איך מתגברים על לקויות למידה!!!

שבירת מיתוס – אין ילד עצלן, אין ילד שלא רוצה ללמוד יש ילד שלא יכול!!!!

לא פעם אנו שומעים מהמורה שלילד יש פוטנציאל אבל מתקשה ברכישת השפה, בתרגילי חשבון, בהעתקה מהלוח  בקצב הכיתה. לעיתים כבר בשלבים הראשונים של הלמידה מתחילים לחשוב שלילד יש " לקויות למידה".

 כילדה מאוד השתדלתי ללמוד, אימי והמורות חשבו שאני פשוט עצלנית, עושה "דווקא" מפני שכאשר היו שואלים אותי תמיד ידעתי את החומר, אבל במבחנים לא הייתי כותבת מילה אחת. הכתב שלי היה יפה וברור, העתקתי מהלוח אבל לא הצלחתי לקרוא ביעילות את מה שהעתקתי, הייתי טובה מאוד בחשבון אבל לא הצלחתי להבין בעיות מילוליות, אבל תרגילים ובעיות מילוליות בעל פה עשיתי ללא טעויות, לעיתים גם עזרתי לילדים אחרים.

  עונשים רבים קיבלתי מאמי ומהמורות על בסיס יום יומי, כמה תסכול היה בי, לו רק יכולתי להסביר אז שאיני מצליחה להבין מה זה הסימנים האלו על הדף, שהאותיות מתחלפות כאשר אני קוראת, אבל אני לא רואה את זה, שאני השתדלתי אבל מאוד עייף אותי הקריאה לכן לא רציתי  להמשיך לאורך זמן. רק בכיתה ה' הייתה לי מורה שהבינה אותי ועזרה לי, היא לימדה אותי ובחנה אותי בדרכים שלא היו מקובלות אז, מי  ידע אז  שיש לקויות למידה. בזכותה שרדתי ובזכותה התקדמתי.

רק כאשר ילדי אובחנו עם לקויות למידה וחיפשתי עבורם פיתרון לבעיה ולא רק דרכי עקיפה של הקושי. הבנתי מה קורה גם לי ותרגלתי בעצמי אותם תרגילים. היום ילדי ואני עצמי כמעט התגברנו על הקשיים, אני מצליחה לקרוא ספרים עבי תוכן תוך ימים ספורים, כמות השגיאות הכתיב הולך ופוחת עם הזמן, רצף הקריאה וסגנון הכתיבה משתפרים, הצלחתי לקבל ציונים גבוהים (הצטיינות) במבחנים שעשיתי כאשר קראתי וכתבתי בעצמי. אני כבר לא ילדה, אבל התחושה שאולי לא אצליח, שזה יהיה אולי קשה מידי נשארה בתוך ליבי עד היום, וכל מאמר, ספר שאני מסיימת ממלא אותי בגאווה, זה הניצחון הקטן והפרטי שלי. אותה תחושה של ניצחון, של הכול יכול חיפשתי עבור ילדי ועבור המטופלים הרבים שלי. הצלחתם זה הצלחתי!!!  לילדי לקות למידה בתחום הקריאה (הדיסלקטים שלי ), הבכור שעד אמצע כיתה ב' לא זיהה אותיות היום הוא גומר אנציקלופדיות, ספרים, בעל אוצר מילים ויכולות שפה גבוהות. הצעיר מצמצם פערים, יושב במיטה עד מאוחר כי לא רוצה להפסיק באמצע את הספר, "איך הוא ידע מה עשה הבלש"…..

 לכן הורים ומחנכים יקרים מאמר זה בה לתרום לכם מהניסיון ומהידע שלי כבן אדם, כאמא וכמטפלת מנוסה בטיפול המוצלח בלקויות הלמידה.

∞       מה זה  המושג "לקויות למידה", איך אפשר לעזור לילד כך שהלמידה תהייה טובה וקלה יותר עבורו?

לקות למידה הוא קושי ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות ( קריאה, כתיבה וחשבון) על רקע נוירולוגי (קושי בתפקוד יעיל של חלקים שונים במוח). לא מדובר על קשיי למידה הנובעים מפיגור שכלי, חסכים סביבתי או קשיים רגשיות המשפעים על היכולות הלמידה. לעיתים התשתית הנוירולוגית (קשרים בין הנאורונים –כרשת צפופה ) לא מספיק מפותחת. הלמידה מתרחשת אבל אין יכולת יעילה לספוג את הלמידה/התנסויות, מתקשים בלהפנים,לשחזר ולשלוף את מה שנלמד, לזהות או לעשות הקשרים בין דברים, סמלים, חוויות…

∞     מי מאבחן "לקוית למידה"  ומתי מומלץ ללכת לאבחון  כדי להבין מה הם תחומים הלמידה בהם הילד מתקשה?

