מאמר זה יעסוק בויסות חושי. לא עוד קובץ של מילים, תאוריות והסברים יבשים. זה יהיה תיאור של יום אחד מיני רבים, בהם אורי, בני, ואני ציפי אימו, חווינו. כל כך הרבה אי הבנה, אי וודאות, שיפוט, ביקורת, עצבים, בדידות. זו הייתה דרך ארוכה שארבע שנים ראשונות של חייו, עברו בסיוט, כאב, תסכול. גם שלי כאמא שלו מצאתי את עצמי אוהבת בלי די, נותנת כל כולי, עושה את מיטב ומהבוקר עד ערב עוסקת בו ובאחים שלו, שלכל אחד מאפיינים אחרים. אתגר מתמשך בתוך חוסר הבנה, תסכול אישי כאם, שרצה לכל טיפול והדרכה ובסופו של יום מוצאת עצמה מעולפת על הספה, עם הר של מטלות ביתיות שטרם הספקתי לעשות. כל כך הרבה ריצות, אבחונים, טיפולים והדרכות שלא קידמו אותו, את האחים ולא אותי כאם. אז הגיע היום שבו הצלחתי להגיע לשם, לאדם הנכון ולהבנה מה יש לאורי ולאחים שלו.
מהו הורה עבור ילד עם ויסות חושי?
אני מאמינה בהורה כמגדלור. מאמינה שלנו, ההורים, יש את כוח העליון לעזור לילדינו בכל מסע. תפקידי כאשת טיפול הינו לתת לכל הורה את הידע והכלים כדי ללוות את הילד. אין מקום בעולם שבו יש מטפל מספיק טוב שיכול להחליף הורה.
הורה מקצועי יודע מה קורה. מה הקושי, מבין אותו היטב ויכול לעזור במציאת המטפלים הנכונים, דורש ומבקר את הטיפול. השליטה בידיו וזו כל התורה. קולגות מתחומים שונים בעולם הטיפול יחלקו עליי לגבי מה שכתבתי במשפט הקודם.
אבל מעל 25 שנה של ניסיון אישי, מקצועי נטול אגו וממוקד מטרה, שהינה טובת הילד לפני הכל, מביאה אותי למסקנה ולאמונה שזו דרך הטיפול הנכונה.
הורים יקרים, אני ואתם יחד במסע, אני אתאר רק יום אחד מיני רבים של אורי. במאמרים אחרים, אני מתארת את חייהם של ילדיי ומטופלי הרבים. וביחד, נלמד איך לעזור להם ואיך להחזיר או להכניס שלווה לחיים של כל המשפחה.
אתחיל בלהסביר מה זה עיבוד החושי בקצרה. ומאמרים רבים כמו גם סרטונים תמצאו באתר, בבלוג, בפייסבוק שלי ובדיוור החודשי. אשמח לעזור ולענות על שאלות בתגובות בחלק התחתון של הדף. תכתבו לי, ואענה בשמחה.
קושי בעיבוד חושי
הקושי בעיבוד החושי, ולא בוויסות החושי, שבטעות ניתן לו כשם (הוא רק חלק מהקשיים שיכולים להופיע בלקות בעיבוד חושי) – הינו הקושי בארגון ובתגובה של מידע חושי. המידע התקבל במוח, אשר נתפס על ידי קולטנים, שמופשרים בכל אחד מהחושים. 7-8 חושים מרכיבים את מערכות החישה, האחראים על הקיום וההתפתחות התקינה של בני אדם (וגם של בעלי חיים). הפרעת עיבוד חושית, או הפרעת אינטגרציה חושית, יכולים להשפיע רבות על ההתפתחות, הלמידה, התקשורת בחיים של ילד ושל משפחתו. חיים של שיגרה שאין בה שיגרה הופך ללונה פארק של חושים וחוויות שהמוח מתקשה לעבד ביעילות. ילדים עשויים להיות רגישים מדי למידע חושי, או ההפך יחפשו ללא הפסקה אחרי מקורות ריגוש. עם זאת, יש כאלו שיחוו בו זמני משניהם, לא רגישים במיוחד או רגישים לשניהם.
