קשיי התנהגות בכיתה הן האופי הקשה במהלך עבודתה של מחנכים וצוותי הוראה.
ילדים אלו מפריעים למהלך התקין של השיעור, מפריעים לבני כיתתם, הם "מושכים" את סבלנותם של המורים, מעוררים במוריהם תחושות שליליות כלפיהם, חוסר שליטה וחוסר הבנה להתנהגותם.
ילדים בעלי קושי בעיבוד/ויסות חושי הם לעיתים קרובות לא מובנים, מאובחנים לא נכון, ומקבלים טיפולים לא מותאמים, כולל טיפולים תרופתיים. אין מספיק מודעות לקושי ולמאפיינים הרבים שבאים איתו. כתוצאה מחוסר ההבנה והידע בנושא בתוך מערכת החינוך בכדי לעזור לאותם ילדים נעשה לרוב פרשנות לא נכונה והתערבות לא יעילה מה שמוביל לחוסר שליטה מצד 
המורים ומצד הילד ברגעים בהם הילד מרגיש מוצף.
מאפייני התנהגות בעיתיים בשעות הלימוד בכיתה אשר דווחו על ידי המורים:
* אחד הקשיים זה חוסר קשב וריכוז של הילד במהלך השיעור
* חוסר שקט, יכולת מועטת לשבת לאורך זמן כך שהלמידה תהיה יעילה.
ילדים רבים בעלי קושי בויסות החושי שלהם מראים צורך לתנועה רבה בעקבות תת תחושה בחלק ממערכות החישה שלהם. גופם נזקק לעוד תנועה לעומת ילדים שאינן חווים את אותו הקושי, כדי לבצע מטלות שדורשות ריכוז, קשב ומיקוד במשימה.
להלן מאפיינים שעלולים להצביע על קושי לעבד מידע חושי באופן תקין ומשפיעים על התנהגות הילד:
1- ילדים המראים הימנעות, אי נוחות או דחייה מפעילויות כגון: משחק מלכלך, פעילויות בתנועה, שימוש במתקנים בגן השעשועים, קולות או רעשים מסוימים, ריחות או טעמים.
2- ילדים בעלי מסורבלות, חוסר קואורדינציה או ילדים המתנגשים ונתקלים הרבה באנשים, ילדים, רהיטים או חפצים שונים, ילדים שלעיתים קרובות שוברים משחקים, חפצים, לא בכוונה.
3- ילדים שמראים קושי במעברים, מעבר " ערוץ" בין פעילויות.
4- ילדים שמראים קשיים באינטראקציה חברתית בין בני גילם.
5- ילדים שלא יודעים ומצליחים להתמודד ולהסתגל לסיטואציות מאתגרות חדשות.
המאפיינים שפורטו הם רק חלק קטן מהקשיים שמובילים לבעיות התנהגות שעלולות להפריע לילד, למורים ולחבריו לכיתה. הילדים האלה הם הילדים שלי ושל רבים שצריכים עזרה מאנשי המערכת על בסיס יומיומי.
הם צריכים לקבל עזרה כדי להמשיך במשימה גם אם במצב שהילד חווה הצפה/עומס תחושתי אשר גורם לו קושי להיות מרוכז בנלמד בכיתה או במידה שהוא צריך גירוי תחושתי נוסף כדי לעזור לו להמשיך במשימה.
ניתן לעזור להם על ידי פעילויות פשוטות בזמן השיעור בכיתה שיעזרו לכלל הכיתה ולא רק לאותם בעלי קושי תחושתי.
לפניכם כמה אפשרויות לעזרה ותרגול חושי שיעזרו לילדים להיות קשובים, שקטים, מאורגנים, שלווים:
בתחום המוטורי:
- ניתן לתת לילד ריבועי שטיח או מרקמים שונים לשים על הכיסא או על הרצפה בזמן ישיבה, כך מעבר לשמירה על המרחב האישי יקבלו מענה לחוש המישוש.
- ילדים בעלי מוסחות יתר יש להשיבם רחוק מדלתות או חלונות.
- אפשרו לו לשבת על כדורי פיזיו`, שרפרפי T , ישיבה על כרית פילאטיס בעלת קוצים בדרגה שונה שמונחת על כיסא התלמיד, ישיבה על פוף.
