כאשר אורי היה עוד תינוק התחלתי להרגיש שמשהו לא היה לפי הספר. ילד "מוגלי" שלי, שיערו בלונדיני, עיניו גדולות וירוקות. בבית לא רצה להתלבש (חורף-קיץ רצה להיות ערום ללא נעלים), ניגמל בעצמו מטיטולים בגיל צעיר מהרגיל, בכה כאשר גרבו לו גרביים או כאשר הרוח נגעה בפניו, תמיד בתנועה, מסורבל, נופל הרבה, נתקל ברהיטים, אנשים, ילדים,
האם שאלתם את עצמכם למה הוא מתנהג ככה? האם ילדכם עושה עניין, נראה מוטרד או נמנע מ: * חיבוק, נשיקה, ליטופים. * מרקמים שונים של בגדים. * תפרים בגרביים, תוויות של בגדים, הגומי של התחתונים. * מגע קל ומרפרף. * לא אוהב להתלכלך, בעיקר ידיו. * לא אוהב לצחצח שיניים או להסתרק. * לא מוכן
המוח שלנו מתפקד כמערכת גדולה מרכזית שבתוכה מאוכלסות מערכות אחרות, מערכת הרגשית (מע"ר הלימבית) אחראית על התחושות, הכרחית להתפתחות ומשמעות החיים כבני אדם. היא חלק ממערכת העצבים, מעורבת ברגשות, מוטיבציה, זיכרון, למידה, וויסות רגשות-רגשית-חברתית. בתפקידיה גם פעולות אחזקה שונות ומווסתת את חום הגוף, לחץ דם, סוכר. אחראית על הישרדותנו כתפקיד קדום אבולוציוני מבוסס על אותם
האם ניתן לשפר את האינטליגנציה? האם מי שאנחנו או מה שאנחנו נקבע עוד לפני שנולדנו? האם עצרנו לחשוב לרגע בהתבוננות על ילדינו, מה הם עוברים, מה הם לומדים בשנים הראשונות של חייהם? כולנו הגענו לעולם ומאותו רגע ועוד קודם יציאתנו לאור, חיינו הפכו ללונה פארק של למידה, חוויות, רגשות, תחושות, מעבדה ניסויית, מעבדת מידע ואתר
תפקודים ניהוליים נקראים בפן המקצועי (EF Executive Functions) – קובץ של מיומנויות קוגניטיביות (שכליות) אשר אחראים על מגוון רחב של התנהגויות המאפשרות לנו בקרה, שליטה על מעשינו, יכולת לקשר בין חוויות המתרחשות בהווה לעומת אחרות שהתרחשו בעבר, והשלכותיהם בעתיד. הם אחראים על היכולת שלנו לתכנן ולפתור בעיות, להיות מאורגנים בכל תפקודיי החיים שלנו בפן המוטורי,
הכוח שבחושים (מגע-ריח-שמיעה ) והכימיה של המוח לצורך התקשרות תקינה עם ילדינו 2010 , שנה בה אני מוצאת את עצמי משלבת בין ידע וניסיון אישי, זיכרונות, תאוריות פסיכולוגיות אותן אני לומדת במהלך התואר בזמן כתיבת משימה באוניברסיטה ובכלל בחיים האישיים שלי . חזרתי בזמן , נזכרתי בבחורה צעירה שלאחר כמה שנים של לימודי עיסוי התנדבה
