מחקר של UCSF מראה הבדלים מדידים ב קשרים נוירולוגיים המשפיעים על ילדים
ישנם הבדלים נוירולוגים במוחם של ילדים בעלי הפרעה בעיבוד החושי ((SPD-sensory processing disorder.
מחקר חדש נוסף של אוניברסיטת סן פרנסיסקו UCSF מביא ממצאים חיוניים המקדמים צעד נוסף אל עבר הכרה של לקות בעיבוד החושי כהפרעה נוירולוגית נפרדת.
קישור למאמר המקורי :
https://www.facebook.com/ucsf/?fref=ts
חוקרים באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו (UCSF) מצאו כי בנים ובנות עם קושי בעיבוד החושי (SPD) שינו מסלולים בין הקשרים הנוירולוגים במוח, בהשוואה לילדים המראים התפתחות תקינה. ההבדל צופה לאותם ילדים קשיים בעיבוד החושים, בעיקר בחוש השמיעה והמישוש.
המחקר, שפורסם ב-26 בינואר בכתב העת Frontiers in Neuroanatomy , הוא מחקר ההדמיה הגדול ביותר שנעשה אי פעם בילדים עם קשיים בעיבוד החושי SPD. זה גם המחקר הראשון המשווה את קטעי החומר הלבן במוח של בנים ובנות בעלי התפתחות תקינה, לעומת אלו המאובחנים עם SPD. החומר הלבן של המוח מהווה את "החיווט" (רשת הנוירולוגית) המקשר באזורים שונים של המוח, ולכן הוא חיוני עבור תפיסה, עיבוד חשיבה ופעולה.
ילדים עם SPD מתקשים עם עיבוד הגירויים התחושתיים, אשר יכול לגרום למגוון רחב של תסמינים, כולל רגישות יתר לשמיעה, ראייה ומגע. ילדים רבים מראים גם קשיים במיומנויות המוטוריקה העדינה שלהם, כגון קשיים באחיזת עיפרון, קשיים ביכולת הקשב והריכוז, חוסר תשומת לב, חוסר ויסות רגשי, כתוצאה מקשיים בעיבוד- ויסות חושי. חלק מהילדים בעלי קשיים בעיבוד-ויסות חושי SPD לא יכולים לסבול את הצליל של שואב האבק או לסבול את המגע של יקיריהם. יתר על כן, אותו צליל או מגע יכולים להיות נסבלים יום אחד ולמחרת להיות בלתי נסבל, עד כדי התקפי זעם אצל הילד ובלבול גדול אצל ההורים.
השורה הראשונה (בכחול) מראה אזורים של המוח בהם לילדים עם SPD יש פחות חומר לבן מאשר ילדים בעלי התפתחות תקינה בדרך כלל.
ניתן לראות זאת במיוחד בחלק האחורי של המוח – האזור הראשי להעברת מידע חושי.בשורות שתיים ושלוש (בכתום) נצפים חלקים אחרים של המוח של ילדים בעלי SPD בהם מופיע יותר חומר לבן – אם כי "המבנה התקין" נפגע.
המחקר כלל 40 בנים ובנות בעלי יד דומיננטית ימנית עם SPD ו -41 ילדים ימניים בעלי התפתחות תקינה. החוקרים בדקו את המסלולים המקשרים בין קטעים ספציפיים של חומר לבן במוח שלהם באמצעות )DTI בדיקה הדמיה). מאפייני ההתנהגות של הנבדקים בעלי הקשיים התחושתיים SPD ושל ילדי קבוצת הביקורת התקבלו קודם כל באמצעות מדדים שדווחו על ידי האמהות של אותם הילדים על פי רישום וסימון על גבי שאלון, הנקרא פרופיל חושי (פרופיל סנסורי). כמו כן קיבלו גם את אינדקס אקוסטיות שהוא מבחן היוצר אבחנה מבדלת כחלק של אבחון שבדק את האינטגרציה התחושתית ואת הפרקסיס כחלק ממדידה ישירה של התאמה של העיבוד השמיעתי וחוש המישוש. (פרקסיס=זה היכולת הנלמדת לתכנון, ארגון וביצוע רצף של פעולות מוטוריות חדשות עד שהן הופכות למיומנויות המתבצעות בצורה יעילה).
על ידי השוואת החומר הלבן במוח של ילדים עם SPDוילדים בעלי התפתחות תקינה ללא הפרעה בעיבוד החושי, הצליחו החוקרים לקשור באופן ישיר מדדים של תפקוד חוש השמיעה וחוש המישוש ולמצוא התאמה בין החומר הלבן ותפקוד של החושים שצוינו. החוקר הבכיר פטריק מוקהרג'י , MD, PhD, פרופסור לרדיולוגית הדמיה Bioengineering מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו מציין כי "הילדים בעלי קשיים בעיבוד החושי- SPD וילדים בעלי התפתחות תקינה מיצרים ביניהם גשר המקשר בין הילדים בעלי קשיים תחושתיים SPD- על כל הטווח בקצה אחד והילדים בעלי עיבוד חושי נורמאטיבי בצד השני. הבנה זו פיתחה את הרעיון שהקושי בעיבוד חושי הוא הפרעה רחבת טווח (מגוונת). לראשונה בעזרת ההדמיה יש לנו מדידות חד משמעיות ולא מסתמכים רק על דיווחם של ההורים".