- אפשרו לילדים לעבוד בעמידה, שכיבה ולא רק בישיבה.
- תכניסו לכיתה כיסא נדנדה שילדים יוכלו להשתמש בו לצורך הירגעות.
- אפשרו לילדים שימוש בשמיכות, כריות או אפודות משקל במהלך העשייה בכיתה.
- תבנו בכיתה אוהל קטן, על ידי קופסא של תנור או וילון מעל פינה נטולת גירוים בה הילד יכול לשבת על כריות להירגע מעודף הגירויים של היום.
בתחום החזותי:
- תבנו טבלה עם תמונות של פעילויות היום (ניהול זמן מפחית חרדות ומתחים, מעלה ביטחון ושלווה).
- בלוח השבועי תציינו שעה וסוג הטיפול או פעילות שאמור להגיע.
- כדי לחזק מרחב אישי תסמנו אותו על ידי שטיחון, חישוק או סרט דביק מחוספס
- כדי לעזור בסדר וארגון של חפצים תשתמשו בכרטיסיות בעלות מילים או תמונות המודבקות על מדפים, ארונות, ספריות.
- דאגו לתאורה לא חזקה, ותעשו הפסקות אור יזומות במיוחד אחרי הפסקות או פעילויות הדורשות שקט
בתחום הלמידה: סדר וארגון
כך תעזרו לילד להיות מסודר וקשוב יותר לתהליכי עבודה
1- דאגו למעט חומר על הקירות ולוח הכתיבה .
2- חשוב שיהיו מקומות אחסון בכיתה וליד שולחנו, וכמו כן גם בתוך הילקוט, תיקיות אישיות עבור כל מקצוע שבתוכן תהיה מחברת , ספר וחוברת של אותו מקצוע.
3- תלמדו אותו להצביע באצבע, להשתמש בנייר לבן או סרגל חלק כאשר עובר בין מילה למילה או שורה לשורה בזן קריאה או תרגילים בחשבון.
4- מומלץ להשתמש במחברת חכמה לחשבון, או דפדפות בעלות ריבועים של ס"מ כדי שילדים ירשמו כל מספר בקובייה ובעמודה הנכונה. קוביות קטנות גורמות לעומס בעיניים.
5- אין להעמיס חומר כתוב על דף, מומלץ להשאיר רווחים בין שורות (לפחות שתי שורות), להשתמש בצבע לכותרת. ·
6- כדי לצמצם מסיחים תסתירו בדף לבן או צבעוני בהיר דברים בדף שלא נחוצים לעבודה או שכבר קראו או פתרו, זה ישפר את הקשב בזמן עבודה.
בתחום השמיעה:
יש לתת חשיבות רבה לילדים המוצפים ברעשים בעקבות רגישות יתר שמיעתית, הדבר מאוד משפיע על הקשב והריכוז וההתנהגות של הילד.
- תכינו את הילד לפני התרחשות של רעשים חזקים כגון, צלצול פעמון, צפירה בחגי זיכרון, צפירות בתרגילי ביטחון. מומלץ שהיה הכיתה, אוזניות שונות,אטמי אוזניים .
- כדי לקבל קשב מלא מהילד חשוב ליצור איתו קשר עין, להתכופף לגובה העיניים כדי למקד מבט.
- חשוב שהילד ידע להצביע כדי לבקש עזרה, או לבקש חזרה על משהו שלא הבין. חשובה מאוד רמת הזמינות והנכונות של המורה באותם רגעים בהם היו לו קשיים.
- יש צורך לעזור לו בכך שמחלקים הוראות מושמעות או כתובות לשלבים, אפשרו לילד זמן נוסף לבצע אותן, במידת הצורך.
- יש לבקש מהילד לחזור במילים שלו אחרי ההוראות של העבודה כדי להיות בטוחים שהוא הבין.
איזה פעילויות מומלצות כדי לעורר ילד שניראה פסיבי, שקט, לא מרוכז בעל צורך תחושתי?
- תעשו הפסקות מוטוריות יזומות במהלך השיעור , פעילויות בהם יהיו קפיצות, דילוגים, מתיחות, צעידה במקום, כפיפות בטן וכו'.
