ילדים עם אוטיזם, וילדים עם הפרעות בעיבוד חושי, מראים הבדלי חיווט במוח
(קבוצה מוגדרת של חוטי חשמל – רשת נוירולוגית במוח)
האוניברסיטה קליפורניה בסן פרנסיסקו מציגה מחקר מהפכני שהראה שלילדים עם SPD יש הבדלי מוח למדידה
חוקרים באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו מצאו כי ילדים עם הפרעות בעיבוד חושי פיתחו קשרי מוח מבניים באזורים חושיים ספציפיים שונים מאלה באוטיזם, ביסוס נוסף לכך שקושי בעיבוד –ויסות חושי SPD הוא הפרעת נוירולוגית חשובה מבחינה קלינית.
המחקר, שפורסם בכתב העת PLoS ONE, הוא המחקר הראשון שיצא כדי להשוות קישוריות מבנית במוחם של ילדים עם אבחנת אוטיזם לעומת אלו עם אבחנת SPD, ועם קבוצה של ילדים בעלי התפתחות תקינה. המחקר החדש של אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו פורסם בשנת 2013 והיה הראשון לגלות כי יש לילדים בעל קושי בעיבוד החושי SPD הבדלים אזוריים במבנה המוח שניתנים למדידה בהשוואה לילדים בעלי התפתחות תקינה . מחקר זה הראה בסיס ביולוגי למחלה (קושי), אך מעלה את השאלה כיצד נוצרים הבדלים אלה בהשוואה להפרעות התפתחותיות אחרות.
"אם יותר מ 1 אחוז מהילדים בארצות הברית מאובחנים עם הפרעת בספקטרום האוטיזם, ויש דיווחים של כ 5 עד 16 אחוזים של ילדים בעלי קשיים בעיבוד החושי, זה חיוני להגדיר את הבסיס העצבי של התנאים אלה, ולזהות את האזורים החופפים ואת האזורים שבו הם שונים במהותם", זו הדעה של החוקר הבכיר Pratik Mukherjee, MD, PhD, פרופסור לרדיולוגיה וההדמיה ביו וbioengineering בקליפורניה בסן פרנסיסקו.
יש להכיר ב SPD כמצב מאובחן, להתייחס אליו ולעלות את המודעות שלו לעומת קשיים וסימפטומים דומים כמו הפרעות אחרות שהטיפול בהם שונה לחלוטין.
SPD יכול להיות קשה לאיתור באופן מדויק, ביותר מ 90 אחוזים מילדים עם אוטיזם דווח על התנהגויות חושיות לא טיפוסיות, SPD לא מופיע במדריך הדיאגנוסטי והסטטיסטי שעושים בו פסיכיאטרים, פסיכולוגים, נוירולוגים ומאבחנים אחרים.
"אחד הממצאים החדשים הבולטים ביותר הוא שהילדים עם הפרעת בעיבוד החושי (SPD) הראו ניתוק מוח גדול עוד יותר מהילדים עם אבחנת אוטיזם מלאה בכמה שטחים המבוססים על חושים" אמרה אליזה מרקו, MD, נוירולוגית ילדים קוגניטיבית והתנהגותית בקליפורניה בסן פרנסיסקו ועובדת בבית החולים הילדים בסן פרנסיסקו והמחברת השותפה למחקר. "ילדים עם אוטיזם, להבדיל מאלה עם SPD, הראו ירידה כמותית בקשרים במוח החיוניים לעיבוד של רגש וזיכרון פנים."
ילדים בעלי SPD מתמודדים עם עיבוד של גירויים, אשר יכולים לגרום למגוון רחב של תסמינים, כולל רגישות יתר לקול, ראייה ומגע, קשיים במיומנויות מוטוריקה עדינה והסחת דעת. ילדי SPD לא יכולים לסבול את הקול של ואקום, בעוד שאחרים למשל לא יכולים להחזיק עיפרון או שמרגישים מוצפים רגשית בלי יכולת לווסת את עצמם באופן רגשי. יתר על כן, צליל שהוא יכול להיות נסבל יום אחד יהיה בלתי נסבל עבורו ביום אחר. הפרעת בעיבוד החושי יכולה להיות מביכה להורים ולהיות מקור למחלוקת רבה לרופאים בשאלה האם היא מהווה הפרעה אל מול החוקרים שערכו את המחקר.
