איך לעזור לילדינו בעלי הצורך התחושתי – פרופריוצפטיבי

תחושה עמוקה של הגוף (פרופריוצפטיבי)

יש המון דרכים טיפוליות לעזור לילדים עם קשיי ויסות חושי. אבל יש לקחת בחשבון שמה שטוב או מתאים עבור אחד, אינו מתאים לאחר. בתחומי הטיפול יש לא מעט גישות עבודה, חלקם  קונבנציונלית יותר אל מול אחרות שהם יותר יצירתיות  או משלבות תחומים שונים תוך כדי טיפול. הצלחות ויעילות של כל אחת מהגישות הטיפוליות נמדד במבחן התוצאה (שיפור מצבו של הילד).likuyey-300x200

 ארשום לפניכם מספר רעיונות אבל הם לא תחליף לעצה רפואית מקצועית בתחום

 חשוב לדעת שאותן פעילויות ניתנות לעשייה גם לילדים המחפשים מענה תחושתי וגם עם הנמנעים. יש להיות ערים לאותות המצוקה של הילד ולהפסיק באופן מידי את הפעילות. יש להתאים את הכמות והתדירות על פי הצורך האישי של כל ילד.

תחושה עמוקה של הגוף (פרופריוצפטיבי) – תחושה זו מעבירה מידע מהשרירים, מפרקים וגידים לגבי מודעות הגוף (סכמה גוף, טונוס שרירים,התמצאות במרחב ועוד…) המענה מגיע ע"י  "עבודה כבדה" או כפי שילד תיאר זאת פעם "עבדים היינו" כגון: הרמה, דחיפה ומשיכה של רהיטים, משחקים או חפצים כבדים.

איך מזהים?

כאשר ילדים נראים תנועתיים, קופצניים, מתנגשים באנשים או בחפצים, מועדים ונופלים לסירוגין, מפילים ושוברים חפצים, כותבים בכוח רב (חורטים על הדפים)…
הסיבה האמיתית להתנהגותם יכולה להיות חוסר תחושה במערכת העמוקה, צורך לחיפוש של פעילויות תחושתיות שיתנו מענה לאותה מערכת המיידעת אותנו לגבי תנועה, מנח הגוף, מיקום, סכמת גוף. הקולטנים נמצאים בשרירים, מפרקים, גידים ,רצועות וברקמות המקשרות השונות.

קל לאבחן ילדים עם קושי בתחושה העמוקה ( במערכת הפרופריוצפטיבית), קושי זה משפיע ישירות וגורם להרס בטחונם והדימוי העצמי שלהם. ילדים אלו עלולים להיות חסרי שקט, מסורבלים, חסרי קואורדינציה, בעלי קושי בתכנון תנועה, בעלי קשיים בביצוע תנועות רצופות מתוכננות, קושי בתיאום הלחץ הנחוץ כדי לתפוס חפצים, לחבק , להרכיב או לפרק פריטים, קושי ביציבת הגוף.

 סימנים נוספים לקושי בתחושה עמוקה:

 1-  בעלי נטייה להשתמש בכוח רב בכל מעשיהם, הליכה נוקשה, יחבקו, יצבטו, ינשכו, ידחפו, יחבטו, יכתבו וישחקו בכוח רב מעבר למצופה
2-   תנועתיים, רעשניים, לא זהירים, מתנגשים, רצים, מנערים, קופצניים בעלי אנרגיה רבה
3-   מנדנדים רגליים מתחת לשולחן, או על כיסא או ברצפה, בזמן שאוכלים או בזמן  השיעור
4- עושים  רושם אגרסיבי, משחקים בצורה  כוחנית, מכאיבים לעצמם או לאחרים בלי לשים לב לכך
5- כוססים ציפורניים, מכרסמים עפרונות, עטים, אצבעות, צוארון של חולצות