- שתיית מים קרים, קפואים, ללעוס קרח או פירות קפואים שהביא מהבית במהלך יום הלימודים, לא רק בהפסקת אוכל.
- לאפשר לו לצאת לשטיפת פנים.
איזה פעילויות מומלצות כדי להרגיע ילד שניראה תנועתי ,לא שקט, לא מרוכז בעל צורך תחושתי?
- תנו לילד הפסקה יזומה של תנועה בתחילת או במהלך שיעור הכוללת קפיצות על הרצפה או על טרמפולינה קטנה, ישיבה במהלך היום על כדור פיזיו, התנדנדות על כדור פיזיו מתיחות ומשיכות של רצועת גומי של פילאטיס.
- ניתן לתת לילד להקשיב במוזיקה שקטה דרך אוזניות המחובר לMP3.
- תאפשרו לילד לעבוד בתנוחות שונות כגון, עמידה, שכיבה, ישיבה על כדור או כיסא נדנדה, פוף. ניתן לשים על גופו שמיכה עם משקל או אפודת משקל כדי להגביר את תחושת השרירים.
- ניתן לעשות לו מעט מסג' על הגוף ולחיצות על הכתפיים, ידיים ואצבעות.
- תדברו אליו בלחש ובצורה איטית.
- תפחו את הילד לסדרן הכיתה, שליח המורה, אחראי על תלית חומר בלוח התוכן של הכיתה, אחראי על מחיקת הלוח, סידור הכיסאות ושולחנות, סידור /הנחת והרמת ספרים כבדים מצד לצד, וכו'. כל מה שיגרום לדחיפות, מתיחות והרמה.
- תנו לו להחזיק ביד אביזרים, צעצועים תחושתיים שקטים להתעסקות במידת הצורך. ללעוס, למתוח, להחזיק, למשוך, למשש תוך כדי ישיבה בשיעור.
- לדאוג להרבה פעילות גופנית בזמן ההפסקות ושיעורי הספורט, כולל קפיצות, התנדנדות, סיבובים, התהפכויות, גלגולים, משיכות, מתיחות, הרמה, ועוד.
בתחום ההתנהגותי:
- לתת חיזוקים חיוביים, תמריצים וגמולים חיוביים ברגעים שהילד מתאמץ להתגבר על דברים חדשים, מנסה להפסיק התנהגות שמפריעה לסביבה, משתדל לעבוד לבד, יוזם פעילות, פנוי לבקש וקבל תיווך/עזרה, מציית לכללי ההתנהגות של הכיתה, מראה איפוק בהתנהגותו כאשר אינו מקבל את הרצוי עבורו.
- תדגישו ותפרטו את הצלחותיו בהתנהגויות הרצויות, תשבחו ותנו לו כלים לשיפור במיוחד על התנהגותו מול מצבים דומים שעלולים להופיע שוב. תעודדו אותו להגיע בעצמו לפיתרונות.
- תעשו איתו חוזה על כללי התנהגות ודרישות לימודיות בכיתה, תדאגו לתיאום ציפיות מפורט ממנו ומה יהיו ההשלכות החיוביות והשליליות.
- תעודדו את הילד לבקש עזרה, לספר על קשיים במהלך משימה או בעיות שיכולות להופיע.
- תהיו צעד אחד קדימה, תנסו לראות את הסימנים שהילד מראה לפני שהוא מתחיל להתעצבן או לאבד שליטה. יש חשיבות לתוכנית מניעתי ולדברים שיכולים לעזור לצאת ממצב נוקשה ובעייתי בטרם עת.
- למדו את הילדים מהו מרחב אישי ואכפו שמירה על גבולות אלו ושמירה על ידיהם לעצמם.
- תנו לילד שיקוף מצב במידה שהוא מראה צורך לתחושה או לרגיעה תלמדו אותו מה הם האפשרויות שעומדים לפניו שמקובלות על המורה במהלך השיעור, במקום פעילויות המפריעות בשיעור. לדוגמה מתיחת שרירי הרגלים יכולה להתבצע בישיבה כאשר על רגלי הכיסא מחובר גומי שאפשר למתוח עם הרגלים במקום לקום ולטייל בכיתה ולהפריע לחברים.
