השפעת ויתרונות הנדנדה בהתפתחות הילד
אני רוצה להמליץ על סוגים שונים של נדנדות כמטרה לבניית סביבה תומכת ומקדמת התפתחות תקינה אצל ילדים.
להתפתחות התקינה מישורים רבים ,חלקם בפן הפיזיולוגי הבאים לידי ביטוי בחוזק השרירים, תיאום מוטורי, התמצאות במרחב, שיווי משקל וויסות החושי. כמו כן גם במישור הרגשי, ישנה התמודדות עם החוויה וויסות ההתרגשות החיובית והשלילית של המשחק בנדנדה.
ניתן לראות זאת גם בפן הרגיעה, המתייחס לתנועה המונוטונית המהווה עזרה ברגעים של קושי רגשי, סטרס, תסכול, גם בפן החברתי יש לראות את השיתוף במשחק בנדנדה והעמידה בתור.
השימוש במשחקים שונים מסוגים שונים, במשחקי חצר, ובמיוחד נדנדה הן דרכים מצוינות לעמידה באתגרים, התארגנות, חשיבה ותכנון אשר מאד דומים למצבים אחרים בחיים. תוך כדי הנעה הילד יכול להתאמן על אותם מצבים ולהפיק עזרים שונים לדרכי התמודדות, שיעזרו לו במצבים אחרים בחיים.
תנועה היא אבן יסוד בהתפתחות תקינה של ילד המאפשרת למידה יעילה גם בפן הקוגניטיבי. היא תורמת לשיפור רמת הקשב והריכוז, להפחתת בעיות התנהגות ואלימות, דרך המשחק במתקני חצר שונים בגן בו הילד שוהה שעות רבות, בגינות משחקים וגם בבתים.
הנדנדה הפשוטה שכולנו מכירים היא מתקן חובה בכל גן וגינה ואפילו בתי ספר. בגן ילדים אידאלי הייתי ממליצה על עשייה בתחום המוטוריקה הגסה של הילד דרך מתקני משחק מותאמים ובטיחותיים כמו נדנדות ,סולמות, מגלשות, מתקני תליה. עשיית פעילויות מגוונות כמו התנדנדות, גלגולים, סיבובים, הליכה, טיפוס, ריצה, זחילה וכדומה תיתן את תרומתה בהתפתחות התקינה.
שימוש בנדנדה או במשחקי חצר מאפשר לילד ללמוד על עצמו, להבחין ולהבין במה הוא טוב ובמה פחות, הוא לומד להתגבר ולהתמודד עם מצבים מאתגרים, מפתח יכולת להתגבר על פחדים, לקבל את חזקותיו וחולשותיו, לומד לעשות מה שנכון עבורו.
גם במקום החברתי ישנו ערך רב לשימוש בנדנדות ומשחקי חצר במיוחד בגן, שם הילד נדרש ללמוד כללי זהירות, חוקי משחק, התחשבות, סבלנות, עמידה בתור, למידה מתוך חיקוי של ילדים אחרים, קבלת האחר, עזרה לחבר וכדומה.
חשוב לי להבהיר שיש לא פעם מטעם אנשי צוות במסגרות החינוכיות, מאחראים על הביטחון ברשויות ומהורים דאגת יתר לילדים, כביכול לאסונות שעלולים לקרות בעקבות שימוש במתקנים במיוחד בנדנדות.
מניסיוני האישי כאם לשלושה ומההיבט המקצועי כאשר ליוויתי לא מעט גנים בתהליכי ההתפתחות, הכל מתחיל ונגמר בלמידה. ככל שנקפיד להסביר, לתת דוגמה של כללי זהירות כך הילד ילמד, כפי שאנחנו מלמדים ילדים לעבור את הכביש, לרכב על אופניים. ילד לומד במהרה מה נכון עבורו ואיך להיזהר. כמובן כל זאת בתנאי שהלמידה נעשית בתיווך נכון ובהסבר הגיוני, ללא הפחדה ודרמות.