במוח של כולנו, נקלטים אלפי מסרי חושים. מרבית האנשים יכולים לסנן חלק מהמידע. המוח עושה עיקר וטפל ויכול להפריד בין תחושות שחווים כנעימים לאדם לאלו שיש להתעלם כי אינם נעימים ומפריעים.
אנשים עם קשיי עיבוד חושיי עשויים להיות הרבה יותר רגישים למה שהם שומעים, רואים, מריחים, טועמים או נוגעים. הם יכולים גם להיות הרבה פחות רגישים, כמו לא להרגיש קור או כאב. לדוגמה הצפה חושית, (זאת אומרת חוויה עוצמתית של גירוים המשפיעה על מערכת חישה מסוימת) יכול להביא לחוסר איזון בעיבוד התחושות אשר ישפיעו על ילדים בכל רבדי ההתפתחות שלהם.
ישנו באתר מדריך חינמי שכתבתי לפני מספר שנים. מאות אנשים כבר הורידו וקראו בו. אני שופכת אור על מקום בו הרבה מאוד הורים היו באפלה. הם שמעו על הנושא כפי שחיפשתי ולא מצאתי. במדריך אני נותנת מענה בסיסי לשאלות הנוגעות לקשיים בעיבוד החושי. תמצאו סרטונים עם רעיונות שיעזרו בהתמודדות עם ויסות חושי, תרגילים ליישום לבית ולגן ולב"ס, ומידע רב באופן התיווך, תמיכה והסברים שניתן לתת למערכות החינוך ולמשפחה הקרובה.
המאמרים והמדריך אינם תחליף לפניה לאבחון וטיפול! אם אתם חושבים ומרגישים שילדכם עשוי לחוות קשיים בעיבוד חושיים, תמצאו באתר, מאמרים המדריכים את הצעדים הראשונים שעליכם להתנהל במסע ואיך ומי וממי לקבל עזרה.
אני מחויבת לעזור לילד שלכם ולכם. משתפת אתכם ומעודדת אתכם כי קשיים בעיבוד החושי הם מכשול בחיים כאשר לא יודעים מה לעשות ולא מווסתים בתחושות ,אבל ברגע שמבינים ויודעים מה לעשות, אפשר למנף רק לטוב את היכולות על חושי שקיבלנו. החלום להגיע לטייס הפך למציאות, כמו החלום להיות אהוב על חברים, להיות שחקן מקצועי, ואפילו למטפל צעיר בצמחי מרפא, זה שכל ריח היה מבלבל.
ויסות או עיבוד חושי?
אז לפניכם 24 שעות בחיים של אורי ילד על חושי שלי:
אורי, בני האמצעי, "מוגלי" היה, שיערו בלונדיני, ארוך וחלק. אור הפיץ אור ביום וגם בלילות, ילד מאתגר, מלא אנרגיות, שבגיל שנה וחצי החליט שהוא מספיק בוגר לזרוק את הטיטול, ניגמל בעצמו מהדבר המעצבן הזה – טיטול רטוב.
המסע של אורי התחיל מלידה. התעצמה, אי שם, בגן טרום חובה, עצומה להוציאו מהגן. דרך חרם חברתי מאורגן על ידי הורים לשפע של חוויות מוצלחות הן בפן הלימודי, החברתי, התעסוקתי, עם התפתחות הדרגתית של חוסן רגשי ואמונה ביכולות המסוגלות לאחר התמודדויות במכשולים רבים שעמדו בדרכו.
אורי ילד נבון מאוד. בזמני האבחונים הראשונים לא הצליח להביא את זה לידי ביטוי עקב הסחות דעת רבות שהעסיקו את מחשבתויו, את יכולות הקשב ומיקוד במשימות אותם נדרש לבצעה. יכולותיו לא נצפו בשנותיו בגן. פריחתו האיטית התחילה בהגעתו לבית הספר, וגם שם היה קשה לקבל אמפתיה והבנה. תושייה של אמא נחושה למצוא מענה לקושי שלא קיבל שם. הבנתי לאחר אין ספור טיפולים, הדרכות וועדות שהיו לפני זמנו של אורי בבית הספר, לא מצאו מענה. בין עסק ובית לנהל, חקרתי, קראתי, פניתי בארץ ובחו"ל לאנשים שעזרו לי למצאו שם ומענה. לאחר שהבנתי את הסיבות של הקושי ולמדתי להשאיר לאחור את השפעת הביקורות והתאוריות שליוו אותנו, התמקדנו בעשייה. אתגרים והתמודדויות רבים ליוו אותו ואותנו במהלך היום, והאתגר האמיתי היה לתת מענה לחושים לפני תחילת יום הלימודים על מנת להפחית את החיפוש הסנסו–מוטורי שמוחו יזדקק ולמנוע כך חיפוש חוויות במהלך היום, מה שלא היה ועדיין לא מקובל לאפשר במערכות החינוך. כמה אפשר עוד לאחר ולהיעדר מעבודה ולצאת כבר בבוקר מותשים לעבודה?