פרשנות מוטעית לסיטואציות זה דבר שכיח אצל אנשי חינוך, אנשים רבים שלא מכירים את התחום התחושתי. לא פעם שמעתי תיאור של ילד אלים, אגרסיבי חסר גבולות שמזלזל במרות המורים.
ילד "התנגש " בילד אחר כאשר רץ כיוון שהתרחק מילד שלישי או מסיטואציה שנראתה לו מאיימת. זו למעשה תגובה של הגנתיות "בריחה" או דרך אחרת להתמודדות מול אותה סיטואציה שמאיימת עליו תחושתית (מגע/חוש המישוש) לחימה/תקיפה /התנהגות כוחנית. אין כאן אלימות כצורך בפגיעה מכוונת אלא תגובה הישרדותית מול מצב שמתפרש על ידי הילד כפוגענית ומסכנת.
לא פעם ההורים מקבלים דיווח מהמערכת על התנהגויות של התפרצות שלא חוו קודם לכם אצל ילדיהם בבית ומתרחשות במסגרת בית הספר בכיתה או בהפסקה. יש קלות בלתי נסבלת בלתת "כותרות", תיוגים לילדים אלו וגם להוריהם בגלל שהתנהגות הילד פוגעת במהלך התקין של שיעור.
לרוב ההתנהגות הזו יכולה להיות קיצונית יותר בשעות בית הספר בעקבות הקושי של הילד לשלוט על סביבתו שמציפה או מאיימת אליו חושית מה שלא קורה בבית.
בחיים היום יומיים שלנו אנו חווים הצפה של גירויים בכל תחומי הקשת הסנסורי כגון: רעשים, ריחות, צבעים, אורות, נגיעות, תנועה, משובים מוטורים לכלל השרירים, גידים ומפרקים. בעולם כזה ילד שמתקשה בעיבוד יעיל של כל המסרים התחושתיים אבוד ,חסר אונים, פגיע ולא מובן.
נוכל לצפות התנהגויות לא מקובלות על החברה, חוסר שליטה רגשית, התפרצויות, המון תסכול, בזמן שהילד מנסה בכל כוחו להתגבר על הקשיים, להיות מאופק יותר, לרסן את עוצמות הגירוי ולהראות איפוק התנהגותי במשך כל השעות בהם הוא נמצא במערכת. בתוך כל הכאוס הזה מה עוד הילד המסכן מקבל? שפע של ביקורת, תיוגים, חוסר הבנה.
אם רק נבין מה מקור הקושי וניתן מעט עזרה במהלך היום הילדים "המאתגרים" האלו יכולו לפרוח, להצליח ולהתגבר על הקשיים שלהם.
כל מה שנדרש זה לעורר מודעות לצרכיהם התחושתיים של גופם, לתת מענה או להימנע מגירויים שעלולים להציף, לתת להם להרגיש שהם רצויים, שהם מסוגלים לשלוט על עצמם ועל סביבתם, להעלות את הדימוי העצמי והביטחון העצמי שלהם שלרוב נפגע מרוב הערות, ולתת להם להרגיש שמאמינים בהם.
שלום ציפי היקרה,
כל כך שמחתי לקרוא את הפוסט הזה. הוא חשוב בצורה בלתי רגילה.
בכלל אני אוהב לקרוא את הפוסטים שלך שכן הם ברורים ומאוד מועילים.
איך את ממליצה לעשות עבודה מול בתי הספר בעניין זה?
יותם
וואווו כלכך נכון כל כך מוחשי לפחות יש לזה שם אבל עדיין לצערי הילד שלי ממשיך לסבול בכל מסגרת חינוכית ולפרוש ממנה הייתי שמחה אם היית נותת לי עצה לישיבה חרדית שאת מכירה שתוכל לחבק את הילד שלי ולעזור לו להצליח ולכוון אותו להתמודד עם הבעיה הזו תודה
תהילה
שלום ציפי היקרה,
כל כך שמחתי לקרוא את הפוסט הזה. הוא חשוב מאוד.
בכלל אני שמח לקרוא את הדברים שאת כותבת שכן הם כתובים בצורה פשוטה וברורה ובעיקר מאוד מועילה.
