איך אפשר לעזור במעבר לכיתה א' בפן הרגשי

על רגשות ותחושות – שפה  רגשית כמקור לאיזון רגשי ותחושתי

ככל שהילדים שלנו גדלים ומתקדמים בשלבים השונים בחייהם, מגן לגן ומכיתה לכיתה בבית הספר, הם נאלצים להתמודד עם אתגרים שונים. השינויים מתרחשים במובנים שונים; דרישות ויכולות הקוגניטיביות, כישורי הלמידה האקדמיים, כישורים חברתיות, שינויים פיזיים, רגשיים והתנהגותיים.

בעוד שהילדים נמצאים כל הזמן בתהליך של הסתגלות לאתגרים חדשים, יש נקודות מסוימות בחייהם שהם מעבר קריטי לדוגמא – מעבר לכיתה א'.

מעבר לכיתה א
מעבר לכיתה א

אני יודעת שהרבה נכתב ודובר בנושא, אבל חשוב לי להראות זווית קצת אחרת (לא טובה יותר מאחרות פשוט שונה). אני רוצה להביע את נקודת המבט שלי שבאה מתוך עשייה רבה בשטח, מתוך עבודה של שנים עם ילדים ובהכנתם הרב תחומית לכישורים לחיים ולא רק למעבר לכיתה א'. אותו מעבר שיכול להיות מלחיץ במיוחד לילד ולהוריו, ודורש תמיכה והבנה. הורים ומחנכים יכולים לעזור לילדים להסתגל בדרכים שונות ויצירתיות לחוויות, תחושות ורגשות שונים המתעוררים עקב המעבר לבית הספר.

הרעיונות שאעלה לא רק קשורים למעבר לכיתה א', אלא לכל מעבר. למשל, מעבר בית, אזור מגורים – לעיר אחרת, מעבר מכיתה לכיתה ובכלל, כל מערכת לימודית אחרת בכל שלבי החיים. יציאה מהמוכר לנו ומאזור הנוחות שלנו יכול לעורר בכל אחד תחושות לא נעימות ובילדים בפרט. לעיתים מתעורר חשש, פחד, חוסר ביטחון, הימנעות ,סלידה, מחשבות שליליות. וכל אלו הכרחיות להתפתחות, להבנה ואמונה בכוחות שיש לכל אדם ובכל ילד.

המסר העיקרי במאמר זה, הוא קבלת כלים שיעזרו לראות ולהעצים את אותם כוחות פנימיים שיש בכל ילד ובכל אדם.  

יש לזכור שהשינויים העיקריים בחיים של אותם ילדים הם גם בפן האקדמי וגם בפן האישי.

המוח שלנו קולט בכל שניה מיליוני מסרים. גירויים שיש לעבד במוח ולהכניס לקטגוריות כדי שנוכל להבין ולהתאים את התחושות והרגשות שמביאים אותנו לכדי תגובה – התנהגות. כל דבר חדש מעורר צורך ללמידה, לפרשנות, שייכות לידע קודם, התייחסות לדעות  קדומות, הסתגלות לאותם שינוי בתפיסה ובמציאות  החדשה. ככל שנבין יותר , נחווה יותר, נוכל  לאפשר דיאלוג רגשי עם הילד סביב אותם נושאים וכך יתאפשר פיענוח ונתינת כלים יעילים יותר להתמודדות לילד.

דגש יש לתת להבדל בתפיסה בין אתגר שילד נאלץ להתמודד כדי להתפתח ולא כמכשול או כבעיה שעוצרת את התקדמותו. 