מומחה המתמחה בבדיקה וזיהוי לעומק של הקשיים בתחומי הלמידה השונים, יודע גם לכתוב המלצות למערכת החינוך עבור התאמות החומר ושיטת הלימוד ,לעיטים אף כותבים תוכנית הדרכה מפורטת מעבר להמלצות כלליות ניקרה מאבחן דידקטי. מכוון שלעיתים קרובות הקושי בלמידה יש לו סיבות שונות חלקם על רקע רגשי-התפתחותי, יש פסיכולוגים חינוכיים שמבצעים אבחון פסיכו דידאקטי.  משרד החינוך מקבל המלצות מהאבחונים הפסיכודידקטים בוועדות השונות (שילוב והשמה). ניתן ומומלץ לחלק את האבחון לשני מומחים במקביל, פסיכולוג יבצעה את האבחון הפסיכולוגי-התפתחותי ומאבחן דידקטי (שהוכשר לעורך שנים בזיהוי לקויות למידה והתמודדות איתם) יבצע את החלק הקשור לכישורי ותפקודי הלמידה. לאחר מזה הפסיכולוג יחד בין תוצאות האבחונים. צורה אבחנה זו היא מעמיקה בהרבה ויקרה יותר ,אבל שווה להשקיע, אבחון טוב והמפתח להכוונה נכונה והצלחה!!

אפשר לגשת לאבחון באמצע כיתה ב', לאחר שהילד רחש את מיומנויות הלמידה הבסיסיות ורואים קשיים, יש מבחנים הבודקים מוכנות לכיתה א' (על ידי פסיכולוג חינוכי) שיכולים לזהות סימנים של  קשיים עתידיים בתחומי הלמידה.

∞       למידה הינה ביטוי של יכולת נוירולוגית מורכבת: פיתוח ושיפור הקואורדינציה בין חלקי המוח: שיפור של תפקודים רבים כגון תפקוד שרירי העיניים, יציבת הגוף, הבחנה שמיעתית, קשב ועוד. כל אלה הם יסודות הכרחיים שבלעדיהם לא ניתן לפתח את האינטליגנציה שלנו.

הלמידה מורכבת מהרבה גורמים שקשורים למערכת גוף-מוח, והתנועה היא אבן יסוד לכל למידה ואמצעי לשיפור היכולות.

∞        בעזרת למידה ושינון של תרגילים ניתן לעזור לילדכם לפתח כישורי למידה, זיכרון וקשב טובים יותר.

היכולת  הקוגניטיביות שלנו, דורשת תיאום בין שתי האונות: לשלוף מאחת ולעבד באחרת, חייב להיות שיתוף פעולה יעיל ומהיר בין חלקי המוח. נאמר שהאונה הימנית אחראית על הזיכרון, עיבוד תמונה, אינטואיציה ושהאונה השמאלית אחראית על קליטת מידע מהסביבה, לוגיקה, אנליזות. זה נכון אבל יותר מדויק זה להגיד שהמידע נשמר באזורים רבים בתוך מוחנו, אותו מידע מתאחסן באסוציאציות שונות באזורים שונים ולא מתחלק רק לימין ושמאל. ככל שיהיה  מעבר טוב ומהיר יותר של המסרים המגיעים ויוצאים ממוחנו, כך היכולות הקוגניטיביות יהיו גבוהות יותר.

שתי אונות המוח מחוברות באמצעות צרור עצב גדול מאוד המכונה כפיס המוח, אשר חוצה את קו האמצע מעל לרמה של התלמוס. ישנם גם שני חיבורים קטנים יותר, commisure קדמית commisure בהיפוקמפוס, הם משמשים כגשר שמחבר אותן, ככל שהם "עבים" יותר, ככל שאנחנו מאמנים יותר את המעברים על "הגשר" הזה בעזרת התרגילים של המיומנויות שדיברתי קודם לכם, כך אנחנו מחזקים אותם, משפרים את תפקודם ומצמצמים את הקשיים שנובעים מהלקויות הלמידה השונות. כך מתגברים על לקויות הלמידה.

ככל שנתאמן, התיאום ישתפר, וככל שהוא ישתפר, ישתפרו גם התפקודים הקוגניטיביים התלויים בו. ככל שהתקשורת בין שני צידי המוח טובה יותר, כך יותר קל לנו לקלוט ולעבד חומר חדש, ללמוד ולהתגבר על הלקויות הלמידה ועל הפערים הלימודיים שנובעים מהם.

∞      מה עושים????