לאורי היו קשיים מגוונים בעיבוד החושי שבאו לידי ביטוי בוויסות הוויה והתגובות שהם עוררו. המצבים והתגובות השונים שהתרחשו כל יום במהלך היום, לא היו מובנים לסובבים אותו , לא למשפחה המורחבת כמו גם לגננות ולמורים. גם לי תקופה מסוימת, לא היה ברור מדוע הוא מתנהג ככה.
בוקר עם ילדים על חושיים
6:00 בבוקר תחילתו של האתגר – מוקדם בבוקר, אורי ואחיו היו מתעוררים שלושה ילדים על חושיים בחדר אחת, שלוש עולמות מקבילים, שכל אחד מהם חווה עולם "על חושי" שונה.
הבוקר היה אתגר של ממש. מרגע שהתעורר, לא נתן לפתוח את התריסים כי האור יציק לו. האור הבהיר והזוהר של השמש היה מינקות נושא בעיתי שישפיע על מצב רוחו. רגזנות ליוו את הדקות הראשונות עד שהתרגל לאור היום. שלב נוסף היה הבגדים. כל חולצה או מכנס, גרב או נעל שהוכנו בערב, בבוקר לא הסכים ללבוש. תוויות ומרקמים עד תפרים גרמו לו לגירודים, ולאי נעימות בתחושה על פני העור עד כדי בלתי נסבלת שלא עזבה אותו, גם כאשר הפכנו צד. כל חולצה, מכנס וגרב עברו בדיקה איך אורי יתעקש ללבוש את אותה החולצה הרכה והאהובה עליו, עד שהיה מוציא מסל הבגדים לכביסה והיה לובש גם אם היה מלוכלך. היה בודק כל סוג של בד מבחינת הרעש ששפשוף הבד ישמיע כאשר היה הולך או זז.
אוי ואבוי אם בטעות שכחתי לכבות את אזעקת השעון המעורר. אורי רץ מבוהל, סתם אוזניים, ובכי רם, שיקף את הכאב שהרעש הזה גרם לאוזניו.
תדמיינו חורף, גשם, קור של בוקר. ב-7:50 אורי עוד במאבק על מכנס ארוך או קצר, גופיה ולא חולצה ארוכה ועל מעיל אין מה לדבר. תמיד בדקה האחרונה היינו מגיעים להבנות. לאט לאט הבנתי מדוע רצה לאחר ולהגיע לאחר צלצול הכניסה. התחלת יום הלימודים עם התכנסות הילדים הן בחצר כמו בכיתה, תמיד היה רועש וצפוף, דוחפים בכניסה לכיתה או בזמן הישיבה שעוברים עם התיקים במעברים בין השולחנות. היה עבורו קושי למצוא מקום ישיבה ליד שולחן של שניים, שבו לא הרגיש שצפוף לו, מישיבתם של ילדים אחרים לידו.
8:10 טלפון מבית הספר, הצוות מבקש לשלוח את אורי לבוש בהתאם למזג האוויר ועונת השנה. "איך חם לו כל הזמן?"
מה מלמד ומאפיין התנהגות זו על קשיים תחושתיים: לאורי רגישות יתר שמיעתי וחזותי, כמו גם רגישות יתר על פני העור (מגע-מישש), קושי וויסות טמפרטורת הגוף.
בוקר מאוחר
10 בבוקר
אורי אוהב ילדים לשחק איתם כדורגל ותופסת. היה מסורבל בתנועותיו, עבורו והמגע שלו לא תמיד היה עדין. כל הקשור לתאום בין איברים, קפיצות, ריצה, תאום עין ורגל עין ויד, קואורדינציה בכלל היה בגדר המלצה, והאתגר נוסף שליווה והושפע מעיבוד חושי לא תקין.