מהם אותם שינויים עיקריים שחווים הילדים במעבר מגן לכיתה א' או לבית ספר באופן כללי:

1. מבנה חדש, תנאים פיזיים חדשים, בית ספר חדש:

  • במקרה שבו אין המשכיות כגון חט"ץ (חטיבה צעירה), מגן לכיתה א'. אז ההתמודדות תדרוש הסתגלות למיקום שונה שיכול להיות רחוק מהבית. נדרש מהילד להכיר אולי שכונה חדשה, דרכים ושבילים חדשים להגיע אליו, שינוים בסביבה אם במראה, בריחות ואפילו כמות הרעש והאור.
  • גודל המבנה הפיזי הוא שינוי משמעותי בתפיסה מרחבית, התמצאות במרחב קשורה לתחושת הביטחון והשליטה של איפה אני בתוך כל זה. ממבנה בגן שבו 35 ילדים בחלל אחד גדול ובו חצר, שירותים, מקום ישיבה לעבודה וגם פינות משחק פרטי לכל גן. עוברים למבנה גדול בהרבה. מבנה עם כמה קומות, או הפרדה שונה לכל שיכבה, חצר מרכזית ענקית, מאות ילדים שרצים, מדברים ,נכנסים ויוצאים. הרבה דלתות שנראים אותו דבר, חדר יועצת, מנהלת, מזכירה וגם כיתה. הצילו ! איך עושים מפה בראש וסדר בין כל כך הרבה פרטים. (אני זוכרת את עצמי בכיתה א' ולא רק, הולכת לאיבוד בחיפוש אחרי השירותים ואפילו כניסה לשירותים של הבנים בטעות וכניסה לכיתה אחרת.) הכל היה ניראה כל כך דומה. במקרה שלי, ההתמצאות במרחב עדיין לא יעיל אחרי כל כך הרבה שנים, למזלי המציאו את ה-GPS שעוזר להגיע לרוב המקומות גם כאלה שהייתי בהם לא מעט פעמים. תהיו אתם ה-GPS של ילדיכם עד שהם ילמדו להתמצא במרחב, לפתח כלים מתאימים שבעזרתם יפחדו פחות עם התמודדות.
  • מההיכרות של גננת וסייעת ולסירוגין מפעילה חוג, הילד פתאום נידרש להכיר צוותים חדשים, מחנכת אחת, מורות למקצועות שונים וכיתות שמשתנות לסירוגין.
    למרות הכנה שהרבה ילדים עושים בגן בביקורים בודדים לאורך השנה, התחושות והרגשות עדיין נמצאים אי שם בתוך המוח של הילד ויש חשיבות לעלות את הנושאים. כיוון שהם מייצגים שינויים משמעותיים עבור הילד.
מעבר לכיתה א
מעבר לכיתה א

2. יחסים חברתיים חדשים: השינוי במסגרת, מגן לבית ספר, מביא איתו התמודדויות חדשות כגון: לראות ולהכיר פרצופים חדשים של מבוגרים והרבה מאוד ילדים. שינוים ביחסים הבין אישים בין חברים שעולים מהגן איתם (חלקם היו איתו בכיתה וחלקם לא). אולי כלל לא הכיר מישהו כי עבר לבית ספר שלא באזור הרשום. זה מעורר התרגשות רבה, קונפליקטים חדשים, חששות, דעות קדומות, לחץ, מחשבות טורדניות וגם ציפייה, סקרנות ועוד.

3. שינוי במעמד האישי של הילד לגבי עצמו ולגבי התפיסה של הורים לגביו. עכשיו הוא התלמיד, הוא הבוגר. במהלך השנה של גן חובה קורה הרבה פעמים לילדים וגם להורים תחושה של בגרות או ציפייה לזה. אבל בהגעתם של הילדים לרגע , לשנה הראשונה ביסודי יכול להיות פחד ורגרסיה, ניסיון לחזרה של התנהגות ילדותית, נחיתות , צורך לעזרה וליווי שכבר לא היה.