*     בעזרת תרגול של הצלבות  אפשר לשפר את תפקודי הלמידה שלנו. כאשר אנו מבצעים  הצלבות בגוף וחציות קו אמצע של הגוף אנו מפעילים את שתי אונות המוח. הצלבה היא היכולת להפעיל את שתי ההמיספרות של המוח בצורה תקינה ובתיאום, באותו הזמן. זו היכולת להפעיל חלקי גוף שמאורגנים בצד אחד של המוח לאזור שמאורגן בצד השני של הגוף. ילדים עם קושי בחציית קו אמצע של הגוף ובהצלבות נמנעים מזה. כאשר יש  קושי במערכת זו, עלולה להיווצר בהמשך הפרעת קשב וריכוז, מופנמות יתר או לחילופין היפראקטיבית, עקב היווצרות מתח בגוף. כאשר יכולת  ההצלבה לא מתפתחת בצורה  תקינה עלולים לראות בהמשך ההתפתחות הילד לקויות למידה קשים בשפה, שליפה, תקשורת, הבנות לוגיות, קריאה ,כתיבה. קשיים  אלו עלולים  לגרום לעצבנות, הסתגרות, התנהלות מוטורית מסורבלת, קשיים חברתיים, תסכול ,דימוי עצמי וביטחון עצמי ירוד וכו'.

*  קו האמצע של הגוף  הוא קו דמיוני העובר באמצע הגוף מלפנים ומאחור לאורך מארש עד הרגלים "המפריד" את הגוף לצד ימין וצד שמאל.  כאשר אנחנו מעבירים את יד ימין לצד שמאל בלי לסובב את הגן מהמקום אנחנו בעצם עושים חצית קו אמצע של הגוף, מפעילים את אונה שמאל (אחראית על יד ימין),וכאשר נעשה אותו דבר עם יד שמאל נפעיל ואת אונה ימין (אחראית על בצד שמאל), למעשה אנחנו מאמנים את תפקוד היעיל של אונות המוח, משפרים את תיאום בין שתי האונות.

יכולת  חציה קו אמצע של הגוף והצלבות מתחילה להתפתח סביב גיל 3 חודשים, כאשר התינוק מתחיל לעבור עם ידיו ורגליו את קו אמצע של גופו, כאשר הוא מתחיל לבצע רוטציה במותניים  לקראת התהפכות  לצד (סביב גיל 5 חודשים), כאשר הוא מסוגל להפריד את  חגורת הכתפיים וחגורת האגן בעצמו על ידי סיבוב הגוף באזור המותן. כאשר הוא מסוגל להפעיל חלק מהגוף שמופעל על ידי המיספרה אחת בתחום שבפיקוח ההמיספרה השנייה.

יכולת זו תאפשר בהמשך זחילת גחון וזחילה על שש באמצעות הפעלה של האלכסונים (יד ורגל נגדית), תרגילים להיכרות עם קו אמצע הגוף ובידול איברים.

*      דומיננטיות  היא הנטייה הגופנית של כל אחד מאיתנו להשתמש יותר בצד אחד  של הגוף מאשר הצד השני. באה לביטוי בהעדפת השימוש ביד ,רגל,עין, אוזן אחת על פני השנייה לביצוע תפקודים שונים. יש קשר בין הדומיננטיות לתיאום בין שתי ההמיספרות במוח. כאשר  אין תיאום בסיסי בין שתי ההמיספרות, נוצרת בעיה בדומיננטיות

דומיננטיות לא תמיד נקבעת לפי היד שבו האדם כותב, יש ילדים/אנשים רבים שכותבים דווקא ביד הלא דומיננטית שלהם. חוסר דומיננטיות משפיע על היכולות הלמידה, כיוונים, רצפים, חשבון, לכן חשוב לתרגל.  צריכים לא למהר בבחירת הצד הדומיננטי. יש לחזק את שני הצדדים כדי שהצד החזק יבלוט מעצמו עם התהליך.

*     בידול הוא היכולת להפעיל את השרירים הנחוצים לפעולה מבלי לשתף שרירים נוספים. יש לשפר את היכולת הבידול של המוטוריקה הגסה ועדינה ( היכולת להניע את אצבעות הידיים מבלי להניע שרירים נוספים, קשר לאחיזת עיפרון, לכתיבה ) יש לתרגל את השרירים הטבעתיים הכוללים פה ועיניים.

להלן כמה תרגילים מחולקים לפי גיל הילדים:

עוד תרגילים וכתבות תוכלו לראות באתר שלי.

בתהליך האבחון הנוירו התפתחותי שאני מבצעת על רקע קשיי למידה, סרבול מוטורי, קשיי התארגנות אני בודקת גם את יכולת ההצלבה, חציה קו אמצע של הגוף, בידול, דומיננטיות, של  הילד היום ולאורך ההתפתחות. במהלך הטיפול אני מתאימה לילד את הטיפול המתאים לו ביותר ומתקדמת איתו על פי יכולותיו עד הגעה למטרה. החשיפה למשימות נעשית בהדרגתיות, כך שהחוויה תהיה חיובית, של משחק, התנסות ואתגר עם תחושה של מסוגלות והצלחה.

בעזרת נחישות, כוח רצון ואמונה עצמית, ניתן להתגבר כמעט על כל מכשול ולהפוך קושי לאתגר.