"הילדים האלה, לעתים קרובות אינם מקבלים שירותים תומכים בבית הספר או בקהילה, כי SPD הוא עדיין לא מצב מוכר," אמרה מרקו. "אנחנו מתחילים להדביק את מה שהורים כבר ידעו; אתגרים חושיים הם אמתיים וניתן למדידה הן במעבדה והן בחיי היום יום בעולם האמתי. האתגר הבא שלנו הוא למצוא את הסיבה לכך שהילדים אכן לוקים בקשיים בעיבוד החושי SPDולהעביר את הממצאים האלו מהמעבדה למרפאות. "
בחינת קטעי חומר לבן במוח
במסגרת המחקר, חוקרים השתמשו בצורה מתקדמת של צילומי הדמיה שנקרא MRI -DTI, המודדת את התנועה המיקרוסקופית של מולקולות מים בתוך המוח על מנת לתת מידע על שטחי החומר הלבן של המוח. החומר הלבן של המוח מהווה את "החיווט" המקשר אזורים שונים של המוח, ולכן חיוני לתפיסה, חשיבה ופעולה. DTI מראה את הכיוון של סיבי החומר הלבן ועל שלמות החומר הלבן, ובכך למפות את הקשרים המבניים בין אזורים שונים במוח.
החוקרים : Pratik Mukherjee, MD, PhD, אליזה מרקו, MD
המחקר בדק את מבנה הקישוריות של קטעי חומר לבנים ספציפיים ב6 בנים עם SPD ו15 בנים עם אוטיזם בגילאי 8 ו12 והשווה אותם ל23 ילדים בעלי התפתחות תקינה באותו טווח גילים.
החוקרים מצאו כי בקבוצות של הילדים עם SPD ואוטיזם הראו ירידה בקשרים בשטחים רבים באזור העורפי של המוחparietor- occipital) , ), אזורים אלו מטפלים במידע חושי בסיסי באזור האחורי של המוח. עם זאת, רק הקבוצה הילדים בעלי אוטיזם הראתה ירידת באזור הקדמי ועורפי של המוח (fronto-occipital fasciculi (IFOF), באזור אורכי תחתון של המוח (ILF – fronto-occipital fasciculi (IFOF, כישור – האמיגדלה וכישור- ההיפוקמפוס – קטעים קריטיים לעיבוד חברתי ורגשי.
"אחת התכונות קלאסיות של אוטיזם הוא קושי במיקוד מבט , וירידה ביכולת לקרוא את הבעת הרגשות בפנים," ד"ר מרקו מציינת "הפגם וירידה בתפקוד של אותם קשרים נוירולוגים ספציפיים במוח , לא רק מבדיל את קבוצת אוטיזם מקבוצת SPD אלא משקף את הקשיים של אותם ילדים עם אוטיזם שיש בעולם האמתי. בעבודה שלנו, אלו הם אזורים יותר מנותקים, לכן להם יש יותר אתגר עם כישורים חברתיים. "
ילדים עם SPD בלבד הראו פחות קשרים תחושתיים והיה להם פחות שילוב שטחים במוח המשמשים כחיבור למערכות שמיעתיות, חזותיות ,סומטוסנסורי (מישוש) המעורבות בעיבוד חושי.
"אם אנחנו יכולים , על ידי מדידת קישוריות המוח של ילד, לראות איך הוא משחק ואת יכולתו התפקודית של אותו ילד, אז אנחנו יכולים להשתמש באמצעי זה כמדד להצלחה בהתערבויות שלנו ולראות האם הקישוריות משתנה על בסיס ההתערבויות הקליניות שלנו , "ד"ר מרקו הגדישה במיוחד ש "הכפלה של מחקרים גדולים יקדמו את העבודות ואת הבירור של אותם ממצאים, ואת הצורך בעידוד השימוש בDTI – כלי קליני ומחקרי רב עוצמה להבנת הבסיס להבדלי נוירו התפתחותיים חושיים."