.
בחינת קשרים נוירולוגיים במוח
החוקרים השתמשו ב) DTI שיטה להדמיית מסילות עצבים במוח המשתמשת בתמות ממכשיר MRI המאפשרות לקבל תמונות תלת ממדיות של ארגון סיבי העצבים במוח) כדי למדוד את המבנים של אותם קשרים נוירולוגיים מוחיים בילדים של שתי הקבוצות. הצורה המתקדמת של הדמיה זו מודדת את התנועה המיקרוסקופית של מולקולות המים בתוך רקמות המוח ומראה את הכיוון של זרימת החומר הלבן בסיבים והייחודיות שלהם. כך ניתן למפות בדייקנות גבוהה יחסית את המסילות השונות במוח וללמוד על הקשרים הרבים בין האזורים השונים. המיקרו מבנה של החומר הלבן נמצאה בקורלציה עם התפקוד החושי, במיוחד בחלק האחורי של המוח, שבו האזור האחראי להעברת מידע חושי.
ההדמיה זיהתה אזורים חריגים של החומר לבן במערכות החישה המשמשים חיבורים של מערכות המעורבות בעיבוד החושי של המערכת השמיעה, ראייה וחוש המישוש (סמטוסנסורי =חום וכאב), כולל הקשרים שלהם בין החצי האונה השמאלית והחצי האונה הימנית של המוח.
החריגות במיקרו מבנה של החומר הלבן באזורי חישה שמוצגים על ידי DTI בקרב ילדים עם SPD מצביעים על שינוי בעיתוי השידור החושי (מעבר מידה חושי), כך שהעיבוד של אותם גירויים תחושתיים ושילוב של המידע בכלל החושים הופך להיות קשה או בלתי אפשרי.
התוצאות של DTI מראות את הקשר החזק בין המדדים הישרים שהתקבלו וצולמו במהלך בדיקה נוירולוגית של עיבוד חוש השמיעה וחוש המישוש לבין המדדים שהתקבלו בדיווחים שנתנו ההורים.
לדברי החוקרים, ההבדל נובע ככל הנראה מכך שהמדידות הישירות דרך בדיקת הדמיה הן יותר אובייקטיביות ומדויקות .
"בידיעה כי בדיקה נוירולוגית מנבאה באופן חזק את מה שנראה על גבי בדיקת ,DTI זה אומר שאנחנו יכולים להשתמש בנתונים אלו ביתר ביטחון כדי להבין מה עורר את החושיים, ובכך להתאים את הטיפולים שלנו בצורה יעילה ביותר למטופל ולעזור להם באופן מיטבי". דברי אליסה מרקו, MD, שהובילה את המחקר יחד עם עמיתה החוקרת בפוסט דוקטורט ג'וליה אוון, PhD, ו יי-שין צ'אנג, MS, במחלקה לרדיולוגיה והדמיה ביו-רפואית .
הקשר הישיר עם הדיוק הרפואי יאפשר לא להסתמך רק על בסיס נתונים קליניים שמתאימים לכולם כמידה בלעדית, אלא שבאופן אובייקטיבי להערכת המטופלים, ישתמשו במדידות באמצעות סימנים ביולוגיים הניתנים למדידה, על מנת להתאים את הטיפול באופן אישי
.
פריצה דרך בעבודה
מחקר חדש זה בא בעקבות מחקר פורץ דרך של אוניברסיטה סן פרנסיסקו (UCSF ) שפורסם בשנת 2013 והיה הראשון למצוא שבנים הסובלים מקשיים בעיבוד החושי SPD, יש להם באזורים שונים הבדלים במבנים במוח הניתנים למדידה, בהשוואה לבנים בעלי התפתחות תקינה. מחקר זה הראה בסיס ביולוגי לקושי התחושתי. אך נשאלת השאלה כיצד הבדלים אלה משפיעים בהשוואה להפרעות התפתחותיות אחרות ואיך זה יבוא לידי ביטוי אצל הבנות?
יכול להיות קושי בהצבעה על הפרעה בעיבוד החושי, 90% של ילדים עם אוטיזם מדווחים גם על התחושתי. הפרעה בעיבוד החושי SPD אינה מופיעה עדין DSM5 (מדריך האבחון הסטטיסטי שבשימוש על ידי פסיכיאטרים ופסיכולוגים) כהפרעה נוירולוגית נפרדת. אך יחד עם זאת, ילדים עם הפרעה בעיבוד החושי (תפקוד החושי), אשר אינם עומדים בקריטריונים של אוטיזם לפי הפערים ביכולות התקשורת החברתית, כמעט לא נחקרו.