אשמח אם תוכלי לתת מספר משפטים על איך אפשר לעשות את העבודה מול בתי הספר או לפחות להעלות להם את המודעות לדברים החשובים שכתובים כאן.
יותם
יותם שלום ותודה רבה על הפרגון , ממך עבורי זו גם מחמאה.
אחלק את התשובה לשתיים- מצד ההורים שמגיעים למערכת ומאשת מקצוע המגיעה למערכת.
כהורה הפוגש את המערכת: דבר ראשון זה להבין שלרוב הצוות החינוכי מלאה בכוונות טובות אבל אין להם שום ידיעה וכלים בנושא התחושתי, לרוב הסימנים דומים להפרעת הקשב שכולם מדברים אליה. הצוותים רוצים לעזור לילד ולעורר בנו כהורים מודעות לקשיים. מכאן שהתפקיד שלנו ההורים הוא קודם כל להבין את מקור הקשיים של הילד, לאבחן ובעיקר לקבל הסבר וכלים להתמודדות ולעזרה. את אותם הסברים וכלים לבקש בכתב מהמטפל ולשבת עם הצוות. שיתוף פעולה זה המילה המפתח ביחסים עם המערכת. אני יודעת שלא תמיד זה קל, המערכת בעטה במשפחתי קשה למרות כל הנכונות שלי אבל היו מורים וצוותים שאני יכולה לשבח מכל הלב. וכן עדיין אני ממליצה כאמא לשלושה ילדים "מאתגרים מאוד" לשתף פעולה עם הגננת, מורה ,יועצת … במלחמות, מאבקי כוחות ,השמצות לא עוזרות לילד ולא מעוררות את האמפתיה והעזרה של המערכת. במידה שהתקשורת בינכם לבין הצוות מתוחה , תקבעו פגישה בה יהיה נוכח המטפל העיקרי המלווה את הילד ויכול באופן אובייקטיבי ,בלי אמוציות להסביר על אופי הקשיים, לכוון ,לעזור ,לתת כלים . קחו בחשבון שלא הכל מותר לצוות החינוכי לעשות יש עוד 35-39 ילדים בכיתה ורק איש חינוך אחד.
כאשת מקצוע אסביר איך אני רואה את התמונה כאשר הילד מגיע אלי לטיפול ויש קושי בתוך מערכת החינוך. חלק מהדברים ציינתי כבר בשלב הראשון. החל בקביעה פגישה עם המערכת, לשמוע את תיאור הקשיים ויכולות ההתמודדות שלהם. ללא שום שיפוטיות. שוב מזכירה שלרוב למערכת יש כוונות טובות אבל אין להם ידע, כלים מעשיים , זמן ואנשים שיעזרו להם במהלך היום הלימודים. לכן אני תמיד מסבירה את מקור הקשיים, נותנת להם כלים מעשיים על פי יכולותיהם, שומרת על קשר, יוצרת תהליך הדברות חדש בין ההורים למערכת ובונה מערכת משולשת של תקשורת בה נמצאים ההורים, המערכת וגם הילד. צריך להיות תאום ציפיות ומסר אחד לכולם כדי לעזור לילד: מה עושים ומתי , איזה אחראיות לוקחים ההורים לצד האחראיות של בית הספר ,לצד האחראיות האישית של הילד . כל זה נעשה לאחר שיש מודעות לקשיים ונעשה התערבות של מבוגר כדי לשקף לילד ללא שיפוט או התקפה שיש הבנה לקשיים אבל יש דברים שאסור ומותר לעשות בכיתה ותהיה לו אפשרות לפעילות חלופית בכיתה שתיתן מענה לצורך.
ישראל עדיין לא מפותחת מספיק בנושא שילוב ילדים בעלי קשיים בתוך המסגרת החינוך הרגילה כמו מדינות אחרות, אבל יש ניסיון, מה שחסר זה המודעות והאחראיות של כולנו (הורים, אנשי חינוך ומטפלים ) להתאחד למען אותם ילדים שמיום ליום מתרבים בכיתות.
יותם, מקווה שעניתי על השאלה ,אני רואה בעשייתך במרכז אורי שותף אמיתי לעליית המודעות.
