על רגשות ותחושות – שפה רגשית כמקור לאיזון רגשי ותחושתי ככל שהילדים שלנו גדלים ומתקדמים בשלבים השונים בחייהם, מגן לגן ומכיתה לכיתה בבית הספר, הם נאלצים להתמודד עם אתגרים שונים. השינויים מתרחשים במובנים שונים; דרישות ויכולות הקוגניטיביות, כישורי הלמידה האקדמיים, כישורים חברתיות, שינויים פיזיים, רגשיים והתנהגותיים. בעוד שהילדים נמצאים כל הזמן בתהליך של הסתגלות לאתגרים
חלפה לה עוד שנה, החופש הגדול שוב אתנו ולא רק הוא, בכל חופשה ארוכה אחרת נדרש מההורים הכנה תכנית מסודרת וקפדנית כדי לעזור לילדים בעלי הפרעת בעיבוד – ויסות חושי והורים לילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז ליהנות בחופש וכדי שההורים והילדים יסיימו את החופש במצב רגשי יציב. עם הגעת החופש הגדול ויציאה לחודשיים חופש, במרבית
אז מה עושים אחרי חופשות ממושכות כגון : החופש הגדול, חופשת פסח, חופשה חנוכה? הורים וילדים, יש צורך להתרגל שוב לשגרה: זמני הקמה, זמני הגעה לבית הספר/לגן ורצוי גם לחשוב על זמני הגעה לעבודה. לאחר שבועות של שעות פנאי, בילויים, נסיעות לחו"ל, אין סוף אטרקציות, בייביסיטר, סבתות במשמרות כפולות שחוזרות להיות רקק סבתות, מפגשים עם המשפחה
התפרצויות זעם ומשברים רגשיים אינם זהים. יכול להיות קושי להבחין בהבדלים רק מלצפות בילד הזועם. הבנה של הסיבות שהובילו להתפרצויות הזעם ולמשברים, יכולה לעזור לנו כהורים, אנשי חינוך או טיפול, ללמוד על הילד ולהתאים לו את העזרה והטיפול המיטבי עבורו כדי שהוא ילמד איך להתמודד באותם מצבים. שבירת המיתוס נפוצה המחשבה אצל אנשים רבים שהמילים
השאלה האם יש קשר בין ויסות חושי ל ויסות רגשי וקשיי התנהגות, חוזרת על עצמה . התשובה היא כן! יש קשר הדוק בין ויסות חושי וויסות רגשי. האחד משפיע על השני ביחסים גומלין, הפן הרגשי משפיע על התחושתי והתחושתי על הרגשי. כל מה שאנחנו עושים בחיינו קשור לויסות, ויסות התחושה, ויסות הרגש, ויסות הקשב, ויסות
אז עוד מעט זה קורה! תחילת שנת הלימודים בפתח! התרגשות רבה עבור רבים מהילדים, אבל מה מסתתר בתוך העולם הרגשי של ילדינו? בימים האחרונים אני עוסקת בלשפר ולאפשר לילדים פיתוח רחב יותר של שפה רגשית. כבר דיברתי לא פעם על קשר הדוק בין ויסות תחושתי לויסות רגשי, יותר נכון עיבוד המידה הרגשי – תחושתי שמביאה
דרכי הרגעה שעוזרות לחזור לאיזון החופש הגדול, התרגשויות לפני שנת הלימודים החדשה , גן חדש או עלייה לכיתה א', אפילו עצם המחשבה על התחלות חדשות, מקומות חדשים, אירועים מרגשים בחיים, הם הטריגרים שגורמים לרוב לילדים בעלי קשיים בתחום הויסות החושי והויסות הרגשי לצאת מאיפוס. "קריסת מערכות", רגרסיה בהתנהגות של הילד לאחר שחשנו שיפור של ממש.
אז אני מקווה שרק לכמה ימים ההיסטוריה חוזרת . בני האמצעי חוגג בר מצווה. ההתרגשות מגיעה לשיא חדש לכל בני המשפחה. אחרי שעתיים של נדודים בין חנויות ועשרות חולצות שמדדנו, מצאנו סוף סוף את שתי החולצות שהתאימו לו באותו יום, בציפייה ובתקווה שגם יהיה לו נוח ביום האירוע. בזה לא נגמר כי עוד שעתיים עברו
המוח שלנו מתפקד כמערכת גדולה מרכזית שבתוכה מאוכלסות מערכות אחרות, מערכת הרגשית (מע"ר הלימבית) אחראית על התחושות, הכרחית להתפתחות ומשמעות החיים כבני אדם. היא חלק ממערכת העצבים, מעורבת ברגשות, מוטיבציה, זיכרון, למידה, וויסות רגשות-רגשית-חברתית. בתפקידיה גם פעולות אחזקה שונות ומווסתת את חום הגוף, לחץ דם, סוכר. אחראית על הישרדותנו כתפקיד קדום אבולוציוני מבוסס על אותם
האם ניתן לשפר את האינטליגנציה? האם מי שאנחנו או מה שאנחנו נקבע עוד לפני שנולדנו? האם עצרנו לחשוב לרגע בהתבוננות על ילדינו, מה הם עוברים, מה הם לומדים בשנים הראשונות של חייהם? כולנו הגענו לעולם ומאותו רגע ועוד קודם יציאתנו לאור, חיינו הפכו ללונה פארק של למידה, חוויות, רגשות, תחושות, מעבדה ניסויית, מעבדת מידע ואתר
תפקודים ניהוליים נקראים בפן המקצועי (EF Executive Functions) – קובץ של מיומנויות קוגניטיביות (שכליות) אשר אחראים על מגוון רחב של התנהגויות המאפשרות לנו בקרה, שליטה על מעשינו, יכולת לקשר בין חוויות המתרחשות בהווה לעומת אחרות שהתרחשו בעבר, והשלכותיהם בעתיד. הם אחראים על היכולת שלנו לתכנן ולפתור בעיות, להיות מאורגנים בכל תפקודיי החיים שלנו בפן המוטורי,