ילדים בעלי קושי במוטוריקה שלהם 

1-    יהיה להם קשה לתפוס, לרוץ, לרכב על אופניים, לקפוץ, לחבוט בכדור
2-   יתנגשו או יתקלו באנשים או חפצים בלי כוונה
3-   תהיה להם נטייה למעוד או ליפול
4-   יהיה להם קושי או פחד בעליה וירידה במדרגות , יתכן ויצטרכו עזרה
5-   ישכבו על כיסא או על שולחן הכתיבה או האוכל
6-   יהיו עייפים, מנומנמים ורדומים כל הזמן
7-  יניחו את ראשם על הידיים או על זרועם כשהם  יושבים ליד שולחן האוכל או שולחן כתיבה בבית או בכיתה
8-  יתקשו לייצב את הגוף (יציבה רפויה)

מה אפשר לעשות?

לילדים הצעירים :

1- גילגול הילד בתוך מזרון דק כאשר ראשו בחוץ כמו נקניקיה.
2- לעשות מהם "כריך"  ע"י לחיצות חזקות על כל אברי גופו בין כריות כאשר הוא באמצע, לחיצות על זרועותיו ורגליו.
3- במידה ויש אחים צעירים יותר ניתן לתת להם לדחוף את עגלת הטיול שלהם או שלו עצמו, עגלת קניות מלאה, שקית עם בקבוקים או ספרים, לסחוב תרמיל גב בעל משקל סביר.

ילדים בוגרים יותר (בי"ס):

1-קפיצות על  טרמפולינה, דלגית, קלאס, (קפיצות לא מומלץ יותר מ 2-3 דקות ברציפות כדי לא לעורר יותר מידי את הילד).
2- ניתן לתת משימות ביתיות כגון: סחיטת סמרטוטים בזמן ניקיון רצפה/חלונות/תריסים, שאיבת אבק, העברת ספרים/חפצים/קניות.
3- לעשות עבודות גינון כגון: גירוף עלים, דחיפת מריצה, כיסוח את הדשא.
4- לדחוף בעזרת הידיים את קיר.
5-  ללבוש אפודה בעלת משקל.

4 מחשבות על “איך לעזור לילדינו בעלי הצורך התחושתי – פרופריוצפטיבי”

  1. למשל, גלגול הילד בתוך מזרן דק כשראשו בחוץ, נותן פתרון לאותן דקות של ביצוע… אך כשהילד יוצא מן המזרן, הוא חוזר לקושי שלו… אז מה עשינו?
    האם ישנה השפעה חיובית על תחושתו העמוקה של הילד גם כשהוא יוצא מן המזרן?

    1. שלומית שלום
      לשאלתך, התרגילים למינהם זה דרך לתת לילד את המענה התחושתי שהוא צריך .כאשר ה המענה התחושתי מגיעה לא רק בעט הצורך אלה באופן עיקבי לאורך זמן , מערכת העצבים (תחושות) מתחיל בהדרגתיות לעשות את השינוי ולאזן את עצמה . כפי שנאמר התרגול צריך להיות עיקבי כל יום ,כמה פעמיים ביום לאורך כמה חודשים , כך קורה השינוי ואיזון המערכות ואחרי זה נידרש תעסוקה שותפת קלה יותר והרבה מודעות מצד הילד ומשפחתו
      בברכה
      ציפי כץ – המרכז לשיפור תפקודים

  2. היי ציפי, ראשית תודה על כל האינפורמציה.
    רציתי לשאול כיצד יתכן שהבן שלי זקוק למגע העמוק כי נראה ״שאינו מרגיש את הסביבה״, מתבטא בכך שנתקל בדברים, כמעט ולא חש בכאב בעת שנתקל בחפצים, נוטה ליפול המון
    אבל
    כשאני מדגדגת אותו בגב הוא ישר מרגיש שאת וקופץ.
    איך ה דיסוננס הזה מסתדר?

    אשמח לתובנות שלך.
    תודה רבה,
    ענת.

    1. ענת שלום, התשובה לשאלה היא מורכבת וארוכה מוזמנת להתקשר אליי אשמח לעזור לך ,בבלוג ניתן למצוא הסברים על הנושא תחת הביטוי "תחושה עמוקה".

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נייד

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

גלילה למעלה
× איך אוכל לעזור?