אפשר לשוחח איתך 0543440599
יש לי ילד בן 11 בכיתת חינוך מיוחד והוא סובל מאוד
שלום , קראתי את הפוסט שלך נורא מעניין ,
יש לי ילד בן 6.5 .
איך אפשר לשוחח איתך- 0509594259
ציפי שלום. נהנתי מאוד לקרוא את מה שכתבת, החלום של שכל הנקודות שהעלית בכדי לעזור לילדים שקשה להם לשרוד את משך היום בבי"ס יגעו לתודעה של מנהלי ומחנכי בתי הספר. לצערי הרב בימינו אני נתקלת במנהלים ובמחנכים שאומרים אין לנו כלים לעזור לילד א' וישר אומרים שהוא צריך אבחון בעיות קשב או טיפול כזה וכו'. בזכות אנשים כמך אולי נזכה בעתיד הקרוב להכשרת מורים ברמה שיכולו לעזור לילדים הסובלים מבעיות כאלו. תודה רבה
שלום שמחתי לקרוא את המאמר שלך אשמח ליצור קשר 0526693373
אשמח ליצירת קשר
ציפי תודה רבה לך,אני הבנתי למה אני לא יכול להיתרכז בשיעורים ובשיעורי בית
התלמידים שסובלים מבעיות קשב וריכוז בכיתה מפריעים למהלך השיעור, הם עוצרים המורה באמצע השיעור ובכך מפריעים לתלמידים אחרים ללמוד ולהתרכז.
לדעתי התלמידים האלה צריכים מסגרת אחרת לטיפול בבעיה שלהם כי שילובם בכיתות רגילות לא יאפשר למורה לנהל את השיעור בצורה יעילה, מצד שני התלמידים לא לומדים כמו שצריך את החומר הנלמד , דבר זה מפריע מאוד להתקדמות והעברת החומר.
שלום ציפי,
יש לי ילד בן 4 – גן טרום חובה, הקשיים שאת מתארת בבלוג הם ממש אחד על אחד הקשיים של בן שלי.
צוות הגן אינו יכול להתמודד אתו, התקיימה וועד רב מקצועית בניסיון לקבל סייעת צמודה.
הגננת מתארת בעיית התנהגות בלתי נסבלת.
בני הוגדר כסובל מקושי וויסות חושי המערכת לא מצליחה להכיל אותו מה לעשות?
שלום נורית, מצטערת על האיחור בתגובה. אני עברתי אישית את אותם התמודדויות עם הילדים שלי.
אשמח לעזור. אנא התקשרי 052-6429-390 או השאירי מספר טלפון ואחזור אליך
תודה, ציפי
ציפי שלום רב,
אשמח להתייעץ איתך בעניין בני בן 7.
050-6205653
כרמית שלום, עקב תקלה טכנית לא קיבלתי בזמן אמת את פנייתך. אני חושבת ששוחחנו, אם לא, את מוזמנת להתקשר אלי. המספר שלי הינו: 052-6429390. תודה. ציפי
שלום ציפי בני בן השש לומד בכיתה א כיתה קטנה חינוך מיוחד בביהס רגיל.סובל מוויסות חושי קשב וריכוז..ועוד..הבעיה האקוטית כרגע היא מרחב אישי בינו לבין ילדים אחרים..ובכלל…הקושי בביהס..כאשר ישנה בעיה כזו שהוא צריך לשבת כמה שעות ביום. בביהס אין להם מושג כיצד להתמודד עם הבעיה הזו.אנו מטופלים עם מרפאה בעיסוק באופן פרטי.אשמח להתייעץ על תוכנית שתוכל לעזור לנו.תודה רבה
שלום ציפי, אשמח לקבל ייעוץ לגבי תלמידת כיתה י' בעלת רגישות גבוהה,עם קושי תחושתי, קושי עם רעשים, צורך בהגנה (עם קפוצ'ון על הראש) ובעית סדר וארגון קשה (מאחרת המון, לא מוצאת חפצים, לא מאורגנת ללמידה וכו)
מה נכון לעשות במצב כזה? ואיך ניתן לעזור לה במסגרת ביה"ס
(היא מוסחת בשיעורים ומפטפטת הרבה)
הפניתי את האמא לאבחון קשב (מוקסו) האם זה נכון?