זו הייתה צרה צרורה בזמן משחק. הדברים לא יצאו כפי שחשב, המסירות והעצירות לא התרחשו כמצופה, רץ ונגע בחברים שהיו בדרכו וכשמעד, היה דורך בזמן עמידה על מי שעמד לפניו או מועד ונופל על חברו. כלום לא נעשה בכוונה. היה לו קשה בכל הפסקה. אם היו תופסים את תשומת ליבו, איכות תנועתו הייתה נפגעת מיד במגרש. אורי חש מוזר. עשה כל מה שביכולתו להישאר לשבת במקום ומתקשה להישאר בשקט במושב. הוא ניסה להסביר את עצמו כל פעם שהמורה קראה לבירור, ולהשתמש בכרית מתנפחת על הכיסא שלך.
מה מלמד ומאפיין התנהגות זו על קשיים תחושתיים: קושי בתחושה פרופריוספטיבי (תחושה עמוקה מגידים, שרירים וגידים כמו זיכרון תנועה, לצד מערכת ווסטיבולארית (שיווי משקל ויציבת הגוף). קושי בתאום המוטורי, סכמה גוף, מודעות במרחב.
בארוחת בוקר בגן ובכיתה לא הבינו למה אורי לא תמיד יושב לאכול עם כולם ולמה מתעצבן על ש"מסריח" בכיתה, או לחילופין האוכל של חבר מסריח.
זה הביא אותו לשבת לבד בפינה של הגן. זה גם מצא עבורו דרך חיובית או שלילית לצאת מהכיתה. טונה, וביצה קשה, היו מחוץ לתפריט, ולא בגלל הטעם. כל אוכל הריח לפני שטעם, הריחות שהאוכל הפיץ בכיתה, כאשר לרוב כשהחלון סגור, וכך גם מזגן שהפריעו רק לו (לא לאנשי הצוות וילדים אחרים).
לא תמיד הצליח להסביר מדוע הוא לא יכול להיכנס לכיתה אחרי הפסקה, היו רגעי משבר סביב ריחות גוף ששוחררו לאוויר על ידי ילדים, או שהיה נגעל עד תחושת הקאה כאשר נזלת נראית בפנים של ילד.
מה מלמד ומאפיין התנהגות זו על קשיים תחושתיים: לאורי ישנה רגישות לריחות, שליטה רגשית.
אחה"צ בגינה לילד עם קשיי עיבוד תחושתיים
סביבו השעה 16:00 היינו קבוע בגינה, אורי אהב לרוץ , היה נהנה לקפוץ במשחקים ולהתרוצץ עם חבריה. הוא גם אוהב לבצע קפיצות וגלגולים על הדשא. כל הקפיצות האלה גרמו לו להרגיש רגוע יותר. זוכרת את הנפילות, אך זה לא גרם לו לכאב והוא המשיך לשחק.
לחוג כדורגל אהב ללכת אבל כמה קשה היה עבורו לבצע את הנחיות המאמן. אורי לא ויתר למרות הצעקות של ילדים, הורים ומאמן שאינם הבינו אותו. שקט היה נדיר במגרש ביה"ס או טורניר, למרות שלא מדובר במונדיאל ולא זירת רצח לאישיות של אף ילד שמתמודד במשחק.
מה מלמד ומאפיין התנהגות זו על קשיים תחושתיים: חיפוש חושי, רמת כאב גבוה, קושי לתאם בין תחושות ותנועות תוך כדי הבנה וזרימה של משחק. בעיקר עמדה לפניו לאורך הדרך מוטיבציה גבוה וכוח רצון.
השעה כבר 18:00 במהלך הארוחות היה דוחס את האוכל לפה. אוכל מהר מבלי ללעוס, היה שומר על המרכיבים של הארוחה מופרדים ביניהם. בצעירותו הייתה לו צלחת מחולקת, וכשגדל ידע לבודד בעצמו בצלחת רגילה כל מרקם או טעם כדי להבחין בהבדלים ביניהם שאכל. היה יכול לאכול אותו אוכל כל הזמן, בעיקר קשיח וקריספי.
מה מלמד ומאפיין התנהגות זו על קשיים תחושתיים: רגישות לטעמים ומרקם המזון, צורך לתחושה עמוקה בתוך חלל הפה.
