ויסות חושי

הרטבה היא דבר שכיח בשלב מסוים בחייהם של ילדים בהם יש בריחת שתן  לסירוגין באופן לא רצוני. מצב זה  נורמלי בגיל הרך (בשנים ראשונות שנתיים וחצי  ושלב המעבר עד גיל חמש בערך).  הורים שאני פוגשת בקליניקה, בהרצאות או בפניות במייל או דרך האתר  לקבלת מענה בנושא העיבוד החושי והפרעת קשב, מתארים תופעה  של בריחות שתן

הורות מאתגרת. למי קראת ילד מיוחד? מאמר זה נכתב בעקבות תשע עשרה שנה של הורות "מיוחדת שקופה", לאחר הרצאות רבות בנושא, לאחר ניסיון של שנים לעורר מודעות -ממקום של כוח, הצלחה, הרבה אור בקצה  המנהרה, שלמות בדרך, שלוות נפש, מתוך מחויבות אישית כלפי הורים אחרים דומים אך שונים, מתוך מחויבות חברתית לדאוג לחיזוק חוליות שונות

חופש גדול, קיץ והפרעת קשב וריכוז, ויסות חושי, לקויות למידה והמשותף ביניהם:  הזדמנות ללמוד ולצמצם פערים שנה אחר שנה, חופש אחרי חופש, אני "רואה" בכל מובן המילה את הילדים המאתגרים שלנו. ילדים בעלי קשיים בתחומים מגוונים כגון הפרעת קשב, עיבוד- ויסות  חושי, לקויות למידה, המסיימים את שנת הלימודים הן בגנים, בתי ספר, חטיבות ותיכון עייפים מהמאמץ

חוש המגע ישנם דרכים רבות כיום  לסייע לילדים בעלי קשיים בוויסות החושי. אנו צריכים לזכור כי כמו שכולנו שונים כך גם ילדינו, וכמו כן  לא בהכרח מה שמתאים בטיפול לילד אחד, יתאים גם לילד שלנו. בשיטות הטיפול יש אפיקי עבודה שונים, אפיקי עבודה מקובלים ומוכרים ולחילופין ישנם גם אפיקי עבודה יותר קריאטיביים  ולא קונבנציונליים ואף

החופש הגדול הולך להסתיים מהר יותר משחשבתם! הנה לכם 10 טיפים לחזרה לשגרת החיים והלימודים לאחר חופשה. החופש הגדול נגמר וזה הזמן לחזור לשגרת החיים הרגילה שאולי, הספקנו לשכוח עם הטירוף של חודשיי החופש. זה הזמן לחזור לעבודה סדירה, לגני ילדים ובתי ספר. לאחר חודשים של אי-שגרה, קייטנות, טיולים, אטרקציות, ימים בבית ללא מעש, מפגשים

חלפה לה עוד שנה, החופש הגדול שוב אתנו ולא רק הוא, בכל חופשה ארוכה אחרת נדרש מההורים  הכנה תכנית מסודרת  וקפדנית כדי לעזור  לילדים בעלי הפרעת בעיבוד – ויסות חושי והורים לילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז ליהנות בחופש וכדי שההורים והילדים יסיימו את החופש במצב רגשי יציב. עם הגעת החופש הגדול ויציאה לחודשיים חופש, במרבית

אז מה עושים אחרי חופשות ממושכות כגון : החופש הגדול, חופשת פסח, חופשה חנוכה? הורים וילדים, יש צורך להתרגל שוב לשגרה: זמני הקמה, זמני הגעה לבית הספר/לגן ורצוי גם לחשוב על זמני הגעה לעבודה. לאחר שבועות של שעות פנאי, בילויים, נסיעות לחו"ל, אין סוף אטרקציות, בייביסיטר, סבתות במשמרות כפולות שחוזרות להיות רקק סבתות, מפגשים עם המשפחה

מה הסיבה לתלונה החוזרת שנשמעת על ידי הרבה הורים? האם זה מאפיין רק של ילדים על הרצף התקשורת (אוטיזם) או שהתופעה של הכנסת דברים לפה  יכולה לקרות לילדים אחרים? בואו נתחיל מהנושא עיבוד- ויסות חושי וניתן דגש במיוחד על האיזון החושי. בעקבות הנושא הכל כך מטריד ילדים, הורים ומטפלים,  כתבתי בעבר כמה מאמרים בנושא ⬇⬇⬇ למה

