ציפי

אני כותבת מילים אלו לאחר הרבה תובנות וכמקור כוח לכל אותם אנשים שמסיבות שונות עוברים תקופות מאתגרות, תקופות בהם  מכשולים ומצבים שגורמים ללחץ ולמועקה לעלות בסולם הערכים  ולשבור שיאים. אז אחרי חודשיים אינטנסיביים מאוד של אין סוף אירועים לא קלים, חלקם מתוך בחירה וחלקם שהגיעו מעצמם: טלנובלה בשילוב סרט אימה …בתי חולים, מבחנים לילות וימים

אז מה עושים אחרי חופשות ממושכות כגון : החופש הגדול, חופשת פסח, חופשה חנוכה? הורים וילדים, יש צורך להתרגל שוב לשגרה: זמני הקמה, זמני הגעה לבית הספר/לגן ורצוי גם לחשוב על זמני הגעה לעבודה. לאחר שבועות של שעות פנאי, בילויים, נסיעות לחו"ל, אין סוף אטרקציות, בייביסיטר, סבתות במשמרות כפולות שחוזרות להיות רקק סבתות, מפגשים עם המשפחה

מה הסיבה לתלונה החוזרת שנשמעת על ידי הרבה הורים? האם זה מאפיין רק של ילדים על הרצף התקשורת (אוטיזם) או שהתופעה של הכנסת דברים לפה  יכולה לקרות לילדים אחרים? בואו נתחיל מהנושא עיבוד- ויסות חושי וניתן דגש במיוחד על האיזון החושי. בעקבות הנושא הכל כך מטריד ילדים, הורים ומטפלים,  כתבתי בעבר כמה מאמרים בנושא ⬇⬇⬇ למה

לעתים קרובות הורים שואלים את עצמם,  מדוע הילד  מראה עדיין קשיים בדיבור בעיקר בהיגוי למרות  שהוא נמצא בטיפול של קלינאית תקשורת. הסיבה לכך יכולה להיות  שלעיתים קרובות הקושי בדיבור מלווה בקשיים תחושתיים ומוטורים ( בטונוס השרירים  נמוך אוראלי ) . ילדים עם היפו- סנסיטיביות (חוסר-רגישות /תת-תחושה) בחלל הפה, לשון, שפתיים,  יפגינו לפעמיים קשיי דיבור הן בהיגוי המילים,

התפרצויות זעם ומשברים רגשיים אינם זהים. יכול להיות קושי להבחין בהבדלים רק מלצפות  בילד הזועם. הבנה של הסיבות שהובילו להתפרצויות הזעם ולמשברים, יכולה לעזור לנו כהורים, אנשי  חינוך או טיפול, ללמוד על הילד ולהתאים לו את העזרה והטיפול המיטבי עבורו כדי שהוא ילמד איך להתמודד באותם מצבים. שבירת המיתוס נפוצה המחשבה אצל אנשים רבים שהמילים

אמא מטרידים אותי כל יום, שחר בן ה 7, היה  מבקש מאמו  עוד ועוד כריכים "מיוחדים" עם דברים שבדרך כלל לא אהב לאכול בבית. הוא היה מבקש  לקחת לבית הספר לארוחת עשר ממתקים, חטיפים או שהם היו נעלמים מהארון. שחר טען שהוא רעב יותר. עם זאת, כששחר היה חוזר הביתה מבית הספר, היה חוזר רעב. אמו התחילה

לפניכם רעיונות והצעות איך לעזור לילד להגיב לילדים שמציקים, מטרידים או פוגעים בהם. ככל שהילד גדל, הוא מבין שלא כל האנשים סביבו הם אנשים טובים. יש אנשים מכל הסוגים: אנשים טובים, אצילים, ערכיים, אמפתיים למצב של האחר אל מול אחרים שהם  מרושעים, אנוכיים ואף פוגעניים. לכן הילדים שלנו  צריכים  ללמוד להבחין בין אנשים טובים אל

אחד הדברים הקשים והמפחידים ביותר עבור הורים של ילדים בעלי קשיים בעיבוד חושי או בעלי הפרעת  קשב זה לראות את ילדיהם מתקשים  בפן החברתי. לדוגמה, דמיינו את  גיא בן ה 6, "שמבלה" את הפסקות  בית הספר לבד בפינת בחצר, צופה על ילדי שכבתו משחקים  כאשר הוא לא חלק מהחוויה. גיא היה  רוצה להצטרף  למשחק אבל

השאלה האם יש קשר בין ויסות חושי ל ויסות רגשי וקשיי התנהגות, חוזרת על עצמה . התשובה היא כן! יש קשר הדוק בין ויסות חושי וויסות רגשי. האחד משפיע על השני ביחסים גומלין, הפן הרגשי משפיע על התחושתי והתחושתי על הרגשי.  כל מה שאנחנו עושים בחיינו קשור לויסות, ויסות התחושה, ויסות הרגש, ויסות הקשב, ויסות

