ההבדל בין התפרצויות זעם, משברים רגשיים וקשיים בויסות חושי-ריגשי

התפרצויות זעם ומשברים רגשיים אינם זהים. יכול להיות קושי להבחין בהבדלים רק מלצפות  בילד הזועם. הבנה של הסיבות שהובילו להתפרצויות הזעם ולמשברים, יכולה לעזור לנו כהורים, אנשי  חינוך או טיפול, ללמוד על הילד ולהתאים לו את העזרה והטיפול המיטבי עבורו כדי שהוא ילמד איך להתמודד באותם מצבים.

שבירת המיתוס

נפוצה המחשבה אצל אנשים רבים שהמילים "זעם" ו "משבר" הם בעלי אותם משמעות. הם יכולים להיראות דומים מאוד כשמסתכלים על הילד במבט ראשון.  עבור ילדים עם קשיים בעיבוד –ויסות חושי, ויסות ריגשי או עבור אלה שאין להם שליטה עצמית, הביטוי משבר שונה מאוד  מהמשמעות של המילה זעם. ההבנה של ההבדלים והסיבות להתנהגות הרגזנית, הלא מתפשרת והזועמת, תאפשר לנו ללמוד איך לעזור להם וכיצד להגיב באופן יעיל יותר עבורם.

התקף זעם,  האם יש דבר כזה ?

זעם הוא התפרצות רגשית שמתרחשת כאשר ילד  מנסה לעשות או להשיג משהו שהוא רוצה, חושק, צריך ולא מצליח. חלק מהילדים עם קשיים בויסות חושי, ויסות רגשי, לקויות למידה והפרעת קשב נוטים יותר להתפרצויות זעם. חלק מאותם ילדים יכולים להיות מאוד "נפיצים" , להראות אימפולסיביות, להתקשות  לשלוט ברגשותיהם.  הם מתוסכלים וכועסים בקלות רבה מאשר ילדים ללא אותם קשיים שיש להם יכולת שליטה ובקרה יעילה יותר.

לילד יכולה להיות התפרצות זעם, למשל במהלך משחק כדורגל, אם הוא לא בין הראשונים שנבחרו או לא הראשון לבעוט או לקבל את  הכדור. ילד אחר יכול להתרגז ולהתפרץ כאשר את כאמא מתייחסת לילד אחר מהמשפחה והוא לא מקבל את תשומת הלב שציפה.  צעקות, בכי, שימוש באלימות  אינם דרכים מתאימים  לבטא את רגשותיהם, אבל הם עושים זאת מסיבה כלשהי שלא תמיד יכולים להסביר.

לילד יש שליטה מסוימת על התנהגותו. הילד שנמצע בהתפרצות זעם, עלול להפסיק באמצע התקף הזעם על מנת לבחון האם מסתכלים, צופים בו. לעיתים קרובות לאחר שהוא מוודא שצופים בו, הוא מסוגל להמשיך עם הזעם כרגיל. ההתפרצות הזעם שלו תסתיים לרוב  כאשר ישיג את מבוקשו, או כאשר  יבין  שהוא לא יקבל את מבוקשו על פי אותה התנהגות.

משבר רגשי, האם יש דבר כזה?

משבר רגשי מתרחש כתגובה לגירוי יתר, הצפה.

אצל ילדים רבים  זה עלול לקרות  כאשר הם מתקשים בעיבוד מידע חושי רב  שמציף אותם. דוגמה למשל, ילד שמגיע לפארק שעשועים, החוויות המרגשות אותו בפן התחושתי, הרגשי, הומי האדם, הרעש, כל אלה יכולים לעורר אצלו משבר.  משבר רגשי בילדים אחרים, יכול להתרחש כתגובה לזה שיש להם יותר מידי דברים לחשוב עליהם, או משימות לבצע . למשל, כאשר מבקשים מהילד ללכת לסדר את החדר ואת הארון, יכול להתעורר התקף זעם שמפעיל טריגר למשבר רגשי מהבלבול והעומס. או כאשר נדרש לבחור מאכל בתוך מזנון מלא מטעמים ואינו מסוגל להחליט מה הוא רוצה.

אחת הדרכים להבין את עודף הגרוי החושי היא דרך הדוגמה הזאת. תדמיינו לעצמכם שאתם ממלאים כד קטן עם מים. רוב הזמן אתם יכולים  לשלוט  בזרימת המים הממלאה את הכד לאט לאט, אבל ייתכנו מצבים בהם זרימת המים תהיה גדולה יותר וחזקה יותר, עד כדי כך שהמים בכד יגלשו  לפני שמספיקים לסגור את הברז.

אז איך נולד משבר רגשי ?
איך הוא מתחיל?
אתן כמה דוגמאות של החיים שלי או של מטופלים. הרעש ועומס האנשים שהסתובבו  מסביבנו בביקור שלי עם ילדי בפארק השעשועים או הדלפקים עמוסים במאכלים ססגוניים בחדר אוכל בארוחה במלון, או את המדידות הרבות של בגדים בחנויות הקניון בחיפוש אחר חולצה ומכניסיים, מייצגים את עומס המידע החושי שהמוח של הילד בעל הקושי התחושתי חווה . כאשר זה קורה, הילד המוצף תחושתית מרגיש צורך התנהגותי מאוד הישרדותי שמתאפיין ב" לחימה או בריחה". אותה הצפה תחושתית-רגשית הכל כך לא ברורה לעין,  מקבלת ביטוי על ידי צעקות, צרחות, בכי, תוקפנות או בריחה מהמקום או מהמצב.

