קשיים בדיבור, קשיים בעיבוד/ויסות חושי ומה שביניהם

לעתים קרובות הורים שואלים את עצמם,  מדוע הילד  מראה עדיין קשיים בדיבור בעיקר בהיגוי למרות  שהוא נמצא בטיפול של קלינאית תקשורת. הסיבה לכך יכולה להיות  שלעיתים קרובות הקושי בדיבור מלווה בקשיים תחושתיים ומוטורים ( בטונוס השרירים  נמוך אוראלי ) .

ילדים עם היפו- סנסיטיביות (חוסר-רגישות /תת-תחושה) בחלל הפה, לשון, שפתיים,  יפגינו לפעמיים קשיי דיבור הן בהיגוי המילים, יכולת בליעה, ריור, הפה תמיד פתוח, הלשון בין השיניים ועוד. עקב חוסר התחושה בפה שפוגעת ביכולות הדיבור  ושליטה המוטורית של שרירי הפה  באופן יעיל.

מאפיינים נוספים לקשיים בדיבור

1- יש התעסקות יתר בתוך הפה כגון הכנסת ידיהם  או הכנסה של כל דבר לפה לצורך "בדיקה",  גם דברים לא אכילים ( צעצועים, עטים, עפרונות, מחקים,  מהדקי נייר, גומיות, שרוולי חולצה וצווארונים, חוטים )

2-  נוטים לא ללעוס את מזונם ביסודיות לפני הבליעה (בסיכון לחנק).

3- אכילה באופן מרושל ומלכלך.

4-   לא בררנים באוכל, הם עלולים להשאיר  חתיכות של מזון בפיהם בסוף הארוחה ולשחק איתן.

5- דחיסת אוכל לפה ולעיתים לוקחים נגיסות גדולות מאוד  מהמאכל.

6- הזלת ריר מוגזם מעבר לשלב  הינקות בו בוקעים השיניים.

 

להלן מספר תרגילים לשיפור התחושה (בתוך ומסביב לפה) והמוטוריקה של שרירי הפה, שפתיים, לשון ,לחיים.

חשוב לעשות את התרגילים בכייף, הורה /מטפל מול הילד, אפשר להושיב את הילד מול מראה שיסתכל על עצמו .
אפרט בהמשך אוסף של תרגילים שלמדתי ואספתי ממקורות שונים בשנותיי כמטפלת המלווה מאות ילדים. חלק מהתרגילים  נלקחו מהעולם הנוירו התפתחותי, מתרגול של קליניות תקשורת, מורות לפילטיס, משיקום פה ולסת ואפילו מהקוסמטיקאית  שלי.
"מכל מלמדי השכלתי" אומר הפתגם וזה הזמן להודות להם .

תרגילים לשפתיים:

– משחקי פנטומימה

1- להפנות לשני קצבות הפה (ימין –שמאל)  את קצבות השפתיים חזק ככל האפשר לשני הכיוונים.

2- לתת נשיקה באוויר על ידי מתיחת השפתיים לפנים .

ניתן לעשות את שתי התרגילים הקודמים כמשחק של השפתיים בכל האפשרויות פתיחה וסגירה של הפה. לדוגמה כאשר השפתיים פתוחות ,סגורות וחצי פתוחות .

3- לגרום להפניה לצד (לרוחב)  של  הלסת ככל אפשר כאשר השפתיים צמודות.

4- לעשות תנועות עם השפתיים כמו פה של "דג"  כאשר פותחים וסוגרים  את השפתיים  בקצב מהיר בזמן שהשיניים צמודות יחד.

5-  להפעיל לחץ על השפתיים אחת כנגד השנייה .

6- להוריד במתיחה את השפה התחתונה כלפיי מטה תוך כדי שהשיניים צמודות.

– משחק עם משרוקיות

תרגילים ללחיים :

1. משחקים עם ניפוח הלחיים, שניהם יחד ולסירוגים כל אחד בתורה בנפרד. נשארים באותו מצב מספר שניות .חשוב לחזור מספר פעמיים 4-5 על כל הסדרה .
2. לקבץ את הלחיים לתוך הפה כך שנוצר מין שקע במרכז הלחי (לעשות וואקום).
3. מלחמת הלחיים . על הילד לנפח את הלחיים למרות ההתנגדות שיפעיל ההורה/מטפל על הלחי של הילד בעזרת אצבעותיו. ניתן לתת לילד לעשות זאת בעצמו מול מראה.