4.  הישגים לימודיים: הרבה הורים חושבים שהכנה לכיתה א' צריכה להתמקד  בלמידה של קריאה, כתיבה וחשבון טרם כניסתו של הילד לכיתה א'. בזווית הראייה שלי חשוב יותר להקנות לילד כישורי התמודדות עם מצבים נפשיים שמתבטאים בלמידה, סדר וארגון, התמודדות עם תסכול, חוסר הצלחה, בקשה לעזרה, קבלת חוסר המושלמות תוך כדי הבנה ועשיה חוזרת. לקיחת אחריות והכוונה לעצמאות.  צפוי אבל לא תמיד ברור או מתקבל בהבנה שהסתגלות לתהליך ודרישות חדשות הן שונות ואישיות מאוד לכל אחד, במיוחד בהתחלה. לעיתים מתפתחת תחושה של תחרות ואכזבה כלפי הילד מצד הורים ומצד הילד עצמו שאינו עומד בהישגים כמו ילדים אחרים. זה קורה לרוב באופן לא מודע. נשאלת השאלה כמה זמן נחשב ל"התחלה"? ומה אני עושה ולא עושה כהורה באותה תקופה?

מעבר לכיתה א
מעבר לכיתה א

5. למידה בדרכים ושיטות חדשות: בגן תהליכי הלמידה הם חווייתיים, שמערבים את כל החושים- תנועה, התנסות, שירה, צביעה, תמונות, דיאלוג פתוח מול הקנייה פרונטלית קצרה פעמיים עד שלוש פעמים ביום. אם כניסתם לכיתה א' יש שינוי משמעותי באופן הלמידה שהופך לפורמאלי מאוד, על הילד לשבת מרבית היום, להקשיב לדברי המורה שמעבירה את התכנים הלימודיים על ידי הצגה בצורה קונקרטית ולרוב ורבאלית. אותה למידה דורשת שינון של חומר והכללה של הנשמע לתרגול בחוברת. גישת לימוד שאין בה פתיחות וביטוי עצמי או תנועה כפי שהיה בגן. מעכשיו הילדים נדרשים לעשות פעילויות שבהן כל הקבוצה עושה את אותו הדבר ומורים יכולים להיות קצת יותר מרוחקים מהילד בזמן העשייה. בנוסף, הילדים נחשפים למקצועות ותכנים לימודיים חדשים הדורשים יותר זמן ריכוז, עיבוד מידע וזמן עשייה של מטלות לימודיות שלא היו מוכרים להם עד אותם רגעים.

6. ייתכן שאחרי זמן קצר יהיה ירידה במוטיבציה ללמוד. הגברת הצורך לפעילויות כגון ספורט, מוסיקה ,חברים ,חוגים וכ"ו…

7. היחסים הבין אישים בין הילד להורים משתנים. הילד הבוגר שמתפתח פתאום מקבל ביטוי רשמי יותר עם כניסתו לכיתה א'. תקופה לא קלה הן לילד והן להורה. תקופה שגם ההורה גדל עוד קצת ותהליכים של נפרדות מ"הצעיר, התינוק" לא קלים ומפחידים את הורים, ויש גם את הילד שרוצה לצאת לעצמאות אבל גם חושש. צמתים אלו יש לא מעט בחיים של הילד והורה מינקות ועד בגרות. טבעי שקיים בלבול וטבעי השינויים ביחסים. זה הזמן לתיאום ציפיות, קודם כל של כל הורה עם עצמו ולאחריו- להבנה מה הילד שלנו מעורר בנו כהורים. האם הציפיות והפנטזיות מתאימות לילד. חשוב לתאם בין הורים ולהגיע לתובנה משותפת. ככל שתעשו זאת בצורה פתוחה ומשתפת פעולה בינכם כהורים אתם תהיו לעוגן ולמקור כוח חזק יותר בשביל הילד שלכם. אם מערכת היחסים שלכם כהורים תהיה חזקה ,חיובית ולא שיפוטית עם ילדיכם, כך יהיה קל יותר עבורם ועבורכם לשמור על הקשרים הטובים שלכם.

