבנים ,מאיימים ולא נעימים ברגעי הצפה.
- במהלך היום לתת לו "חיבוקי דוב" לאורך מספר דקות בלי לחץ מתון.
- לחיצות-דחיסה של המפרקים, לחיצות על הכתפיים, הזרועות, הראש .
- למשוך רצועות פילאטיס, לפורר נייר עיתון או לעשות ממנו כדורים. לדחוף רהיטים, סל כביסה, להרים בקבוקים מלאי מים, להפוך את הילד למריצה.
- ניתן לקפוץ על דלגית או טרמפולינה.
- ישיבה או שכיבה תחת שמיכות כובד, לבישה של אפודת משקל \ חגורות תמיכה \משקולות לידיים-קרסוליים.
לצורך מענה – הרגעת בתוך הפה המלצותיי הן:
חשוב לעשות הבחנה מבדלת לצורך בפה שהילד מראה כגון : מציצה, לעיסה, או גריסה. יש לקחת בחשבון את התכונות הבאות : גריסה גורמת לעוררות, לעיסה מאפשרת התארגנות, מציצה מרגיעה .
בתחום התחושה העמוקה בתוך הפה (לעיסה, גריסה)
- אם הילד מכניס דברים לפה, כוסס ציפורניים, נושך יתר על הרגיל אפשרו לו ללעוס דברים קשיחים שישפרו את הצורך לתחושה עמוקה בפה. ניתן לתת להם ללעוס, ירקות ופרות לא מקולפים, מסטיק, סוכריות לקריץ, לאכול פרות קפואים .
- אפשר למצוץ (לא ללעיסה)קוביות קרח, סוכרית על מקל .
אם נצפה בילד שרץ ומתהלך בסיבובים ,חוזר על התהפכויות שונות , מטיח ראשו לצדדים, מתכופף בתדירות, בוהה בחפצים מסתובבים כגון מכונת כביסה\מאוור.
פעילויות המרגיעות את המערכת הווסטיבולארית (שיווי משקל, תנועה וכוח הכבידה) :
- התנדנדויות איטיות בכל מיני סוגי נדנדה כגון: ערסל ישיבה\שכיבה, נדנדות רגילות, כיסא נדנדה .
- גלגולים על הצד
- סיבובים על כיסא משרדי.
- ריצה מהירה, החלקה על סקטים, רכיבה על אופניים
- אפשר להפוך את הילד ל"נקניקיה", שיתגלגל על צדו על רצפה , על מזרן , על שמיכה, על שטיח כמה פעמים, ניתן שיעשה זאת לבד או שיהיה בתוך המזרן\ שמיכה ואנחנו ההורים נסובב אותו ונשחרר אותו.
