רגישות שמיעתית – דרכים להתמודדות עם רגישות לרעש

ילדים ומבוגרים  שמתמודדים עם קשיים בעיבוד החושי יכולים להיות מאוד רגישים לרעש. הדבר גורם לכך שכל משימה יומיומית אפילו השגרתיות  ביותר כמו ללכת  לחוג, להסתובב בקניון, להיכנס לסופר, לעמוד בתחנת אוטובוס, לשבת בכיתה, במפגש בגן, בארוחה משפחתית או במשרד עם עוד כמה אנשים המקלידים ומדברים בו זמנית, הם בגדר סיוט…

לא קל למצוא הבנה ואמפטיה בנושא, הרי הדבר לא מוגדר בסדר היום כבעיה ואין מודעות מספקת בנושא. אך לעת עתה הנה כמה דרכים היכולות  לעזור לנהל את הרגישות השמיעתית שהילד או אתם כמבוגרים חווים.

רעיונות מעשיים להפחתת הרגישות השמיעתית

מודעות

המלצתי כאם וכאשת מקצוע זה להתחיל כמה שיותר מוקדם לדבר על הקושי התחושתי שיש לילד על פי יכולת ההבנה של הילד. אין רע בלחוש ולהרגיש אחרת. מודעות עצמית זה הבסיס להבנה שיש שוני בעולם ובין בני האדם, שכל אחד מרגיש אחרת. מהמודעות אפשר ללמד את הילד להבין מצבים שונים, לתת פרשנות טובה לדברים ולווסת תחושות ורגשות.  תלמדו את הילד להביע במילים את תחושותיו, מה מפריע לו, לתת ביטויים לזיהוי רמת הקושי ומקור הקושי. הדבר נכון גם לגבי מבוגרים, לדבר על הקושי עם הסובבים אתכם.

מודעות זה שם המשחק,  כשמדברים על הנושא  הסביבה יכולה להיות  לעזר, יכולה להבין אותו ואתכם ללא שיפוט כפי שמבינים אדם המרכיב משקפיים לקריאה או אדם היושב על כיסא גלגלים. שתפו בפתיחות ובקשו מהסובבים את עזרתם בהתמודדות שלו/שלכם.

כדאי להתכונן מראש, לדוגמה בארוחות משפחתיות, מסיבות, אירועים, מקום עבודה…

תאום ציפיות על ידי הודעה מוקדמת

הורים רבים יעידו שילדם לא אוהב מסיבות , הצגות, מקומות הומי אדם ורעש , אתם כמבוגרים רגישים לרעש  יודעים  שקולות רמים מפריעים לכם , כנ"ל לגבי ילדים. לכן תבקשו מהסובבים לעדכן אתכם בהודעה מוקדמת, להכין אתכם  מראש על מנת להיות מוכנים.

לדוגמה, להכין את הילד שאתם הולכים להפעיל מיקסר, שואב אבק, הורדת המים ,ייבוש ידיים אוטומטי בשירותים ציבוריים… במידת האפשר, תעזרו או תחפשו מקום בו תוכלו להתרחק ממקור הרעש. גם אם לא תצליחו להתרחק, עצם הידיעה המוקדמת תפחית את ההצפה השמיעתית.

עמעום עוצמת הרעש

חשוב שבכל רגע נתון יהיה בהישג יד אוזניות. אוזניות האוטמות רעש, אטמי אוזניים במרקמים שונים. אביזרים אלו יכולים לעזור לספוג את הרעשים  הסביבתיים שכל כך מטרידים את בעלי רגישות היתר. נידרש בדיקה מוקדמת  של אותם  אביזרים  במצבים בהם אין רגישות שמיעתית  כדי לבדוק את רמת היעילות של אטימות האטמים מפני רעשים. יש לקחת בחשבון  שעלולים להיות ילדים ומבוגרים בעלי רגישות על פני העור  (חוש המישוש) שיתקשו בשימוש  של אטמים או אוזניות עקב מרקמם. ודאו כי כריות המגן של האוזניות יהיו מספיק גדולות כדי לכסות את האוזניים ולא ללחוץ אליהם, ושהן רכות. יש מצב  שאוזניות האוטמות לגמרי רעשים חיצוניים יגרמו לאי נעימות עקב שמיעת קולות פנימיים של גופינו כגון הדופק, ובנוסף זה דבר מסוכן, הרי אין בקרה לסכנות המתקרבות ( עניין של ביטחון אישי) .

לא לתת לרגישות השמיעתית לפגוע בביטחון האישי

אם הרגישות השמיעתית של ילדכם (או שלכם כמבוגרים) מקשה עליו -עליכם לסנן את הצלילים שאינם חשובים (עיקר וטפל ), מאחר ואינם יכולים לבודד ולהתמקד במה שכן חשוב וחיוני. כתוצאה מרגישות היתר עלול להתפתח מנגנון התנהגותי של בריחה במהירות בכל מצב שעלול להיות בתפיסה שלו/שלכם  כרועש=כואב=מציף.