 תרגילים ללשון שעוזרים בהיגוי:

1. להוציא את הלשון ולהרים אותה גבוה לכיוון האף ככל האפשר ולהוריד אותה במלווה מעטה לכיוון הסנטר.
2. להוציא את הלשון החוצה ולעביר אותה לקצה הימיני והשמאלי של הפה מספר פעמים .
3. ניתן להפוך את התרגול למשחק "תופסת" על ידי הדבקה גרגר  אורז, עדש מבושל לאף, מתחת לשפה התחתונה  או לקצבות הפה ואל היד להגיע ו"לתפוס" את אותו הגרגר.
4. כאשר הלשון בחוץ להקיף את הפה על כל צדדיה , תנועה מעגלית סביב הפה.
5. כדי להפוך את התרגילים הזה יותר מעניינים וכיפיים אפשר למרוח על העיקוף של הפה מעט ממרח שוקולד , דבש שהילד צריך "להוריד" על ידי המעבר של הלשון.
6. על ידי הדבקה של גרגר אורז (מבושל) במקומות שונים של החך אפשר על ידי הקצה של הלשון להוריד אותם וכך להגיע לאזורים שונים כדי לעורר את המודעות ותחושה לאותם נקודות . אפשר לעשות אותו תרגיל בלי האורז עם קצה  הלשון להגיע לחלקים שונים של החך ולהחזיר את הלשון למקום  הטבעי שלו לשחק עם הלשון  בתוך הפה ולהעביר אותו בין השיניים  מבפנים ומעבר לשיניים (בין השיניים לשפתיים בתוך הפה), לכל הכיוונים.
7. מלחמת הטיטנים : לנסות בעזרת הלשון לדחוף החוצה את האצבע של ההורה /מטפל שנצמד ללחי.
8. כדי לעזור לעלות את המודעות של החלקים השונים של החך, לשון חשוב מאוד לעשות מסג' בתוך חלל הפה , נגיעות על ידי מברשת שיניים (רגילה או רוטטת), חתיכות  ספוג בעלי מרקם שונים  או אצבעון).
9. משחק הזיקית: להוציא ולהכניס עד הסוף את הלשון לסירוגין, בהתחלה  לאט ואחר כך מהר. אפשר תוך כדי להצמיד את הלשון פעם לשיניים העליונות ופעם לתחתונות.  אפשר באותם רגעים שהילד יתפוס את לשונו יפעיל עליו  לחץ מתון או רק אם הילד מאפשר לתפוס את לשונו שההורה /מטפל יעשה זאת.

נשיפות ונשימות

1. משחק עם כל מיני סוגים של צעצועים או פעילויות נשיפה כגון :משרוקיות, כלי נגינה( מפוחית, חצוצרה, חליל) ולבקש מהם להחזיק את הנשימה ,את האוויר כמה זמן שהם יכולים ורק אחרי זה באופן מבוקר לשחרר את הנשימה.
2. לעשות בועות סבון, בועות בתוך כוס עם קשית.
3. לנפח בלונים.
4. לעשות מלחמה או משחק כדורגל על משטח חלק ושטוח בעזרת פומפונים של צמר גפן או צמר, כדורים קטנים של קל-קר, שהילד צריך להעיף בעזרת הנשיפות שלו.
5. שימוש ב"מקטרת כדורים"( ניתן להשיג במחלקת הפתעות לימי הולדת בחנויות ) הילד נדרש לשחרר לאט לאט את האוויר כך שהכדור נשאר באוויר בלי לעוף למקומות רחוקים.
6. כיבוי נרות,  ממרחקים שונים. הכוונה שהילד מתרחק בהדרגתיות מהלהבה של הנר ועליו להתאים את עוצמת הנשיפה על מנת לכבות את הנר.

להורדת רמת רגישות הפה:

1. כדי להוריד את הרגישות בחלל הפה או כדי לעורר אותה רגישות ניתן לעשות שימוש בהדרגתיות של צעצועים רוטט לפה או למסג'
2. ניתן לעשות שימוש באביזרים או חפצים נחמדים אחרים לפה כגון : צינורות או נשכנים ללעיסה, מברשות שיניים רוטטים, מציצה של סוכרייה על מקל או פירות קפואים, לאכול מאכלים קריספים ,( בייגלה), לעיסה של מסטיק, או סוגים אחרים של מזונות המקדמים לעיסה כמו ג'לי , הלשיקה של הלחם, וכו'.
3. לחשוף את הילד לאכילת מזונות בטמפרטורות שונות (חם, קר, קפוא), מרקמים שונים (קריספים, דביקים, קרמים, ג'לים, קשיחים)
4. שתיה יוגורט, מיץ, או כל משקה נוזלי בקשיות בעובי שונה .

לסיכום:

1. כדי לשפר את הקושי בדיבור חייבים לעורר, לחזק, ולשפר את המודעות התחושתית וחיזוק שרירי הפה, לשון ובליעה.
2. עבור ילדים בעלי קשיים תחושתיים (בפה) ושפתיים התרגול אורלי הכרחי להתקדמות בהגייה נכונה של השפה .
   חשוב שההורים יתרגלו על בסיס יומי בשגרה היומית את השרירים של הפה ופנים. חשוב להקפיד על שינוי הרגלי האכילה של הילד על ידי כך שנפסיק לחתוך לילד את האוכל בחתיכות קטנות או להגיש לו אוכל רך  (העיקר שיכניס משהו לפה ויאכל). חייבים לעודד את הילד ללעוס כדי לחזק את התחושה ,לחזק את השרירים ולשפר את הקואורדינציה.

 

***המאמר אינו בא כתחליף לטיפול בקשיי שפה ודיבור אצל קלינאי תקשורת ומומחים בתחום
    המאמר בא להעלות את המודעות של הפן הסנסו מוטורי בקשיי דיבור