המחברים של המחקר הם יי שין צ'אנג, BSE, MS, ג'וליה אוון, PhD, Shivani דסאי, BS, סוזנה היל, BS, אן ארנט, תואר שני, וג'וליה האריס, BS, כל קליפורניה בסן פרנסיסקו.
המחקר נתמך על ידי קרן וואלאס, קרן משפחת גייטס וקרן משפחת הולקומב Kawaja.המחברים דיווחו כי אין להם ניגודי עניינים רלוונטיים לתוכן של מאמר זה ולחשיפתו.
קישור למאמר המקורי:
http://www.ucsf.edu/news/2014/07/116196/kids-autism-and-sensory-processing-disorders-show-differences-brain-wiring
ילד שיש לו בעיה של ויסות חושי האם ניתן ללמדו ולעזור לו להגיע לרמה של ילד רגיל במשחק חברה וללמידה בבית הספר ? כרגע בגן טרום חובה מגלה קשיים רביםאיך עוזרים לו :: האם זה ניתן
המון תודה על שליחת המאמרים , בברכה שרי
שרי שלום,
הטיפול בעיבוד וויסות חושי -רגשי אמור למתאן ולאזן את המאפיינים התחושתיים שמפריעים לתפקודו התקין של הילד בכל התחומים.
ילד שחווה קושי בעיבוד וויסות התחושות חווהה עולם אחר ,זה משפיע על הקשב, למידה , מיומנויות חברתיות, חוזן הרגשי ועוד. עיבוד חושי הוא אבן יסוד בהתפתחות וברגע שמטפלים בו אפשר לחיות חיים נורמטיבים
מקווה שעניתי לשאלתך
שאלות נוספות, מוזמנת ליצור איתי קשר 052-6429390
שלום. בני בן 5 סובל מקשיים בוויסות חושי על כל המרכיבים…עבדנו הרבה עם מרפאה בעיסוק וטרפיות שונות וכעת יש שיפור משמעותי וצריך להחליט מה נעשה בבןת הספר- האם לבקש סל שילוב? אולי לשלוח למסגרת פחות נוקשה(בית ספר מונטסורי בסביבה) או להשאיר שנה נוספת גן (הוא יליד אוגוסט וכבר יהיה בן 6). איך את ממליצה לעזור עם בית הספר?
יעל שלום אינני יודעת מהפרטים שאת כותבת מה מצבו של הילד היום ומה רמת תפקודו, שמחה שיש שיפור. למערכת החינוך הרגילה מאוד קשה לתת מענה לילד שצריך מענה מיוחד, שאולי צריך הפוגות לתנועה או פרקי זמן מחו לכיתה להרגעה מההצפה החושי שאולי יהיה כתוצאה מעומס בכיתה במהלך היום או בהפסקות.
שילוב המרה היא וועדת שתקבע אם הילד זכאי לשעות פרטניות בתחום הלמידה , ישנן ילדים שזכים לסיעת צמודה אבל התנאים לקבלה מאוד נוקשים ונדיר שילד בעל קושי תחושתי יקבל סיעת ,אלה אם מלווה בקשיים נוספים.
מי שעובד איתו ומי שאבחן אותו זה מי שצריך לעזור לך בהחלטה וללוות אותך פיזית או על ידי המלצה כתובה בצרוף אבחונים מותאמים.
לגבי מסגרת מונטיסורית או אחרות הם מצוינות , הם יותר פתוחות אבל גם שם נדרש המידה בחורי התנהגות ולמידה, גם שם ילד לא יכול להיות כל הזמן בחו ולעשות רק מה שנכון לו. נכון שדרכי הלמידה שם הם מגובנות וחווייתיות אבל עדין יש שם הקפדה על התנהגות ראויה, ללא אלימות , שיעה בשיעור ועוד. אבל מבחינתי היא מומלצת על מרכת רגילה
ציפי כץ
המרכז לשיפור תפקודים
ויסות חושי, הפרעת קשב וריכוז, לקויות למידה