בלוג

אחד הדברים הקשים והמפחידים ביותר עבור הורים של ילדים בעלי קשיים בעיבוד חושי או בעלי הפרעת  קשב זה לראות את ילדיהם מתקשים  בפן החברתי. לדוגמה, דמיינו את  גיא בן ה 6, "שמבלה" את הפסקות  בית הספר לבד בפינת בחצר, צופה על ילדי שכבתו משחקים  כאשר הוא לא חלק מהחוויה. גיא היה  רוצה להצטרף  למשחק אבל

השאלה האם יש קשר בין ויסות חושי ל ויסות רגשי וקשיי התנהגות, חוזרת על עצמה . התשובה היא כן! יש קשר הדוק בין ויסות חושי וויסות רגשי. האחד משפיע על השני ביחסים גומלין, הפן הרגשי משפיע על התחושתי והתחושתי על הרגשי.  כל מה שאנחנו עושים בחיינו קשור לויסות, ויסות התחושה, ויסות הרגש, ויסות הקשב, ויסות

לאחר השתתפות בכנס בתל השומר שכולו עסק ב הפרעת קשב וריכוז, התחזקו אצלי מספר תובנות. שנים שאני מסבירה ובונה תכניות אישיות למתאמנים שלי ומדריכה צוותים בגנים ובית ספר, הבנתי שאני לא לבד במסקנה שספורט עוזר ואף נדרש כבסיס לשיפור יכולות הקשב והלמידה שלנו. טיפול יעיל בהפרעת קשב דורש התערבות רב תחומית שמערבת בתוכה אבחנה מדויקת

לא רוצה להתלבש בחורף – איך עוזרים לילד בעל קשיים בויסות חושי עם מעברי עונות בנושא הלבוש הקיץ הסתיים, הסתיו כבר כאן ובמהרה יגיע החורף… הילדים הרגישים שלנו מרגישים כבר מזמן את השינוי ואיתם גם אנחנו.  לא רק שינוי במזג האוויר, הרוח, שינוי עוצמת האור, הריחות שבאוויר וצבעי הקירות מפריעים להם אלה גם השינוי בפריטי

ילדים ומבוגרים  שמתמודדים עם קשיים בעיבוד החושי יכולים להיות מאוד רגישים לרעש. הדבר גורם לכך שכל משימה יומיומית אפילו השגרתיות  ביותר כמו ללכת  לחוג, להסתובב בקניון, להיכנס לסופר, לעמוד בתחנת אוטובוס, לשבת בכיתה, במפגש בגן, בארוחה משפחתית או במשרד עם עוד כמה אנשים המקלידים ומדברים בו זמנית, הם בגדר סיוט… לא קל למצוא הבנה ואמפטיה

אז עוד מעט זה קורה! תחילת שנת הלימודים בפתח! התרגשות רבה עבור רבים מהילדים, אבל מה מסתתר בתוך העולם הרגשי של ילדינו? בימים האחרונים אני עוסקת  בלשפר ולאפשר לילדים פיתוח רחב יותר של שפה רגשית. כבר דיברתי לא פעם על קשר הדוק בין ויסות תחושתי לויסות רגשי, יותר נכון עיבוד המידה הרגשי – תחושתי שמביאה

האם SPD , הפרעה בעיבוד חושי היא אמיתית? במילה אחת – כן. אחד הדברים המתסכלים ביותר ב-SPD (גם: אי- תפקוד בעיבוד חושי) שאין עדיין  מספיק מחקרים מספקים, משמעותיים, מסיביים, באמצעות חקירה מבוקרת על SPD, כדי לכמת, להוכיח או לנבא את הסימפטומים ומהלך החיים  של הפרעה זו. (הפרעה בעיני הקהילה הרפואית). אבל זה לא אומר שזו

סימפטומי ADD/ADHD  לעתים קרובות חופפים ו/או נראים כמו סימפטומים רבים של הפרעות בעיבוד חושי. למען האמת קשה להבדיל בין שני תחומים אלה של אי תפקוד נוירולוגי. ככל שאנו מבינים, ככל שמתרבים המחקרים בעלי המסקנות החד משמעיות בנושא כך נהיה מסוגלים לברר ולהבין הבדלים אלה טוב יותר. אין ספק שדיאגנוזה לא נכונה יכולה להוביל לטיפול שלא

מחקר של UCSF מראה הבדלים מדידים ב קשרים נוירולוגיים המשפיעים על ילדים ישנם הבדלים נוירולוגים במוחם של ילדים בעלי הפרעה בעיבוד החושי ((SPD-sensory processing disorder. מחקר חדש נוסף של אוניברסיטת סן פרנסיסקו UCSF מביא ממצאים חיוניים המקדמים צעד נוסף אל עבר הכרה של לקות בעיבוד החושי כהפרעה נוירולוגית נפרדת.  קישור למאמר המקורי : https://www.facebook.com/ucsf/?fref=ts  