מכאן שצלילי אזהרה כגון סירנות, אזעקה, שריקה, צפצוף יכולים לגרום לבריחה, צורך להתרחק באופן מידי מהרעש ה"נורא" מבלי להבין מה קורה סביבם באמת  ומבלי שנלקחו כל כללי הזהירות.

חשוב במקרה  של ילדים לעורר שיחה בנושא, לעורר מודעות ,להסביר לילד מה אומרים האורות המהבהבים, הקול/צליל העולה ויורד, מה קורה כשחבורה של ילדים מרעישים רצים  סביבו ומה בעיקר הוא יכול לעשות במקריים אלו. לאיזה מבוגר לפנות שיוכל לעזור לו במידה והילד צעיר ואילו דרכי התמודדות יעילים ובטוחים יכול להפעיל בעצמו כאשר הוא בוגר יותר. תתרגלו כיצד להגיב במצבים כאלה ולאן ללכת במידה שלא יצליח להתמודד.

התמודדות עם טקסים ותרגילים של פיקוד העורף

במדינה כמו שלנו, עם מציאות שאנו חיים בה, יש לנו טקסים עם צפירות , אזעקות  ביטחוניות , תרגילים של פיקוד העורף. חשוב לדבר עם  הילד, עם המורה של הילד על האפשרות של סימן מוסכם טרם המועד. כמו כן לדון באסטרטגיות האפשרות לילד, בניית תכנית אבטחה עבורו, כך שהמורים ידעו למה לצפות ומה לעשות. זה יכול להיות מועיל אם המורה או מבוגר אחר בשעות הגן\בית הספר יהפוך ל "חומת מגן "עבורו באותם רגעים.

תתמודדו בהדרגתיות עם חוויות חדשות

לא תמיד אפשרי להימנע מללכת למקומות המפעילים את  הרגישות לרעש בילד או בנו. הדרך להתמודד היא חשיבה מוקדמת והתנסות הדרגתית בחשיפה למקום או לאירוע. לדוגמא, להגיע להצגה מוקדם כדי לא לראות את כולם ביחד או להגיע אחרי שכולם כבר יושבים ולהישאר בחלק האחורי של האולם. ניתן להגיע ביום שאין הצגה או אין עומס כאשר מבחינת רגשית אין לחץ או הצפה.  דוגמא נוספת, ניתן לבקר במקומות חדשים ללא ילדכם ואז להסביר לו למה לצפות כשאתה הולך איתו.

להעמיד  גבולות ברורים

הצלילים המושמעים ממשחקי פעולה ממוחשבים – סוני, אקסבוקס וכו' מלאים בקולות היכולים בהתחלה לגרום להנאה אבל ילדים בעלי רגישות יתר מהר מאוד ירגישו מוצפים, מה שעלול לגרום לבקשה מידית מצדם להפסקת המשחק מהחבר. הבקשה להפסקת המשחק נעשית לעיתים בצורה טובה ולעיתים לא. הדבר  עלול לגרום לעצבים כאשר השותף למשחק לא מפסיק את המשחק. חשוב מראש להסביר לילד שזה מקובל להציב גבולות במשחק עם חברים. אתם כהורים תעזרו לילד לתכנן מה להגיד. לדוגמא: "אני מאוד אוהב לשחק אתך במשחק הזה…, אבל כרגע הקולות וצלילים גורמים לי להרגשה מאוד לא נעימה באוזניים, אפילו כואב לי. נעשה הפסקה,  שנמשיך מאוחר יותר?"

שימוש ברעש לבן

עבור ילדים ומבוגרים רבים  רקע  של רעש לבן  (רעש מונוטוני שחוזר על עצמו כל הזמן ) עוזר לרכך את ההשפעה הצורמת של צלילים מעצבנים. רעש לבן יכול להות מופק  ממאוורר, מפזר אוויר, מנגינה שחוזרת על עצמה, אקווריום  שמונח בחדר של הילד כמטרה  לעזור לו לישון , ללמוד , לעבוד או להתרכז טוב יותר. כאשר אתם נמצאים במקום ציבורי השתמשו  באוזניות ותאזינו  למוסיקה מרגיעה ומונוטונית.

לדאוג לאקוסטיקה  טובה

אקוסטיקה תקינה הכרחית לאקלים כיתתי טוב ,לריכוז תלמידי הכיתה, לסביבת עבודה בעלת יכולת תפוקה מרבית .

דיבור השקט

הורדת ההצפה השמיעתית ועליית הקשב השמיעתי מושפע מאוד מעוצמות הקול. חשוב להתאים את רמת הווליום: חלש מידי מעייף וחזק מידי גורם לניתוק קשב והריכוז. אחד הפטנטים של יצירת קשב טוב ורגוע הוא דיבור שקט.

לדבר בגובה  העיניים

מומלץ ליצירת קשב כאשר מדברים עם ילד או כאשר רוצים להרגיעו, מדברים אתו בשקט.

 

אולי יעניין אתכם מאמרים נוספים בנושא:
טקסים בחייו של ילד בעל קושי בויסות חושי
מה הקשר בין אקוסטיקה,רגישות לרעש ויכולות למידה
איך לעזור לילדים המוצפים תחושות בימים אלה

בברכת ימים שקטים ורגועים לכולנו

ציפי כץ