דרכי התמודדות ועזרה עבור התפרצויות זעם  ומשברים רגשיים – ויסות ריגשי

סיבות להתפרצויות  הזעם ומשברים ברגשיים יכולים להיות מאוד שונים, וכך גם דרכי ההתמודדות והעזרה באותם רגעים.  חשוב לזכור כי ההבדל העיקרי בין שני סוגי התפרצויות בין אם רגשית או התנהגותית,  זה שאותם התפרצויות בדרך כלל יש להם מטרה ברורה להשגה על ידי אותם  ילדים. המשברים הרגשיים  הם תגובות למשהו ובדרך כלל אינם מצויים בשליטה של הילד.

בדרך כלל ילד שמראה התפרצות זעם לעתים קרובות יכול לעצור את התנהגותו אם יקבל את מבוקשו  או כאשר יקבל תמורה (הערכה  מילולית , פרסים, מדבקות) על התנהגותו  הראויה .  במקרה של משבר רגשי, המשבר  לא יחלוף כל כך מהר, הוא לא יופסק  אם הילד יקבל את מבוקשו. יתרה מזאת, יתכן מאוד שהילד עצמו לא  יודע מה הוא רוצה ואנחנו עומדים מול אותו ילד זועם מבלי להבין מה הבעיה ומה יכול לעזור לו באותם רגעים.

משברים רגשיים אצל ילדים בעלי קשיים בעיבוד החושי, הפרעת קשב , לקויות למידה, נוטים להסתיים כשהילד יהיה מותש רגשית או כאשר עומס הגרוי החושי יורד. אם אשתמש בדוגמה שציינתי קודם, הילד יכול להירגע כאשר ימצא מקום שקט ונטול גירויים בפארק, מקום בו יוכל לנוח מעט או כאשר יצא מהפארק או מהקניון למכונית ושם הוא עלול להירדם

מה לעשות או לא לעשות עם התפרצויות זעם ומשברים שונים

הדרך להתמודד עם ההתקפי זעם של ילדך,  זה לזהות מה ילדכם זקוק ולא להתפשר. יש להסביר לילד שאתם מבינים  מה הוא רוצה, ולעזור לו להבין שקיימת התנהגות נאותה יותר  שתעזור לו לקבל /להגיע למה שהוא היה רוצה.

דוגמה מהחיים של הרבה משפחות, למשל בהתמודדות  בין הורים לאחים  "אני רואה שאתה רוצה את תשומת לבי. כאשר אסיים לדבר עם אחותך יגיע  תורך " הילד מתפרץ בזעם , בשקט ובאסרטיביות ניתן לומר לו  "כאשר תסיים לבכות , אשמח להקשיב לך בשקט. תקרא לי/תגיד לי  כשאתה מוכן  ואקשיב לך "

כדי לשלוט במשבר ריגשי – ויסות ריגשי, תקבעו עם הילד שגרה של מקום שיכול להיכנס אליו בבית , בגן, בית ספר, קניון ועוד, כאשר וקשה לו.  (נכון שלא תמיד אפשר לתכנן כל דבר, אבל אפשר להגיע למקום ולחשוב באותם רגעים יחד איתו על המקום הזה ). ברגע המשבר תסייעו לו , תזכירו לו למצוא את אותו מקום שקט ובטוח ששם הוא יצליח להפחית את עוצמת הגירויים.

לדוגמה "בואו לצאת מהחנות לאוטו ,נשב שם קצת " לאחר מכן, לפעול באופן רגוע ומרגיע, בלי הרבה דיבורים עם ילדכם. המטרה היא להפחית את כמות המידע החושי שילד חווה.

הזיהוי הנכון בין התפרצות זעם למשבר רגשי הוא קריטי כדי לעזור לילד. חשוב לחשוב בטרם עת ולהיות ערים לדברים  ומצבים שעלולים להיות מאתגרים עבורם. אפשר להיעזר בכל מיני טיפים, כלים, ואביזרים שיכולים לעזור לילד להתמודד עם ההצפה התחושתית במקרה של רעש, מגע, ותחושות אחרות .

לסיכום

• התפרצויות זעם מתרחשות כאשר הילד מנסה להשיג משהו שהוא  רוצה או צריך.
• משברים מתרחשים כאשר ילד מרגיש מוצף מעודף גריוי חושי,רגשי או בנסיבות אחרות.
• לזהות את ההבדל בין התפרצויות זעם למשברים רגשיים  יכול לעזור לעצור או לשלוט בעוצמת ההתפרצות  הרגשית .
• שליטה עצמית של ההורה במצב הנפיץ , דיבור שקט, קצר וממוקד הוא עוגן לילד שמתקשה לשלוט בעצמו .