לפני כחודשיים פניתי לאיש יקר וחכם תורה ד"ר מוטי גולן שיעזור לי למצוא ולפרש דברי החכמים בהקשר של חינוך, שליחות, אמונה בילד. השאלה שרודפת אותי כל יום זה – מי ראוי להיקרא מחנך? אחרי קריאה של לא מעט דוחות שנכתבו על ידי "מחנכים", לאחר השתתפות בלא מעט וועדות שילוב, השמה וערר, יש לי לא מעט שאלות: מה

  כמה עובדות: רוב הילדים לומדים לשלוט במתן השתן בין הגילאים 2 ל 3. רוב הילדים הסובלים בריחת שתן מצליחים להתגבר ככל שהם גדלים. ילדים נוטים פחות לחוות בריחה אחרי גיל 5, למרות שיש לא מעט ילדים שיש להם בריחות על בסיס יומי (מלאה או טפטופים) ביום וגם בלילה. גמילה ושליטה על הצרכים הינו תהליך

כאמא שנוסעת עם שלושה ילדים צעירים שרבים וצועקים כל הנסיעה, לא פעם עצרתי את האוטו לעשות שקט וסדר והתחננתי לטרמפ שייקח אותי לבד הביתה. להלן כמה טיפים נחמדים שיתנו לילדים תעסוקה ולכם ההורים קצת שקט בזמן נסיעה טיפ 1 מה נידרש: טוש מחיק, לוח מחיק קטן (אפשר לקנות ב5 ש"ח) ככמות הילדים של המשפחה. מה

תהליך הגמילה הוא תהליך התפתחותי כפי שההליכה והשפה מתפתחים. התהליך הגמילה מתפתח כאשר הילד מוכן באופן פיזיולוגי, רגשי, התנהגותי ואין פגיעה אורגנית, לצד הבנה וסמכות הורית מותאמת. חשוב להעביר אל הילד את האחראיות  של הגמילה, כמובן שכהורים וכמחנכים נעזור לילד על פי צרכיו ועל פי יכולותיו ובעיקר על פי קצב ההתקדמות שלו. סביבות גיל  3,

כאשר השמחה מתחלפת עם בכי ואימה, בגן ובבית הספר. כאשר הנפצים מחרישים את האוזניים עד כאב. לא רוצה להשתתף במסיבת פורים, לא רוצה תחפושת לא רוצהההההה להלן הצעות להורים, גננות ואנשי חינוך שונים, איך לעזור לילדים שלא אוהבים להתחפש? "משנכנס אדר מרבין בשמחה" כך אומרים, חודש לפני פורים הורים וגננות מתחילים בהכנות, מיצירות מלאות חומרים מבריקים ועד

פעילויות לאינטגרציה בחוש הטקטילי ילדים בדרך כלל מסוגלים לפתח מיומנויות של קבלה, עיבוד מידע ותגובה מותאמת של חוש המישוש שלהם. הם נהנים מחשיפה למגוון רחב של מרקמים, חומרים ומגע אנושי מראשית חייהם. ילדים עם צרכים תחושתיים – ויסות חושי, יפיקו תועלת מפעילויות שתעזור להם לפתח אינטגרציה בחוש המגע-מישוש. הם עשויים להפגין רגישות יתר (היפר-סנסיטיביות/תגובת יתר)

איך לשפר מוטוריקה עדינה וגסה בגיל הרך ילדים בגיל הגן מצליחים באמצעות מיומנויות של מוטוריקה עדינה וגסה לבצע את מרבית המשימות היומיות שלהם. פעילויות הכוללות שימוש בכלי אוכל, הליכה, צביעה, הלבשה, לשחק במשחקי כדור, טיפוס, עבודה ליד שולחן עבודה או סתם פעילויות כיפיות כמו הרכבות או משחק במגרש המשחקים. ילדים צעירים לומדים  ומפתחים לאט לאט

אני בטוחה שהסיפור שאספר בהמשך ידוע ומוכר להרבה מאוד משפחות, אבל לכל מי שחושב שאני מגזימה יכול לשאול את השכנים ששמעו ויצא להם לחוות יחד איתי את ההתפרצויות היומיות של ילדי סביב נושא  -צחצוח השיניים. כל בוקר וכל ערב אותו סיפור, אותה מלחמה, בכי, צעקות, מברשות שעפות באוויר לכל עבר, הכל בגלל ש "לא רוצה

תגובה הסתגלותית זו המטרה של הטיפול הסנסו – מוטורי שבונים לילד בעל קשיים בעיבוד-ויסות חושי (  SPD). מה שאני (אנחנו) מחפשים במהלך הטיפול בכל מפגש ובתרגול הביתי היומי (תכנית\דיאטה סנסו-מוטורית) הן התגובות ההסתגלותיות. שינוי של מאפייני ההתנהגות שיפריעו לילד לתפקד ביעילות כתוצאה מחשיפה מותאמת אישית ועקבית לפעילויות שונות שגורמות לשינוי עיצבי. מהי הכוונה לתגובה הסתגלותית