אשמח לתשובה באישי
היי כרמיאלה, האתר כרגע בתקופה של שיפוץ ושינוי ולכן אני לא כל כך פעילה כאן אשמח להעניק לך ייעוץ אישי בפאלפון מספר 0526429390
שלום לך תודה על המאמר שמי מורן ובני בן 8.5 , יש לו וויסוט חושי וקושי למעברים ,רגיש,חסר בטחון,עקשן האם יש בתי ספר בארץ שממש מתמחים בנושא ילדים מסוג זה ? בתי ספר פרטיים שתוכלי להמליץ. בעבר עשו לו אבחון והמורים לא באמת הצליחו לעבוד עם המטפל מכיוון שיש ככ הרבה תלמידים ובסופו של יום הילד נבלע בתוך המערכת מכוון שאי אפשר באמת לתת יחס אישי ואין אמצעים למורים ומספיק משאביםמ,לכן אני יודעת שבני צריך כיתות קטונות יותר עם יחס חם,הוא אובחן מבחינה חברתית בדרוג נמוך אבל עדיין המורות אומרות שהוא מנהיג שמשתמש בכוח במובן שלילי, לגבי הערכה שעשו הוא מבחינת אינטילגנציה ריגשית גבוהה מעל הממוצע ,ילד חריף מאוד שרואה את התמונה בעיניים של בוגר וזה טוב אם מפתחים זאת אבל זה גם בעוכרו מכיוון שהמחשבות וראיית עולם בצורה כזאת מאוד מתסכלת. איזה בתי ספר פרטיים בארץ מתאימים לו?
click here now https://porno150.com/category/asian/
ילדים שיש להם הפרעת קשב וריכוז בבתי ספר אלה הילדים שהם סובלים מקשיים בוויסות חושי וזה יוביל להיות קשיים בהתמודדות עם הסביבה שהם נמצאים בה כמו בית הספר. ילדים שחווים קושי בוויסות חושי נזהה אצלם צרות התנהגויות הנחשבות חריגות, למשל קושי להקשיב לדברי המורה וקושי לשבת בשעת המפגש בשקט כי יש להם תנועה רבה ותמיד נזקקים לתנועה פיזית כדי להירגע לכן הם פתאום ותוך כדי השיעור בכיתה הם יקומו ויטיילו באמצע השיעור וזה יפריע על שאר התלמידים שהם בכיתה. זה דבר לדעתי חשוב מאוד לטפל בו, חשוב לשלוח את הילדים האלה לאבחון או רופא התפתחותי כדי שיקבלו טיפולים. וסגל בית הספר ומשרד החינוך חייבים להתאים המקום לצרכי הילדים האלה, או שיהיה להם כיתה אחרת עם מורה מומחה בעניין הזה, כי שילובם עם שאר הילדים מקשה על המורה לנהל שיעור יעיל ומקשה על שאר הילדים ללמוד ולהתרכז לאורך השיעור .
ילדים שיש להם הפרעת קשב וריכוז בבתי ספר אלה הילדים שהם סובלים מקשיים בוויסות חושי. ילדים אלה נזהה אצלם צרות התנהגויות הנחשבות חריגות, למשל קושי להקשיב לדברי המורה וקושי לשבת בשעת המפגש בשקט כי יש להם תנועה רבה ותמיד נזקקים לתנועה פיזית כדי להירגע לכן הם פתאום ותוך כדי השיעור בכיתה הם יקומו ויטיילו באמצע השיעור וזה יפריע על שאר התלמידים שהם בכיתה. זה דבר לדעתי חשוב מאוד לטפל בו, חשוב לשלוח את הילדים האלה לאבחון או רופא התפתחותי כדי שיקבלו טיפולים. וסגל בית הספר ומשרד החינוך חייבים להתאים המקום לצרכי הילדים האלה, או שיהיה להם כיתה אחרת עם מורה מומחה בעניין הזה, כי שילובם עם שאר הילדים מקשה על המורה לנהל שיעור יעיל ומקשה על שאר הילדים ללמוד ולהתרכז לאורך השיעור .