לאחר השתתפות בכנס בתל השומר שכולו עסק ב הפרעת קשב וריכוז, התחזקו אצלי מספר תובנות. שנים שאני מסבירה ובונה תכניות אישיות למתאמנים שלי ומדריכה צוותים בגנים ובית ספר, הבנתי שאני לא לבד במסקנה שספורט עוזר ואף נדרש כבסיס לשיפור יכולות הקשב והלמידה שלנו. טיפול יעיל בהפרעת קשב דורש התערבות רב תחומית שמערבת בתוכה אבחנה מדויקת

לא רוצה להתלבש בחורף – איך עוזרים לילד בעל קשיים בויסות חושי עם מעברי עונות בנושא הלבוש הקיץ הסתיים, הסתיו כבר כאן ובמהרה יגיע החורף… הילדים הרגישים שלנו מרגישים כבר מזמן את השינוי ואיתם גם אנחנו.  לא רק שינוי במזג האוויר, הרוח, שינוי עוצמת האור, הריחות שבאוויר וצבעי הקירות מפריעים להם אלה גם השינוי בפריטי

ילדים ומבוגרים  שמתמודדים עם קשיים בעיבוד החושי יכולים להיות מאוד רגישים לרעש. הדבר גורם לכך שכל משימה יומיומית אפילו השגרתיות  ביותר כמו ללכת  לחוג, להסתובב בקניון, להיכנס לסופר, לעמוד בתחנת אוטובוס, לשבת בכיתה, במפגש בגן, בארוחה משפחתית או במשרד עם עוד כמה אנשים המקלידים ומדברים בו זמנית, הם בגדר סיוט… לא קל למצוא הבנה ואמפטיה

אז עוד מעט זה קורה! תחילת שנת הלימודים בפתח! התרגשות רבה עבור רבים מהילדים, אבל מה מסתתר בתוך העולם הרגשי של ילדינו? בימים האחרונים אני עוסקת  בלשפר ולאפשר לילדים פיתוח רחב יותר של שפה רגשית. כבר דיברתי לא פעם על קשר הדוק בין ויסות תחושתי לויסות רגשי, יותר נכון עיבוד המידה הרגשי – תחושתי שמביאה

האם SPD , הפרעה בעיבוד חושי היא אמיתית? במילה אחת – כן. אחד הדברים המתסכלים ביותר ב-SPD (גם: אי- תפקוד בעיבוד חושי) שאין עדיין  מספיק מחקרים מספקים, משמעותיים, מסיביים, באמצעות חקירה מבוקרת על SPD, כדי לכמת, להוכיח או לנבא את הסימפטומים ומהלך החיים  של הפרעה זו. (הפרעה בעיני הקהילה הרפואית). אבל זה לא אומר שזו

סימפטומי ADD/ADHD  לעתים קרובות חופפים ו/או נראים כמו סימפטומים רבים של הפרעות בעיבוד חושי. למען האמת קשה להבדיל בין שני תחומים אלה של אי תפקוד נוירולוגי. ככל שאנו מבינים, ככל שמתרבים המחקרים בעלי המסקנות החד משמעיות בנושא כך נהיה מסוגלים לברר ולהבין הבדלים אלה טוב יותר. אין ספק שדיאגנוזה לא נכונה יכולה להוביל לטיפול שלא

מחקר של UCSF מראה הבדלים מדידים ב קשרים נוירולוגיים המשפיעים על ילדים ישנם הבדלים נוירולוגים במוחם של ילדים בעלי הפרעה בעיבוד החושי ((SPD-sensory processing disorder. מחקר חדש נוסף של אוניברסיטת סן פרנסיסקו UCSF מביא ממצאים חיוניים המקדמים צעד נוסף אל עבר הכרה של לקות בעיבוד החושי כהפרעה נוירולוגית נפרדת.  קישור למאמר המקורי : https://www.facebook.com/ucsf/?fref=ts  

לפני כחודשיים פניתי לאיש יקר וחכם תורה ד"ר מוטי גולן שיעזור לי למצוא ולפרש דברי החכמים בהקשר של חינוך, שליחות, אמונה בילד. השאלה שרודפת אותי כל יום זה – מי ראוי להיקרא מחנך? אחרי קריאה של לא מעט דוחות שנכתבו על ידי "מחנכים", לאחר השתתפות בלא מעט וועדות שילוב, השמה וערר, יש לי לא מעט שאלות: מה

  כמה עובדות: רוב הילדים לומדים לשלוט במתן השתן בין הגילאים 2 ל 3. רוב הילדים הסובלים בריחת שתן מצליחים להתגבר ככל שהם גדלים. ילדים נוטים פחות לחוות בריחה אחרי גיל 5, למרות שיש לא מעט ילדים שיש להם בריחות על בסיס יומי (מלאה או טפטופים) ביום וגם בלילה. גמילה ושליטה על הצרכים הינו תהליך