לעתים קרובות הורים שואלים את עצמם,  מדוע הילד  מראה עדיין קשיים בדיבור בעיקר בהיגוי למרות  שהוא נמצא בטיפול של קלינאית תקשורת. הסיבה לכך יכולה להיות  שלעיתים קרובות הקושי בדיבור מלווה בקשיים תחושתיים ומוטורים ( בטונוס השרירים  נמוך אוראלי ) . ילדים עם היפו- סנסיטיביות (חוסר-רגישות /תת-תחושה) בחלל הפה, לשון, שפתיים,  יפגינו לפעמיים קשיי דיבור הן בהיגוי המילים,

התפרצויות זעם ומשברים רגשיים אינם זהים. יכול להיות קושי להבחין בהבדלים רק מלצפות  בילד הזועם. הבנה של הסיבות שהובילו להתפרצויות הזעם ולמשברים, יכולה לעזור לנו כהורים, אנשי  חינוך או טיפול, ללמוד על הילד ולהתאים לו את העזרה והטיפול המיטבי עבורו כדי שהוא ילמד איך להתמודד באותם מצבים. שבירת המיתוס נפוצה המחשבה אצל אנשים רבים שהמילים

אחד הדברים הקשים והמפחידים ביותר עבור הורים של ילדים בעלי קשיים בעיבוד חושי או בעלי הפרעת  קשב זה לראות את ילדיהם מתקשים  בפן החברתי. לדוגמה, דמיינו את  גיא בן ה 6, "שמבלה" את הפסקות  בית הספר לבד בפינת בחצר, צופה על ילדי שכבתו משחקים  כאשר הוא לא חלק מהחוויה. גיא היה  רוצה להצטרף  למשחק אבל

השאלה האם יש קשר בין ויסות חושי ל ויסות רגשי וקשיי התנהגות, חוזרת על עצמה . התשובה היא כן! יש קשר הדוק בין ויסות חושי וויסות רגשי. האחד משפיע על השני ביחסים גומלין, הפן הרגשי משפיע על התחושתי והתחושתי על הרגשי.  כל מה שאנחנו עושים בחיינו קשור לויסות, ויסות התחושה, ויסות הרגש, ויסות הקשב, ויסות

לא רוצה להתלבש בחורף – איך עוזרים לילד בעל קשיים בויסות חושי עם מעברי עונות בנושא הלבוש הקיץ הסתיים, הסתיו כבר כאן ובמהרה יגיע החורף… הילדים הרגישים שלנו מרגישים כבר מזמן את השינוי ואיתם גם אנחנו.  לא רק שינוי במזג האוויר, הרוח, שינוי עוצמת האור, הריחות שבאוויר וצבעי הקירות מפריעים להם אלה גם השינוי בפריטי

ילדים ומבוגרים  שמתמודדים עם קשיים בעיבוד החושי יכולים להיות מאוד רגישים לרעש. הדבר גורם לכך שכל משימה יומיומית אפילו השגרתיות  ביותר כמו ללכת  לחוג, להסתובב בקניון, להיכנס לסופר, לעמוד בתחנת אוטובוס, לשבת בכיתה, במפגש בגן, בארוחה משפחתית או במשרד עם עוד כמה אנשים המקלידים ומדברים בו זמנית, הם בגדר סיוט… לא קל למצוא הבנה ואמפטיה

אז עוד מעט זה קורה! תחילת שנת הלימודים בפתח! התרגשות רבה עבור רבים מהילדים, אבל מה מסתתר בתוך העולם הרגשי של ילדינו? בימים האחרונים אני עוסקת  בלשפר ולאפשר לילדים פיתוח רחב יותר של שפה רגשית. כבר דיברתי לא פעם על קשר הדוק בין ויסות תחושתי לויסות רגשי, יותר נכון עיבוד המידה הרגשי – תחושתי שמביאה

האם SPD , הפרעה בעיבוד חושי היא אמיתית? במילה אחת – כן. אחד הדברים המתסכלים ביותר ב-SPD (גם: אי- תפקוד בעיבוד חושי) שאין עדיין  מספיק מחקרים מספקים, משמעותיים, מסיביים, באמצעות חקירה מבוקרת על SPD, כדי לכמת, להוכיח או לנבא את הסימפטומים ומהלך החיים  של הפרעה זו. (הפרעה בעיני הקהילה הרפואית). אבל זה לא אומר שזו

סימפטומי ADD/ADHD  לעתים קרובות חופפים ו/או נראים כמו סימפטומים רבים של הפרעות בעיבוד חושי. למען האמת קשה להבדיל בין שני תחומים אלה של אי תפקוד נוירולוגי. ככל שאנו מבינים, ככל שמתרבים המחקרים בעלי המסקנות החד משמעיות בנושא כך נהיה מסוגלים לברר ולהבין הבדלים אלה טוב יותר. אין ספק שדיאגנוזה לא נכונה יכולה להוביל לטיפול שלא