כמה רעיונות שיכולים לעזור במעבר לכיתה א'

  • למידה של שפה וביטוי רגשי לא שיפוט. מצאו זמנים לדבר עם הילד ולנסות להבין איזה תחושות חווה היום ולא רק מה למדת או אם היה כיף, שזה לפתח אצל הילד את היכולת להתבטא ולדבר על רגשותיו כמו גם להבין אותם בעצמו. (לרוב לשאלות שנשאלות בצורה הזאת התשובה תהיה : כיף.. טוב.. ולא יהיה המשך לשיח).שתפו בתחושות וחוויות שלכם ובכך תלמדו אותם על ידי מתן דוגמא איך להתבטא, תקשיבו להם. אל תפסלו או תקטינו את הוויותיהם, חששותיהם, פחדיהם ורגשותיהם.
  • לעזור להם ליצור דרך למידה לפי הצרכים שלהם על מנת לנצל את הזמנים הטובים והיעילים ביותר בהם קל להם להבין מה הם לומדים ולהתרכז.
  • מעבר לכיתה א
    מעבר לכיתה א

    חשוב לפתח איתם מודעות איך ומתי טוב להם לעבור על החומר. ליצור לוח זמנים לימוד יומי על בסיס טבלה ובה תאום ציפיות ורישום של זמנים. יש להקנות דגש ולהקפיד על תהליך זה כדי ליצור למידה יעילה. זה הזמן להתבונן ולהיות קשובים לתכנים שהילד מביא הביתה ולראות אם מה שרשום במחברות תואם למה שלמד בכיתה. האם היו קשובים או שמשהו הפריע להם, האם הם מבצעים את כל המטלות או שפספסו. נדרש התמדה יחד עם הרבה סבלנות.

  • לקבוע מקום למידה קבוע שיהיה בו שקט ולא יהיו בו גירוים שיגרמו להסחות דעת. רצוי שיהיה מואר, נעים ונוח לישיבה. מאוורר היטב, מאורגן ונקי עם כל האביזרים שנדרשים ללמידה. מה שלא נחוץ לו מול העניים (רק במגירה). תדאגו שהכיסא והשולחן יהיו בגובה המתאים לגודל הילד. חשוב שישבו זקופים (גב ישר), מדפים מאורגנים ולוח שניתן לתלות את המערכת שעות וטבלת התארגנות יומית.
  • למדו אותם איך לבקש עזרה במידה שמשהו מציק להם. מפריע להם או פוגע בהם פיסי או מילולית על ידי יצירת ערוץ תקשורת איתכם וללא ביקורת, וגם עם מורתו. לבדוק את כל המצב ולנסות לנתח מה קרה גם מצד הילד שלכם ומרמת האחראיות בסיטואציה שנוצרה.
  • תנהלו מעקב פתוח ומשתף פעולה עם המורה. תהיו פתוחים לשיקוף המצב שהמורה מספרת על הילד בחוויה היומית, בהפסקה ובפן הלמידה. רצוי לדבר עם המורה ולקבל תמונת מצב איך הילד מסתגל למצב החדש וכיצד הוא מתפתח.
  • פעילות גופנית סדירה בבוקר, כל בוקר כחלק מהשגרה .חשוב להבין את החשיבות של מספר דקות של פעילות גופנית כמקור להצלחה כבר מתחילת היום. הפעילות בבוקר גם אם היא דורשת לקום מוקדם יותר תשפר את הישגים של הילד ותפחית לחץ, אלימות, ותשפר את רמת הקשב והריכוז. פעילויות ספורט קלה (אירובית + מתיחות ) של כ15-20 דקות בתחילת היום עוד טרם הגעתו של הילד למערכת החינוך תשפר משמעותית את 1- תפקודו של המוח ,2 –  יכולות הקשב והריכוז,3 – שיפור זיכרון לטווח קצר,4 – שיפור מסוגלות רגשית (הפחתת מתחים) ,חברתית ולמידה 5- תשפר את התנהגות, 6-שיפור במצבי הרוח .
מאחלת לכולם קיץ שמח ונעים ☀️

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

גלילה למעלה