בסביבות 19:00 –עד 19:30 אורי היה נכנס לאמבטיה, מאוד אהב אמבטיה פושר-קר ולא אהב את הדוש בכלל. לאורי הייתה תכונה שמלווה אותו כל חיי. ברגע שהוא חש עייף, תוך שניה היה מפעיל "כפתור ומכבה את האור שבו" ונירדם איפה שרק אפשר. לא היו קשיים בצחצוח שיניים, אבל כן בבחירה איזה משחה.
מה מלמד ומאפיין התנהגות זו על קשיים תחושתיים: רגישות למגע אך לא בחלל הפה, היה רגישות לטעם כמו גם קושי בוויסות תחושת חום -קור טמפרטורה פנימי וחיצוני וקושי בוויסות מנגנוני הביולוגים.
עיבוד חושי ועיבוד רגשי
אתגרים חושיים לא קשורים רק לדברים שרואים, שומעים, נוגעים, טועמים ומריחים.
ילדים כמו אורי עשויים להתקשות לדעת מה קורה בגופם. לא חשים כאב או לא מבינים מתי השלפוחית מלאה, ולכן מתקשים בגמילה או בשליטה על הגמילה או להפך, ערים מגיל מאוד צעיר לכל שינוי בגופם בלי יכולת הבנה מה זה אומר עבורם. ייתכנו גם בעיות בתנועתיות יתר וחוסר איזון במנגנוני ביולוגים (כמו שינה), ותיאבון.
קשר הדוק קיים בין עיבוד חושי ועיבוד רגשי והם משפיעים אחד על השני.
יחסים גומלין בעלת השפעה מתמדת. הצפה חושית יכולה להשפיע על יכולתם של ילדים לשלוט ברגשותיהם, העלולים לגרום למשברים רגשיים. ילדים בעלי רגישות יתר יכולים להיות מוטרדים ולהפגין מצוקה בעקבות דברים שאנשים אחרים לא מבינים ומביא אותם לתסכול גדול.
ככל שהיום מתקדם יכולת הוויסות ואיפוק הולכת ויורדת עד שנצפה בסוף היום מצבים מאתגרים,יכול להיות קשה מאוד ילדים להתמודד איתם. חשוב להתבונן ולהקשיב לילד ולראות איזה אותות מסמן לנו. באופן זה נגלה מה יכול לעזור לו ונלמד אותו איזה כלים, תרגילים עומדים ברשותו בבית, גן או בית ספר שיעזרו לו לשלוט באתגרים החושיים שלהם.
זו מסע שדורש הבנה, התמדה של תרגילים ומענה יומית, מספר פעמים ביום עד שמגיעים לאיזון של המערכות החישה השונות. תוך כדי שינוי חשיבה שנוצרו מחוויות שליליות, נידרש הכוונה גם בפן הרגשי וכלים לוויסות רגשי אותם חייבים לתת במקביל.
כל כך הרבה עשינו לפני שהבנו מה הדברים החשובים באמת בטיפול. כל כך הרבה טיפולים ואבחונים שלא קידמו, הסתובבנו סביב עצמנו, במעגל סגור של טיפולים, וטעיתי לא פעם עד שלמדתי להקשיב וגם לשנות בעצמי תפיסות הוריות שאינם התאימו לו ולאחים שלו.
אני מחכה לכם הורים יקרים, למסע החושי-רגשית המשותפת של ילדיכם ושלכם.
יש לילד שלכם זכות ויכולת לחיות חיים נורמטיביים ברווחה ובהצלחה תוך כדי אמון בעצמו ובסביבה.
הוא יכול להשאיר לאחור חוויות שליליות שעומדות בבסיס המנועיות ממעברים, פעילויות חברתיות, טיולים, מסיבות או שהן המניעות של פחדים מאתגרים וחרדות לא ברורות הנצבים לאורך ילדותו.
שנים שלא כראתי מאמר כה מדוייק, הרגשתי שאני קוראת בדיוק על הבן שלי. אשמח לקבל מידע נוסף, איזה טיפולים אם נעשו, היו אפקטיביים ובכלל מה ממליצה אם זו
אשמח מאוד לשוחח באופן אישי ולשמוע מנסיונך, תודה.